נחלת ברוך סג

אמרינן פשטה קדושה בכולה כמו בתחילת הקדש ודלא כהת"ק כמו שנבאר ומפרשי הרמב"ם לא ביארו דעתו כי יש בדעת הרמב"ם כונה עמוקה

דהנה בהא דא"ר יוסי והלא במוקדשין האומר רגלה של זו עולה כולה עולה בזה נמי פליגי תנאי תמורה (יא ע"ב) דר"מ ור"י ס"ל דבאומר ידה או רגלה של זו עולה האבר שהקדיש הוה עולה אבל לא פשטה קדושה בכולה אלא כשמקדיש דבר שהנשמה תלויה בו ור"י ור"ש סברי דמקדיש ידה או רגלה לעולה נמי פשטה קדושה בכולה והרמב"ם ה' מעשה הקרבנות (פט"ו ה"ב) פסק כר"מ ור' יהודה דבמקדיש ידה ורגלה לא פשטה קדושה בכולה ובהא דפליגי ר' יוסי והת"ק גבי אין ממירין אברים בשלמים כפי המתבאר בגמרא אינהו פליגי אי אמרינן נמי בתמורה דפשטה קדושה בכולה כמו דאמרינן בתחילת הקדש וזה מוכח בגמרא דלא מיבעי לרב שימי בר אשי חולין (סט ע"ב) דאמר דת"ק דר' יוסי הוא ר' שמעון דסובר נמי כר' יוסי באומר רגלה של זו עולה דכולה עולה אלא דבתמורה פליגי א"כ מבואר בהדיא הכי אלא גם לפי מה דאמרינן בחולין שם בתר הכי דר' יוסי טעמא דנפשיה קאמר אבל הת"ק הוא ר' מאיר או ר' יהודה דסברי דבאומר רגלה של זו עולה לא פשטה קדושה בכולה ולפ"ז הי' א"ל דהא דתנן אין ממירין אברים בשלמים מיירי כשהמיר יד או רגל דבכה"ג לת"ק גבי הקדש ג"כ לא פשטה קדושה בכולה אלא דגבי הקדש אותו האבר קדוש ובתמורה הא אינו חל על אברים ור' יוסי פליג ע"ז דסובר דבמקדיש יד או רגל פשטה קדושה בכולה וה"ה כה"ג בתמורה פשטה נמי בכולה וא"ל דהת"ק מודה בהאי סברא דבתמורה ג"כ היכי דא"ל פשטה קדושה בכולה כגון שהמיר ראש הבהמה או אבר אחר שהנשמה תלויה בו הוה כולה תמורה אלא כשהמיר אבר אחד כמו יד או רגל אינו תמורה כן הי' א"ל אמנם בתמורה שם אמרינן דת"ק דר' יוסי הוא ר' יהודה ופרכינן אי ר' יהודה תמורה הוא דלא עבדי הא מקדש קדשי הא א"ר יהודה אברין לא קדשי הב"ע באבר שהנשמה תלויה בו ופירש"י דמקשינן דמשמע ממשנתנו דלת"ק אע"פ שבהקדש פשטה קדושה בכולה מ"מ בתמורה לא פשטה ומשו"ה משנינן דהאי אין ממירין אברים בשלמים מיירי באבר שהנשמה תלויה בו מ"מ מבואר דגם ללישנא בתרא בחולין שם דר' יוסי טעמא דנפשיה קאמר אינהו פליגי רק בהא אי אמרינן בתמורה פשטה קדושה בכולה כמו דאמרינן בתחילת הקדש

וטעמא דפלוגתייהו דת"ק ור' יוסי פירש"י בחולין שם כיון דכתיב ואם ימיר בהמה בבהמה ממעטינן בהמה ולא מקצת בהמה משו"ה ס"ל לת"ק דבתמורה לא פשטה קדושה בכולה ור' יוסי ס"ל דאדרבא כיון דפשטה קדושה בכולה אשתכח דהמיר בהמה כולה וקרינא בה בהמה בבהמה עכ"ל רש"י וא"כ לר"י לא ממעטינן מקרא דבהמה פרט למקצת בהמה דכיון שפשטה קדושה בכולה בהמה קרינן בה אלא דממעטינן בהמה בבהמה פרט שהמיר במקצת בהמה של קודש וכדאר"י במשנתנו אבל לא שלמים בהם ומסתבר לומר דלר' יוסי נמי ממעטינן פרט שהמיר מקצת בהמה כגון בהני גווני דלא פשטה קדושה בכולה כמו בהמה של שותפות דבהקדש ג"כ לא פשטה קדושה בכולה וכדא"ר יוחנן כריתות (כז) בהמה של שני שותפין הקדיש חציה ואח"כ לקח וכו' אלא דבהקדש אע"ג דלא פשטה קדושה בכולה מ"מ אותה חציה שהקדיש הוה קודש כדאמרינן בגמרא שם אבל בתמורה ממעטינן דתמורה אינו חלה אלא על בהמה כולה ואם אחד מהשותפין המיר בחלקו לא הוה תמורה. והנה מלבד מה שפירש"י טעמא דפלוגתיהו א"ל עוד טעם אחר דת"ק סובר דבהקדש כיון שהקדש חל על מקצת בהמה שהקדיש ואפילו היכי דלא פשטה קדושה בכולה כמו בבהמה של שותפות כדאמר ר"י התם משו"ה אמרינן נמי דפשטה קדושה בכולה בבהמה של יחיד דהיינו דכיון דהקדש חל על מקצתה פשטה בכולה אבל גבי תמורה כיון שא"א שתחול תמורה על מקצת בהמה כדכתיב בהמה בבהמה תו לא שייך לומר דפשטה קדושה בכולה כיון שאינה חלה כלל אפילו על אותו מקצת שהמיר ור' יוסי סובר דודאי היכי שא"א שתפשוט תמורה בכולה כגון בהמה של שותפות התמורה אינה חלה כלל על מקצת בהמה. אך בבהמה של יחיד כיון שאפשר שתפשוט קדושה בכולה כשהמיר במקצתה אמרינן דחלה תמורה ופשטה בכולה וקרינא בה בהמה בבהמה מכל מקום כפי המבואר בגמרא אינהו פליגי אי אמרינן בתמורה דפשטה תמורה בכולה:

והנה ודאי דלהלכה גבי תמורה נמי אמרינן דפשטה תמורה בכולה דהא בתמורה (כו ע"ב) קמבע"ל באומר חציה תמורה וחציה מעשר מהו כלומר דקמבע"ל בכה"ג אי פשטה תמורה בכולה או שפשטה מעשר בכולה מ"מ מבואר דבהמיר בחציה של בהמה דהוה דבר שהנשמה תלוה בו אמרינן דפשטה תמורה בכולה והרמב"ם ה' תמורה (פ"ג ה"ג) הביא זה להלכה ובתמורה (שם) דתניא התם נמי דבאומר חציה תמורת עולה חציה תמורת שלמים דכולה תקרב עולה דברי ר' מאיר משום דס"ל תפוס לשון ראשון וכשהמיר חציה בעולה פשטה תמורה בכולה והוה כולה תמורת עולה כתבו בתוס' שם ד"ה האומר דר"מ דס"ל הכא דבאומר חציה תמורת עולה כולה עולה סובר בחדא מלתא כר' יוסי דבתמורה נמי פשטה קדושה בכולה ודלא כהת"ק דס"ל דבתמורה לא פשטה בכולה ואע"ג שר"מ פליג על ר' יוסי במה דסובר דבמקדיש יד או רגל ג"כ פשטה קדושה בכולה דלר"מ דוקא במקדיש דבר שהנשמה תלויה בו פשטה קדושה בכולה מעתה מהא דקמבע"ל בחצי' תמורה וחצי' מעשר מבואר דהלכתא בהא כר' יוסי דבתמורה נמי פשטה קדושה בכולה והנה בתוס' שם