נחלת ברוך כח

אגוז אפשר להתיר גם למ"ד זוז"ג אסור וכמו שהבאתי לעיל וא"כ אפשר לומר דמה דפליגי הני אמוראי בנוטע אגוז דמאן דמתיר סובר דהכא ליכא גורם דאיסורא מה"ט שכתבו הראשונים דהאגוז כלה ומאן דאוסר סובר דזה הוה זוז"ג, מ"מ גם לדידהו מה דפליגי באפרוח מביצת עכו"ם נראה דע"כ פליגי בזוז"ג דהכא א"א לומר דהביצה לא הוה גורם דאיסורא דהא האפרוח מהביצה נתהוה וא"כ מוכח דלתרווייהו חשבינן לתרנגולת שישבה על הביצים לגורם דהתירא וזה הוא להיפך ממש"כ בענף א' ואין לומר דמאן דמתיר באפרוח מביצת עכו"ם הוא משום דהביצה מסרחא והוה עפרא וכמו דאמרינן תמורה (לא ע"ב) דמה"ט אפרוח מביצה טרפה מותרת דהכא גבי ביצת עכו"ם ליכא ה"ט דהא אפילו כשנעשית עפר עפרן של עכו"ם אסור ולכאורה הכא ליכא טעמא אחרינא אלא הא מלתא דזוז"ג וקשה על דברינו בענף הקדום מ"מ גם אי נימא הכי ע"כ דהבבלי פליג על הירושלמי דכבר בררנו דמבבלי מוכח דלא חשבינן להתרנגולת שישבה על הביצים לגורם. והנה בירושלמי בערלה שם בתר הכי פליגי אמוראי באפרוח מביצת הקדש והתם לא תליא בזוז"ג כמו שנבאר בארוכה לפנינו אבל הכא באפרוח מביצת עכו"ם לכאורה ליכא אלא ה"ט דזוז"ג

והנה אפשר לומר דלהני אמוראי בירושלמי לתרווייהו זוז"ג מותר אלא דפליגי באפרוח מביצת עכו"ם אי זה הוה זוז"ג דמאן דאוסר סובר כהבבלי תמורה (לא ע"א) שהבאתי דלא חשבינן להתרנגולת לגורם דהתירא ומאן דמתיר סובר דזה הוה זוז"ג מ"מ מסתבר דגם הוא מודה בביצה טרפה דספנא מארעא דלא הוה אלא חד גורם כדאמרינן חולין (נח ע"א) גם א"ל דמה דפליגי בנוטע אגוז פליגי נמי בהא מלתא דמאן דאוסר סובר כיון דהאילן נתהוה מהאגוז הוה הוא עיקר הגורם ולא מהני יניקת הקרקע למשרי משום זוז"ג ובאמת הריטב"א בע"ז שם הביא בשם הראשונים שאמרו כן מסברא דנפשייהו דבנוטע אגוז עיקר הגורם הוא האגוז וא"ל דהני אמוראי פליגי בהכי ולפום ש"ס בבלי נוטע אגוז הוה זוז"ג כדאיתא ע"ז (מט ע"א) ואפרוח מביצה לא הוה זוז"ג כדאיתא תמורה (לא ע"א) כן היה א"ל

עוד א"ל בהא דפליגי הני אמוראי באפרוח מביצת עכו"ם דאינהו פליגי בביצת עכו"ם של נכרי דמהני לו ביטול מאן דמתיר סובר כיון דהביצה מסרחא קודם שנוצר האפרוח כדאמרינן תמורה (לא ע"א) משו"ה בשעה שנסרחה נתבטלה ומותרת ומאן דאוסר סובר כיון דגם בשעה שנסרחה היא עומדת להיות אפרוח משו"ה זה לא הוה ביטול. והנה צריכים אנו לבאר דברים אלו כי לפי שיטת הבבלי ודאי דביטול כזה לא מהני דהא בע"ז (מא) דפליגי ר' יוחנן ור"נ בעכו"ם שנשתברה מאליה אי הוה ביטול פרכינן שם לר"ל דסובר דהוה ביטול מהא דתנן ר' יוסי אומר אין זורעין תחת אשרה ירקות בימות הגשמים מפני שהנבי' נושרות עליהם והוה להן לזבל ולר"ל הול"ל דכל מה שנופל מן האילן מותר דהוה כעכו"ם שנשתברה מאליה דהוה ביטול ומשנינן דאין עכו"ם בטלה דרך גדילתה מעתה להבבלי בביצת עכו"ם שישבה עליהן תרנגולת ונסרחה לכו"ע לא נתבטלה דלר' יוחנן הא עכו"ם שנשתברה מאליה אינה בטלה ולר"ל דסובר דבטלה לדידי' נמי אין עכו"ם בטלה דרך גדילתה דאורחא בכך וה"נ דרך גדילתה הוא א"כ בין לר"י בין לר"ל בכה"ג לא נתבטלה

אמנם כ"ז הוא לפום הבבלי אבל בירושלמי ע"ז (פ"ג ה"ב) מבואר דאפילו ר' יוחנן סובר בעכו"ם שנשתברה מאליה דבטלה כשאינו עתיד להחזירן לכליון ובירושלמי שם (פ"ג ה' יא) פרכינן ג"כ מהא דתנן ר' יוסי אומר אף לא ירקות בימות הגשמים מפני שהנבי' נושרות עליהן והוה להן לזבל לית הדא פליגי על ר' יוחנן וכו' ומשנינן תפתר בעכו"ם של ישראל אלמא דלהירושלמי עכו"ם של נכרי דמהני לה ביטול בטלה אפילו לר' יוחנן אף שנשתברה מאליה ואפילו כדרך גדילתה ולהירושלמי ביצת עכו"ם של נכרי שישבה עליהן תרנגולת ונסרחה כל שאינה עתידה להיות עכו"ם כבתחילה הול"ל דנתבטלה ומותרת אלא משום האי סברא שכתבנו דבשעה שנסרחה ג"כ היא עומדת להשתבח יותר ולהיות אפרוח א"כ א"ל דהני אמוראי דפליגי באפרוח של ביצת עכו"ם פליגי בהא מלתא אי זה הוא ביטול או לא וכ"ת הא בירושלמי שם רצה מתחילה לאוקמי דהאי אפרוח מביצת עכו"ם דפליגי בה הני אמוראי מיירי בביצה של תקרובת עכו"ם שהכניסה לפנים מן הקנקילון ותקרובת עכו"ם הא לא מהני בי' ביטול כדאמרינן ע"ז (נ) זה ליתא חדא דתקרובת כי האי דלא הוה כעין פנים מהני לה ביטול כמש"כ בשער המלך ה' לולב (פ"ח) ובלא"ה הא כשרצו בירושלמי לאוקמי דמיירי בביצת תקרובת פרכינן לה מפירכא יותר גדולה שאינה נאסרת כלל ומוקמינן לה בביצת משמשי עכו"ם ובמשמשי עכו"ם ודאי מהני ביטול ולהרמב"ן שהביא הר"ן ע"ז (נב ע"א) אפילו למשמשי עכו"ם של ישראל מהני ביטול ולרוב ראשונים דפליגי על הרמב"ן פשוט שיש לאוקמי בשל נכרי דמהני לה ביטול לכו"ע

עוד א"ל דמאן דמתיר באפרוח מביצת עכו"ם סובר דכמו דבעל חי אינו נאסר כשעשוהו לעכו"ם וכדאמרינן תמורה (כט) דמדאסר רחמנא נעבד לגבוה מכלל דלהדיוט מותר ה"נ בע"ח כמו אפרוח שנתהוה מביצת עכו"ם ג"כ אינו אסור להדיוט ומאן דאוסר סובר דאע"ג דאפרוח שנעשה עכו"ם אינו נאסר מ"מ כשנתהוה מעכו"ם אסור וכדאמרינן כה"ג בע"ז (עד ע"ב) אע"פ שאמרו המשתחוה לבעלי חיים לא אסרן עשאן מליפן לעכו"ם אסרן והכא עדיפא לפי שנתהוה מדבר האסור: