נחלת ברוך ס

בתוס' שם הרבה לתרץ תמיהתם עדיין אינו מיושב קושיתינו אלא כשנדחוק עוד הרבה בזה

אמנם לדברינו אתיא האי שמעתתא כמין חומר דודאי הא דממעטינן בב"ק (סו ע"א) גבי אתנן הם ולא ולדותיהם מיירי שנתן לה בהמה ואח"כ נתעברה וילדה וקמ"ל קרא דאפילו כשהולד נולד מגורם אחד דאיסורא כגון שהאב והאם שניהם היו מאתנן והול"ל דהולד אסור למזבח מה"ת כמש"כ בסי' הקדום מכל מקום מיעטו קרא והוא מותר וזה הוא בין לב"ש בין לב"ה אבל כשנתן לה בהמה מעוברת העובר הוה אתנן ממש ולא ולד אתנן מכל מקום לב"ה דממעטי מקרא דהם תרתי הם ולא שינויהם כגון חיטים ועשאן סולת הם ולא ולדותיהם לדידהו יש להסתפק בנתן לה בהמה מעוברת וילדה דאע"ג דהעובר הוה אתנן ממש ולא ולד אתנן מכל מקום אי נימא דזה הוה שינוי כיון דבשעת נתינה היה עובר ועכשיו הוה ולד כמו חיטים ועשאן סולת אם כן הול"ל שהולד מותר לב"ה דאע"ג דזה הוה אתנן ממש מכל מקום אפשר להתירו משום שינוי אך אי נימא דזה לא הוה שינוי וכמו דאמרינן שם בע"ז התם מעיקרא בהמה והשתא בהמה דשא הוא דאחיזה באנפה הכא מעיקרא חיטי והשתא קמחא אם כן ודאי דבנתן לה מעוברת וילדה הולד אסור דאינו ולד אתנן וגם ליכא שינוי מעתה הסוגיא דע"ז אתיא בפשיטות דקמבע"ל אי יש שינוי בנעבד כלומר אי ילפינן נעבד מאתנן ופשטינן מהא דתנן כל האסורים לגבי מזבח ולדותיהם מותרים ותני עלה ור"א אוסר דקס"ד דמיירי בכל גווני בין שנרבעו ואח"כ נתעברו בין נתעברו ואח"כ נרבעו דבכל גווני ולדותיהם מותרים דילפינן מאתנן ומשו"ה היכי שנרבעו ואח"כ נתעברו ילפינן מהא דולדות באתנן מותרין דמיירי בכה"ג ולפ"ז אפילו כשהולד נולד ע"י גורם אחד דאיסורא כגון שהאב והאם שניהם היו רובע ונרבע גם כן הולד מותר כיון דילפינן מאתנן וכשנתעברו ואח"כ נרבעו אע"ג דהעובר הוה נרבע דעובר ירך אמו מכל מקום מותר משום דילפינן מאתנן דמהני בי' שינוי כגון חיטים ועשאן סולת דקס"ד דזה הוה נמי שינוי דמעיקרא עובר והשתא ולד ור"א דפליג ואוסר בולדות ה"ט משום דסבירא ליה דלא ילפינן מאתנן ומשו"ה בכל גווני אסור דעיברו ואח"כ נרבעו אסור דשינוי לא מהני ונרבעו ואח"כ נתעברו אסור דלא ילפינן מאתנן ור"א דסובר זה וזה גורם אסור אפילו אי איכא זה וזה גורם גם כן אסור וע"ז אמרינן הא א"ר נחמן דעיברו ואח"כ נרבעו ילדה אסור והני נמי כי עיברו ואח"כ נרבעו דמי כלומר דכיון דא"ר נחמן דעיברו ואח"כ נרבעו לד"ה אסור אם כן מוכח להיפך דלכו"ע לא ילפינן מאתנן ומשו"ה עיברו ואח"כ נרבעו אע"ג דהוה שינוי דדמי לחיטין ועשאן סולת מכל מקום אסור משום דלא ילפינן מאתנן והא דפליגי רבנן ור"א בולדות מיירי בנרבעו ואחר כך נתעברו ומיירי דנתעברה. מכשר דהוה זה וזה גורם דרבנן סברי זה וזה גורם מותר ור"א סובר זוו"ג אסור וכדאמרינן כן בהדיא תמורה (ל ע"א) דרבנן ור"א בהא פליגי אם כן מוכח דלא ילפינן נרבע מאתנן וכ"ז הוא ללישנא קמא בע"ז שם ובאיכא דאמרי שם אמרינן ע"ז הכי השתא התם מעיקרא בהמה והשתא בהמה דשא הוא דאחיזה באנפה הכא מעיקרא חיטי והשתא קמחא כלומר דגם לרב נחמן דאמר דבעיברו ואח"כ נרבעו לד"ה אסור מכל מקום אפשר לומר דילפינן כל פסולי מזבח מאתנן דשינוי מהני אלא דהכא לא הוה שינוי דמעיקרא בהמה והשתא בהמה וכו' אם כן כה"ג גבי אתנן נמי אסור אי נתן לה מעוברת באתננה אבל בחיטים ועשאן סולת גבי נעבד אפשר לומר דמותר משום דילפינן מאתנן ולהאי לישנא הא דפליגי ר"א ורבנן בולד הנרבעת מיירי בנרבעו ואח"כ עיברו וא"ל דפליגי בתרי טעמי חדא דרבנן סברי דילפינן מאתנן ומשו"ה אפילו אי ליכא בזה אלא חד גורם דאיסורא נמי מותר ור"א סבירא ליה דלא ילפינן מאתנן משו"ה הולד אסור וגם כיון דר"א סובר בעלמא זוז"ג אסור אם כן לדידי' אפילו אי איכא גבי ולד זה וזה גורם שנתעברה מכשרה ג"כ אסור וגם א"ל דלכו"ע לא ילפינן מאתנן ופליגי בולד נרבעת היכי דאיכא זה וזה גורם דלרבנן שרי ולר"א אסור וכדאמרינן כן בתמורה (שם) ולפנינו בענף הבא יתבאר דגם בתמורה פליגי אמוראי בזה אי ילפינן נרבע מאתנן

והנה כבר הבאתי בענף א' הא דאמרינן זבחים (קיד ע"א) גבי אתנן ומחיר דמשכחת לה בולדי קדשים ואליבא דמ"ד ולדי קדשים בהויתן הן קדשים אם כן מבואר בגמרא דאם נתן לה עובר באתננה דהוה אתנן ולדברינו זה אתיא לפי האיכא דאמרי בע"ז (מז ע"א) דאמרינן דזה לא הוה שינוי כיון דמעיקרא בהמה והשתא בהמה דשא הוא דאחיזה באנפה אבל ללישנא קמא שם דמדמינן לה לחיטים ועשאן סולת א"כ גבי אתנן הא שינוי מותר ובאמת גם ההלכה הוא כהאיכא דאמרי כמו שיתבאר בענף ד' הנה בררנו דא"ש טובא האי שמעתא דע"ז גם הסוגיא דתמורה (שם ע"ב) אתי שפיר כמו שנברר בענף ג': ענף ג

גם לדברינו א"ש הסוגיא דתמורה (שם) דגרסינן התם על הא דתנן כל האסורים לגבי מזבח ולדותיהם מותרים ותני עלה ר"א אוסר א"ר הונא בר חיננא א"ר נחמן מחלוקת שעיברו ולבסוף נרבעו דר"א סובר עובר ירך אמו הוא ורבנן סברי עובר לאו ירך אמו הוא אבל נרבעו ולבסוף עיברו ד"ה מותרים רבא אמר מחלוקת בשנרבעו ולבסוף עיברו דר"א סובר זה וזה גורם אסור ורבנן סברי זה וזה גורם