נחלת ברוך ל

תנור שהוסק בעצי ערלה ומה"ט כתב הט"ז דהא דאמרינן ע"ז (מט ע"א) דזוז"ג מהני גבי שדה שנזדבלה בזבל עכו"ם דדוקא זוז"ג כי האי דעיקר הגורם הוא של היתר אבל כל זוז"ג אסור באיסורי עכו"ם אמנם הש"ך ביור"ד שם והגר"א באו"ח שם שניהם כתבו דמה דאוסר הטור גבי תנור שהוסק בעצי איסור ואפה בו את הפת זה הוא משום דיש שבח חום האסור בפת ובכה"ג לא מהני זוז"ג אבל שאר זוז"ג מהני באיסורי עכו"ם ובחמץ בפסח והנה לקמן בררנו כל הסוגיא דפסחים (כו ע"א) ויבורר דגבי פת שנאפה בתנור שהוסק בעצי איסור ליכא זוז"ג כלל ודברי הטור אמתים וכן הוא דעת כמה ראשונים גם לקמן בררנו דכל זוז"ג מהני באיסורי עכו"ם א"כ ליכא מהטור שום ראי'

גם מהא דתנן נדרים (נז ע"א) דגידולי קונמות אסור והראב"ד בה' נדרים (פ"ה ה' טז) כתב ע"ז מיהו קשה כל היכי דאמרינן אסור בגידוליהן אפילו בדבר שזרעו כלה אמאי והא זוז"ג מותר ואם נטע אגוז של ערלה מותר בפירותיהן עכ"ל ובמגדל עוז ובכ"מ שם תירצו דשאני קונמות משום דהוה דבר שיל"מ ואינו בטל ולדבריהם בהני איסורי דלא בטלי לא מהני זוז"ג גם הט"ז ביור"ד (סי' רטז סק"ז) וביד מלאכי בכלליו אות רי"ד כתבו דמראי' זו מוכח דבדבר שיל"מ לא מהני זוז"ג הנה מלבד דקשה על דבריהם הא גידולי קונמות אסור אפילו באוסר פירותיו על אחרים כדאמרינן נדרים (מז ע"א) אע"ג דבכה"ג תו לא הוה דשיל"מ כמש"כ המהרי"ט ובלח"מ הלכות נדרים הנה בלא"ה לקמן נביא טעם ברור לאסור הגידולין בלאו ה"ט דדשיל"מ ומה"ט גם מה שהביאו כמה אחרונים ראי' דבדבר שיל"מ לא מהני זוז"ג מהא דתנן תרומות (פ"ט מ"ד) דגידולי הקדש ומע"ש חולין ופודה אותן בזמן זרען וע"ז הקשו נמי הא משום זוז"ג הול"ל שהן מותרין לגמרי א"ו משום דהקדש ומע"ש הוא דשיל"מ ולא מהני בהו זוז"ג גם זה בררנו לקמן כי בהכרח הא דגידולי הקדש אסורין לא הוה משום דשיל"מ אלא מטעם אחר ברור מאד

גם מהא דקמבעי' להו בפסחים (כז ע"ב) בתנור שהוסק בעצי הקדש ואפה בו את הפת מהו דהמהרש"ל בחידושיו שם מפרש דקמבע"ל אי זוז"ג מהני בהקדש ופשטינן בגמרא דהקדש דהוה דשיל"מ אסור ולדבריו מבואר בהדיא בגמרא דזוז"ג לא מהני בדשיל"מ שאינו בטל והמהרש"א שם הקשה על המהרש"ל הא זוז"ג מהני באיסורי עכו"ם אע"ג דלא בטיל ומפרש שם הסוגיא בגונא אחרינא. והנה להמהרש"ל גם להמהרש"א קשה טובא סוגיא דשמעתא שם ובספרי שו"ת מנחת ברוך סי' ל"ו בררנו האי שמעתא דפסחים באורחא דקשוט וא"א להביאו פה כי הדברים ארוכים הרבה והרוצה לעמוד על אמיתת הדברים יעיין שם דהסוגיא לא מיירי כלל בזוז"ג עי"ש

והנה בשו"ת אבני מילואים סי' ז' הביאו ראי' דלא מהני זוז"ג בהני איסורי דלא בטלי ממה שכתב הר"ן ע"ז (מט ע"א) דהא דאר"י סוטה (מג ע"א) דילדה שסיבכה בזקנה בטלה דזה הוא מטעמא דזוז"ג והא דאמר לישנא דבטל משום דזוז"ג נמי מטעם ביטול הוא ומזה דן דבהני איסורי דלא מהני בהו ביטול זוז"ג לא מהני. והנה מלבד דכבר הבאתי לעיל בסי' א' דהתוס' והראב"ד והריטב"א ועוד כמה רבוותא פליגי על הר"ן וכתבו דילדה שסיבכה בזקנה מותר משום טעמא דביטול גרידא ושם בררנו הדברים בראיות ברורות להני רבוותא דליכא התם זוז"ג אלא טעמא דביטול בלא"ה גם לדברי הר"ן שכתב דזוז"ג הוא משום ביטול מ"מ כיון דהאי ביטול לא הוה כגווני דכל ביטול א"ל דזוז"ג מהני אפילו בהני איסורי דלא בטלי

והנה בשו"ת אבני מילואים הנ"ל הקשה על עצמו מהא דזוז"ג מהני באיסורי עכו"ם כדאמרינן ע"ז (שם) אע"ג דלא מהני בי' ביטול ותי' משום דבאיסורי עכו"ם נמי מ"ל ביטול דהא אמרינן ע"ז (עג ע"א) דיי"נ שנפל מצירצור קטן לבור בטל אמנם כבר הקשתי עליו בספרי מנחת ברוך חדא דהא מלתא דצירצור קטן בטל הוא פלוגתא דאמוראי בע"ז שם והא מלתא דזוז"ג מהני באיסורי עכו"ם תניא ברייתא בע"ז (מט ע"א) וא"כ ע"כ דגם להאי אמורא דסובר דמצירצור נמי לא בטל לדידי' נמי זוז"ג מותר באיסורי עכו"ם ועוד קשה הא בדשיל"מ נמי מ"ל ביטול כשנתערב מין בשא"מ וכ"ת דבכל דבר שבא משני גורמים חשבינן לה כמו תערובות מב"מ א"כ קשה להיפך הא כמה תנאי ואמוראי סברי דמב"מ אינו בטל מ"מ מודים בזוז"ג דמהני דהא שמואל דס"ל ע"ז (שם) זוז"ג מותר ס"ל שם (עג) דמב"מ אינו בטל וכן רבי דס"ל חולין (קט ע"א) דמב"מ אינו בטל סובר פסחים (כו ע"א) דזוז"ג מותר גם מצינו זוז"ג כששני הגורמים ממין אחד כמו ולד הנסקלת סנהדרין (פ) וזה מהני אפילו להני דסברי מב"מ לא בטיל

עוד הביאו ראי' ממה שכתב הר"ן בע"ז (שם) על הא דאמרינן סוטה (מג ע"ב) דאע"ג דילדה שסיבכה בזקנה בטלה מ"מ ילדה שסיבכה בילדה הנטוע לסייג ולקורות אסור ופרכינן שם בגמרא דמ"ש ומשנינן התם אי מימלך עלי' לאו בת מיהדר היא הכא בת מיהדר היא והקשה הר"ן אי נימא דטעמא משום זח"ג א"כ בילדה שסיבכה בילדה הנטוע לסייג ולקורות נמי איכא זוז"ג ותי' הר"ן ז"ל זה אינו קושיא דכי אמרינן זוז"ג מותר הני מילי היכי שגורם של היתר א"א לו לשוב איסור וכו' ודמיא הא מלתא להא דאמרינן מנחות (כג) א"ר חסדא נבלה בטלה בשחוטה שא"א לשחוטה שתעשה נבלה ושחוטה אינה בטלה בנבלה משום שאפשר לנבלה שתעשה שחוטה דלכי מסרחא פקע נבלה וכו' זה הוא דעתי בדברים אלו עכ"ל הר"ן שם וכתב ע"ז