נחלת ברוך נו
Nachlat Boruch 56 · נחלת ברוך · free full Hebrew text
Open in the reader →הנאה אסור בהנאה ה"נ דבר שבא מגרמא דאיסורי אכילה אסור באכילה דהא בולד טרפה דפליגי תנאי חולין (נח ע"א) אי מותר משום זוז"ג ולד"ה היכי דלא הוה זוז"ג כגון שהאב והאם היו טרפות דהולד אסור ואע"ג שאינו אוכל האיסור עצמו אלא משום שבא מגרמא דאיסורא ה"נ גידולי איסורי אכילה הול"ל דאסור לד"ה והבאתי שם מכמה דוכתי דבדבר שבא מגרמא דאיסורא אכילה אסור מ"מ הא לפי מה שבררנו מה שנלע"ד בטעמא דמלתא דגידולי איסורי אכילה מותרין מוכח עוד יותר דבהמה שנתגדלה כל ימיה באיסורי אכילה מותרת
דהנה בררנו שם דלענ"ד הא דגידולי איסורי אכילה מותרין לכו"ע זה הוא לפי דמיירי בגידולין מדבר שזרעו כלה ובשעה שכלה הזרע ונעשה עפר פקע איסורו ממנו דכל איסורי אכילה כשנפסלו מאכילת כלב פקע איסורן לד"ה כדאמרינן ע"ז (סח) א"כ כשתצמח אח"כ הא הגידולין נתהוו מדבר המותר דכבר פקע איסורן וזה דמי ממש להא דאמרינן תמורה (לא ע"א) דאפרוח שנולד מביצה טרפה מותר מה"ט גופי' משום דאימתי קגביל לכי מסרחא וכי אסרתא פקע איסורן ומדהתירא קגביל ה"נ ה"ט ממש איכא בגידולין מאיסורי אכילה בדבר שזרעו כלה אבל באיסורי הנאה הא אפילו עפרן אסור ואפילו כשכלה הזרע לא פקע איסורן וכבר בררנו לעיל דאפילו הנשרפין דאפרן מותר זה הוא כשנשרפו אבל כשנרקבו עפרן אסור ומה"ט א"ש טובא הא דבגידולים מדבר שאין זרעו כלה כמו בצל בזה ליכא שום נ"מ בין גידולי איסורי אכילה לגידולי איסורי הנאה כמבואר בסוגיא דנדרים (נז ע"ב) דכיון דהתם ליכא ה"ט שכתבנו משו"ה כמו דאמרינן באיסורי הנאה דכל מה שניתוסף בבצל אסור בהנאה ה"נ הול"ל כה"ג באיסורי אכילה שאסור באכילה והנה לפי ה"ט יבורר עוד יותר דבהמה שנתגדלה כל ימיה באיסור אכילה גרידא שמותרת דהתם איכא נמי ה"ט גופי' דאימת מתגדלת הבהמה ממה שהיא אוכלת לאחר שנעשה פרש ופקע איסורן ומהתירא מתגדלת
אמנם לפ"ז איכא לעיוני גם בהא דתנן תמורה (ל ע"ב) ר"ת בן אנטיגנוס אומר כשרה שינקה מן הטרפה לא יקרב ע"ג המזבח דלדברינו ינקה מן הטרפה לא גרע מאפרוח מביצה טרפה דבהני תרתי איכא תד טעמא כמש"כ מעתה קשה הא אפרוח מביצה טרפה כשר להקרבה כדאמרינן שם (לא ע"א) הכל מודים באפרוח מביצה טרפה דמותרת וזה קאי על הא דפליגי התם ר"א ור' יהושע בולד טרפה אם הוא כשר להקרבה דמודים דאפרוח מביצה טרפה כשר להקרבה וכן תניא בהדיא בתוספתא תמורה (פ"ד) דמודים באפרוח מביצה טרפה שמותר להקרבה ע"ג המזבח וכן פסק הרמב"ם (פ"ג מה' איסורי מזבח) א"כ מ"ט כשרה שינקה מן הטרפה לא יקרב ומסתבר טובא דבאמת דחה הרמב"ם מה"ט להאי דינא דר"ח בן אנטיגנוס מהלכה דכיון דהלכה כר"א ור"י דאפרוח מביצה טרפה כשר להקרבה ה"נ ודאי דכשרה שינקה מן הטרפה כשר להקרבה מעתה ליכא נ"מ אי נימא דלר"ח בן אנטיגנוס היא אסורה ג"כ להדיוט כהרמ"א או שאינה אסורה רק להקרבה כהש"ך דלדברינו כשרה ג"כ להקרבה והנה כ"ז כשנתגדלה באיסורי אכילה גרידא אבל נתגדלה באיסורי הנאה התם גם לאחר שנעשה מהאוכל פרש לא פקע איסורן כמש"כ א"כ לכאורה איכא למימר דמאיסורא היא מתגדלת ואסורה דהא ודאי דאפרוח מביצת עכו"ם אסורה כמש"כ לעיל וזה הוא לכאורה כהש"ך דכשנתגדלה מאיסורי אכילה מותרת וכשנתגדלה מאיסורי הנאה אסורה אמנם גם בנתגדלה מאיסורי הנאה מסתבר דמותרת כמו שיתבאר בענף ב': ענף ב
והנה בנתגדלה כל ימיה באיסורי הנאה שכתב הש"ך דפשוט דאסורה להדיוט והקשה על התוס' תמורה (לא ע"א) שכתבו דלפום רהיטא אף להדיוט מהא דפליגי תנאי ע"ז (מט ע"א) בפרה שנתפטמה בכרשיני עכו"ם אם היא מותרת משום זוז"ג מכלל דהיכי שנתגדלה כל ימיה דלא הוה זוז"ג ולד"ה אסורה. הנה הא דפשיטא ליה להש"ך דנתגדלה כל ימיה לא הוה זוז"ג זה ודאי מדאמרינן בתמורה שם כגון שהניקה תלב רותח משחרית לשחרית הואיל ויכולה לעמוד עליו אלמא דזה עדיפא מנתפטמה גם מדברי רש"י בע"ז שם שכתב גבי פרה שנתפטמה בכרשיני עכו"ם תשחט דזוז"ג מותר דאף היא היתה גדילה קודם לכן ע"י אוכלין של היתר. נראה מדבריו דלא חשבינן דהבהמה הוה גורם דהתירא לפיטומה כשנתפטמה מכרשיני עכו"ם אלא משום שהבהמה היתה גדילה קודם לכן ע"י אוכלין של היתר משו"ה הוה זוז"ג א"כ בנתגדלה כל ימיה לא הוה זוז"ג. אמנם הפר"ח ביור"ד שם כתב דבנתגדלה כל ימיה מאיסורי הנאה ג"כ הוה זוז"ג וכתב שם דרש"י בע"ז שם כתב כן לרוחא דמלתא וכונת הפר"ח דגם במה שנתגדלה כל ימיה חשבינן להאוכלין לגורם דאיסור ולגוף הבהמה לגורם דהתירא אמנם הפר"ח לא ביאר הסוגיא דתמורה דאמרינן שהניקה תלב רותח משחרית לשחרית הואיל ויכולה לעמוד עליו אלמא דזה עדיפא מפרה שנתפטמה ע"י איסור וזה יבואר לפנינו בענף ג'
והנה מסתבר טובא כהפר"ח דבנתגדלה כל ימיה מאיסור הנאה ג"כ הוה זוז"ג דחשבינן להבהמה לגורם אחד דהתירא. דאי נימא דלא חשבינן לה לגורם דהתירא והא דאמרינן בע"ז (שם) גבי פרה שנתפטמה מכרשיני עכו"ם דהוה זוז"ג דזה הוא לפי שהיא היתה גדילה קודם לכן ע"י אכילת היתר כנראה לכאורה מדברי רש"י אבל בפיטומה מה שנתפטמה ע"י כרשיני עכו"ם לא חשבינן לה לבהמה לגורם דהתירא לפיטום זה א"כ קשה טובא הא זה שהיתה גדילה קודם