נחלת ברוך כה

בהשרשה הול"ל נמי דאע"ג שנעקר הכרם ונתגדל התבואה דאסורה דכי היכי דס"ל להתוס' בנוטע אגוז של ערלה האילן אסור דזוז"ג מפעולות חלוקות לא מהני ה"נ בתבואה של כלאי הכרם דהגידולים אסורים מה"ט גופי' א"ו דהתוס' ס"ל דהלכה כרבנן דבנוטע אגוז של ערלה האילן מותר בלאו ה"ט דזוז"ג אלא מה"ט דהאגוז כלה עד שלא תצמח וה"ט איכא בכל דבר שזרעו כלה כמו תבואה של כה"כ משו"ה נקיט ר' יונתן בצל של כה"כ דבר שאין זרעו כלה דלשיטת התוס' כל מה שניתוסף בה ודאי דאסור דהא לדעת התוס' בע"ז (מט ע"א) ד"ה שאם נטע האי דר' יוסי אוסר בנוטע אגוז משום דלדבריהם זוז"ג ע"י פעולות חלוקות לא מהני א"כ כש"כ דאוסר מה שניתוסף בבצל שנטעו גם לפי מה שכתבו בע"ז שם ד"ה ורבנן דלרבנן יש להתיר בנוטע אגוז בלא טעמא דזוז"ג הא זה הוא דוקא גבי אגוז שנטעו דאיכא התם ה"ט דהאגוז כלה עד שלא תצמח כמש"כ הרמב"ן והר"ן בע"ז שם אבל בבצל שנטעו כיון דזה הוא דבר שאין זרעו כלה ודאי דאסור לרבנן וכ"ת א"כ קשה לדעת התוס' הא בנדרים שם אמרינן דלמ"ד גידולי היתר מעלין את האיסור לדידי' אפילו בצל בכרם ג"כ שרי ולדעת התוס' הול"ל דמה שניתוסף בבצל אסור בין לרבנן בין לר' יוסי דבר זה כבר בררנו לעיל עי"ש מ"מ מוכח מהכא דהתוס' סוברים דהלכתא כרבנן דבנוטע אגוז שרי בלא טעמא דזוז"ג כמש"כ

אמנם מצינו בארבעה איסורי הנאה דתנן בהו בהדיא דהגידולים אסורים דבנדרים (נז ע"א) תנן דגידולי קונמות אסורים ובתרומות (פ"ט מ"ד) תנן גידולי הקדש ומע"ש חולין ופודה אותן זרען ומדבעי בהו פדיון ודאי דבלא פדיון אסורים וכן אמרינן בהדיא בירושלמי ביכורים (פ"ב ה"ג). גם בגידולי ביכורים פליגי רבנן ור' שמעון בביכורים (פ"ב מ"ב) והנה קונמות והקדש ודאי דהוה איסורי הנאה אבל במע"ש וביכורים פליגי בזה האחרונים אי אינהו הוה איסורי הנאה דהמרי"ט בחידושיו קידושין (לח ע"א) סובר דאיסורי אכילה גרידא נינהו וכבר הארכנו בזה בספרי שו"ת מנחת ברוך (סי' לד) ובררנו שם דמע"ש וביכורים בגבולין איסורי הנאה נינהו דאסור להנות מגופן בגבולין דבר תורה מ"מ לכאורה קשה מ"ט גידולי דהני איסורי הנאה אסורים הא הול"ל דמותר משום זוז"ג והא דגידולי תרומה הא זה הוא משום גזירה כדאיתא שבת (יז ע"א) אבל בכל הני ארבעה גידולין קשה לכאורה והראב"ד בה' נדרים (פ"ה ה' טז) כשהביא הרמב"ם שם דגידולי קונמות אסורים כתב ע"ז הראב"ד ז"ל מיהו קשיא כל היכי דאמרינן אסור בגידוליהן אפילו בדבר שזרעו כלה אמאי והא קיימ"ל זוז"ג מותר עכ"ל וכבר הארכנו בזה הרבה בספרי מנחת ברוך (סי' כט) גם לקמן יתבארו דברים אלו דבכל חד מכל הני ארבעה איסורי איכא טעמא לאסור הגידולין ושם יבורר מ"ט בגידולי ביכורים פליג ר' שמעון ועל אינך לא פליג. מעתה הדרינן לכללין דכל גידולי שארי איסורי הנאה מדברים שזרעם כלה מותרים לכולהו רבוותא. וראיתי בנועם ירושלמי תרומות (פ"ט מ"ד) שהקשה להיפך דלדעת התוס' ע"ז (מט ע"א) דבנוטע אגוז של ערלה אין להתיר משום זוז"ג א"כ בגידולי הקדש ומע"ש הול"ל דלא מהני לפדותן בזמן זרען אלא דנימא דכולהו אסורים וזה לא קשה כלל כמש"כ לעיל דהתוס' סוברים דלרבנן נטע אגוז מותר בלא ה"ט דזוז"ג והלכתא כרבנן אלא דלכאורה קשה להיפך מ"ט לא נימא דמותרין משום זוז"ג וזה יתבאר לקמן עי"ש מ"מ בררנו דגידולי איסורי הנאה מדבר שזרעו כלה מותרים לכולהו רבוותא

ומה"ט לא נתבררה לי מה דפליגי האחרונים בחק יעקב (ה' פסח סוף סי' תמג) ובמקו"ח שם בזורע חמץ שעבר עליו הפסח אי הגידולין אסורין דהחק יעקב מתיר משום דאמרינן נדרים (מז ע"א) חליפין כגידולין וכיון שחמץ אינו תופס הדמים ה"ה גידוליו מותרים ובמקו"ח שם כתב דכל שנתגדל מאיסורי הנאה אסור דלא גרע מבגד שנארג בכרכר של עכו"ם שאסור ע"ז (מט ע"א) וראית הח"י מהא דאינו תופס את דמיו אין ראי' דהא אגוז של ערלה שנטעו לדעת התוס' הגידולים אסורים לר' יוסי ולרש"י ושאר רבוותא למ"ד זוז"ג אסור גידולי ערלה אסור כמש"כ לעיל מ"מ לכו"ע ערלה אינו תופס את דמיו כדתנן קדושין (נו) מכרן וקידש בדמיהן מקודשת ובנדרים שם מסקינן ג"כ הכי וכל הסוגיא דנדרים בררנו בספרי שו"ת מנחת ברוך (סי' לב) וראית המקו"ח מבגד שנארג בכרכר של עכו"ם נמי אין ראי' כלל דהתם ליכא זוז"ג כיון דהשבח שנעשה בבגד נעשה ע"י איסור גרידא משו"ה נאסר משום שבח זה וכן פת שנאפה בעצי איסור אסור משום השבח שנעשה בפת ע"י עצי איסור וזוז"ג לא הוה אלא היכי דהדבר נתהוה משני הגורמים כמו ולד הנסקלת סנהדרין (פ ע"ב) או גידולי איסורי הנאה או היכי דהשבח נעשה ע"י שני הגורמים כגון שאור של תרומה וחולין שנצטרפו וחימצו ע"ז (מט ע"א) אבל כשהשבח נעשה ע"י איסור גרידא נאסר ההיתר וזה יבורר עוד לקמן וגידולי חמץ שעבר עליו הפסח פשוט דמותר לכולהו רבוותא דלרש"י ושאר רבוותא דהלכתא כוותייהו כמש"כ לעיל מותרים משום זוז"ג ולהתוס' ג"כ מותר משום דהלכה כרבנן דבלאו טעמא דזוז"ג יש להתיר אגוז של ערלה שנטעו כמש"כ. א"כ אפילו לר' יהודא דס"ל פסחים (כח ע"ב) דחמץ שעבר עליו הפסח אסור מה"ת נמי הגידולים מותרין כש"כ לדידן דהלכתא כר' שמעון דאינו אסור אלא משום קנס ואמרינן בגמרא שם דכי קניס ר' שמעון אלא היכי דאיכא לאיסורא בעינא זה פשוט: