נחלת ברוך נז

לכן לא מיקרי זוז"ג אלא דכה"ג חשבינן תערובות איסור בהיתר דכל מה שנתגדלה מקודם ע"י אכילת היתר מותר והפיטום שנתפטמה בכרשיני עכו"ם הוא אסור וכשנתערבו זה בזה הוה תערובות איסור בהיתר וכמו דאמרינן כה"ג חולין (קטז) בעציץ נקוב שהעבירו בכרם והוסיף מאתים אסור מה"ט גופי' דכל מה שנתגדלה מעיקרא מותר ומה שנתגדל בכרם אסור והוה תערובות איסור בהיתר. דזוז"ג לא הוה אלא כששני הגורמים גרמו דבר אחד כמו ולד הנסקלת סנהדרין (פ ע"א) או שאור של תרומה וחולין שנצטרפו וחימצו. מעתה כיון דאמרינן בע"ז שם דפרה שנתפטמה בכרשיני עכו"ם דהוה זוז"ג ע"כ משום דחשבינן למה שנתפטמה שזה מתהוה משני גורמים דחשבינן לבהמה עצמה לגורם אחד ומה שאכלה לגורם שני א"כ ה"ה כשנתגדלה כל ימיה באיסורי הנאה הוה נמי זוז"ג והא דתניא התם פרה שנתפטמה ולא תני רבותא שנתגדלה כל ימיה משום דהתם תני תקנתא למ"ד זוז"ג אסור כדתני פרה תרזה וזה לא שייך אלא כשנתפטמה אבל ה"ה כשנתגדלה כל ימיה הוה נמי זוז"ג וזה פשוט

וכ"ת הא כבר בררנו לעיל דבבגד שנארג בכרכר עכו"ם לא הוה זוז"ג דלא מצטרפינן חוטין של היתר לגורם דהיתירא אלא דאמרינן כיון דהשבח נעשה ע"י איסור גרידא אסור וכן בפת שנאפה בעצי עכו"ם לא חשבינן לפת עצמה לגורם דהתירא אלא דאמרינן דהשבח שנעשה בפת ע"י איסור גרידא נאסר א"כ ה"נ נימא בבהמה שנתגדלה כל ימיה או כשנתפטמה דלא נצרף הבהמה עצמה לגורם אלא דנימא דהשבח שנעשה בה ע"י איסור הנאה נאסרה זה ליתא דבבגד שנארג בכרכר עכו"ם החוטין של היתר אין עושין שום פעולה באריגתן אלא שהן מקבלים הפעולה וכן פת שנאפה הא הפת עצמו אינו עושה פעולה באפייתו אלא שמקבל הפעולה משו"ה חשבינן להשבח של אריגה ואפיה שנעשה ע"י איסור גרידא אבל בהמה שנתפטמה התם גוף הבהמה פועלת בגידולה ובפיטומה משו"ה שפיר נחשבת לגורם וראיה גדולה לזה דהא ולד טרפה חשבינן חולין (נח ע"א) לזה וזה גורם וכן ולד הנסקלת סנהדרין (פ ע"א) דהיינו דזרע הזכר הוה גורם אחד דהתירא והתם נמי הא הולד נתגדל כל ימיו רק במעי אמו האסורה וכשנולד מותר משום זה וזה גורם משום דזרע הזכר פועל בגידולו משו"ה הוה גורם דהתירא וא"כ מזה מוכרח דבנתגדלה כל ימיה מאיסור הוה נמי זה וזה גורם דאיך א"ל דזרע של זכר הוה גורם דהתירא אע"ג שנתגדל כל ימיו במעי אמו האסורה ובהמה שנולדה בהיתר אלא שנתגדלה אח"כ באיסור נימא דהבהמה לא הוה גורם דהתירא דזה לא מסתבר כלל א"כ מוכח כהפר"ח דבנתגדלה כל ימיה מאיסור נמי הוה זה וזה גורם אלא דלכאורה קשה הסוגיא דתמורה (לא ע"א) דאמרינן שהניקה חלב רותח משחרית לשחרית וזה יבואר בענף הבא: ענף ג

והנה מה דמסתבר לי לומר בהאי סוגיא דתמורה שם) דפרכינן על הא דתנן ר"ח בן אנטיגנוס אומר כשרה שינקה מן הטרפה לא יקרב אלא מעתה האכילה כרשיני עכו"ם ה"נ דאסירא אלא תני ר"ח טרוטאה קמי דר' יוחנן כגון שהניקה חלב רותח משחרית לשחרית הואיל ויכולה לעמוד עליו מעל"ע עכ"ל הגמרא ומסתבר לי טובא דאין כונת הגמרא דכשהניקה חלב רותח משחרית לשחרית הואיל ויכולה לעמוד עליו דנימא דזה עדיפא מנתפטמה מאיסור דודאי זה לא עדיף כלל כמש"כ לעיל בענף הקדום דבהמה שנתפטמה או נתגדלה כל ימיה בכרשיני עכו"ם בתריוייהו איכא חד דינא דזה וזה גורם אמנם כונת הגמרא בתמורה הוא מלתא אחריתא כמו שנבאר

דהנה בלא"ה קשה על הא דפרכינן אלא מעתה האכילה כרשיני עכו"ם ה"נ דאסירא דנימא דבאמת ר"ח סובר כן דהא כמה תנאי סבירא להו הכי בע"ז (מט ע"א) דבהמה שנתפטמה בכרשיני עכו"ם פרה תירזה וכל הני תנאי דסברי זה וזה גורם אסור ס"ל הכי אלא ודאי דכונת הגמרא הוא מלתא אחריתא דהנה גבי זה וזה גורם איכא תרי דיני חדא הא דתנן ערלה (פ"ב) דבשאור של חולין ותרומה שנצטרפו וחימצו דהוה זה וזה גורם ותנן התם דאם בהיתר היה כדי להחמיץ ובאיסור לא היה כדי להחמיץ דמותר לד"ה. מעתה הדבר פשוט דה"ה גבי בהמה כשנתגדלה באיסור ובהיתר ובהיתר גרידא היתה יכולה להתגדל ובאיסור גרידא לא היתה יכולה להתגדל ודאי נמי דלא חשבינן להאיסור לגורם דאיסורא כמו התם גבי שאור וכה"ג מותר לכו"ע ועוד איכא דינא גבי זה וזה גורם הא דאמרינן בע"ז (שם) גבי שאור של חולין ותרומה שנצטרפו וחימצו דדוקא כשלא היה בכל או"א מהם כדי להחמיץ אבל אם היה בכל או"א כדי להחמיץ אסורה אפילו למ"ד זה וזה גורם מותר דכיון שיש באיסור כדי להחמיץ חשבינן כמו שנתחמצה העיסה מאיסור גרידא: