נחלת ברוך כג

נחמני א"ר יהונתן בצל שנטעו בכרם ונעקר הכרם אסור וכו' והנה הא דמדמינן בגמרא גידולי איסורי אכילה כמו בצל של תרומה לגידולי איסורי הנאה כמו ערלה וכלאים זה יבואר לקמן דע"כ ע"פ דין המה שוים בזה מ"מ מבואר בהדיא בגמרא דלר' ינאי דסובר גידולי היתר מעלין את האיסור לדידי' בצל בכרם ונעקר הכרם מותר משים דגידולי היתר מעלין את האיסור. מעתה אי נימא כהני רבוותא דבנוטע אגוז מותר משום זוז"ג אע"ג דהוה פעולות חלוקות א"ש האי פלוגתא דאמוראי בנדרים שם דמאן דמתיר סובר דכל מה שניתוסף בבצל מיניקת היתר מותר משום זוז"ג דהיינו גרמא דבצל האסור ויניקת הקרקע המותרת וכיון דמה שניתוסף מותר הגידולין מבטלין העיקר האיסור. ומאן דאוסר סובר או כמש"כ המאירי דאע"ג דגם הוא מודה דכל מה שניתוסף בבצל מותר משום זוז"ג מ"מ אין בכח של הגידולים לבטל העיקר או כמש"כ הר"ן שם דמאן דאוסר סובר דמה שניתוסף בבצל ג"כ אסור דאין להתיר משום זוז"ג כיון דהאיסור בעצמו מתגדל ולקמן סי' כ"ב נבאר פלוגתא דהר"ן והמאירי בארוכה מ"מ בין למר בין למר ידעינן טעמא דפלוגתייהו. אבל אי נימא באגוז שנטע דאין להתירו משום זוז"ג כיון דהוה ע"י פעולות חלוקות ולא מהני א"כ מ"ט דמאן דמתיר מה שניתוסף בבצל הא הכא נמי הוה זוז"ג בפעולות חלוקות. ואין לומר כיון דדעת התוס' ע"ז (מט) ד"ה ורבנן דבנוטע אגוז של ערלה מותר לרבנן בלא טעמא דזוז"ג א"כ נימא נמי דמאן דמתיר הכא בבצל שנטעו בכרם דזה הוא נמי בלא טעמא דזוז"ג אלא מה"ט דסובר כרבנן. זה ליתא כלל דבשלמא גבי נוטע אגוז אפשר להתיר בלא טעמא דזוז"ג משום דאיכא התם ה"ט דכתבו כמה רבוותא המבואר בירושלמי דהאגוז כלה עד שלא תצמח. וזה שייך רק גבי אגוז שהוא כלה אבל הכא בבצל הא בצל הוה דבר שאין זרעו כלה כדאיתא נדרים (נח ע"ב) וע"כ הבצל הוה גרמא דאיסורא ואין להתיר מה שניתוסף בבצל אלא מטעמא דזוז"ג הרי מוכח דזוז"ג ע"י פעולות חלוקות מהני

והנה בגליון תוס' בנדרים שם הקשו להיפך מ"ט דמאן דאוסר בבצל בכרם ונעקר הכרם הא כל מה שניתוסף בבצל הו"ל להתיר משום זוז"ג ותי' דזה וזה גורם ע"י פעולות חלוקות לא מהני והביאו ראי' לדבריהם מהא דאיתא חולין (נח ע"א) בביצה של טרפה דספנא מארעא דאסור ולא חשבינן להתרנגולת והקרקע לזוז"ג וזה הוא ודאי מה"ט דהוה זוז"ג מפעולות חלוקות ולא נתבררה לי דבריהם הא אדרבא אי נימא דזוז"ג מפעולות חלוקות מהני א"ש טובא ואי לא מהני קשה טובא כמש"כ ואולי כונת התוס' שם דהני אמוראי דפליגי בגידולי היתר מעלין את האיסור אינהו רק בהא מלתא פליגי אי זוז"ג מפעולות חלוקות מהני א"כ לדבריהם מוכרחים אנו לעשות מזה פלוגתא דאמוראי וזה לא מסתבר כלל. ומה שהביאו בתוס' ראי' נדרים שם מביצה טרפה דספנא מארעא קשה טובא הא התם איכא טעמא אחרינא דכיון דגידולי של ביצה הוה מטרפה דממנה היא גדלה משו"ה זה הוה רק חד גרמא דאיסורא דמה שהקרקע מסייע לא נחשב לגורם וכדאמרינן בחולין שם דביצה של טרפה דספנא מארעא הוה רק חד גרמא ולקמן בררנו דאיכא כה"ג בכמה דוכתי דכל דבר שנתהוה מאיסור גרידא אע"ג דההיתר מסייע סיוע זה לא מקרי גורם וכן להיפך אם נתהוה מהיתר גרידא אע"ג דאיכא התם סיוע דאיסור מ"מ זה לא הוה גורם דאיסורא ובררנו שם מה מקרי זוז"ג וכן כתב בהדי' המאירי בנדרים שם והריטב"א בע"ז (מט ע"א) דביצה טרפה דספנא מארעא הוה רק חד גרמא דאיסורא כמ"ש

עוד יש לי להביא ראי' מההיא דפסחים (כו ע"ב) דאמרינן שם פת שנאפה בעצי היתר בתנור חדש שהוסק בקליפי ערלה דהוה זוז"ג אע"ג דגרמא דתנור וגרמא דעצים לא דמי להדדי והוה פעולות חלוקות ומצאתי בסמ"ג (יור"ד סי' ס' בש"ך סק"ה) שהעיר בזה גם באבני מילואים בשו"ת שם סי' ז' העיר וכתב דכיון דהתנור מחזיק החום משו"ה הוה פעולה אחת עם גרמא דעצים. וזה אינו מסתפק דמ"מ הנאת התשמיש שהוא מדביק הפת בהתנור שנאסר הוה פעולה חלוקה מחום העצים ומ"ט מותר הכא יותר ממה דסברי הני רבוותא דאסור לזרוע ירקות תחת אשרה כיון דהנאת הצל ויניקת קרקע הוה פעולות חלוקות אבל לדברינו בענף א' א"ש טובא ולקמן נברר עוד בארוכה האי סוגיא דפסחים. והנה מההיא דתנור חדש יש לעיין טובא גם על שיטת הרמב"ן שהבאתי בענף א' דסובר דבכ"מ דהאי לחודא קאי והאי לחודא קאי לא הוה זוז"ג. וקשה טובא הא בתנור חדש ועצי היתר התם התנור שנגמר מקליפי ערלה הוה גורם דאיסור כמו שפירש"י פסחים שם וכן פי' הרא"ש חולין (פ"א סי' לה) והעצים הוה גורם דהיתר אלמא דאע"ג דכל חד לחודא קאי מ"מ הוה זוז"ג. והנה הרמב"ן בחידושיו בע"ז (מט ע"א) מיא ההיא דתנור וכתב שם דאם הי' עצי איסור עומדים בפ"ע ועצי היתר בפ"ע וע"י גרמת שניהם נאפה הפת לא הוה זוז"ג דכל חדא לחודא קאי אבל בתנור חשבינן העצים של ערלה שהוסק בהן התנור לגורם אחד ועצי היתר לגורם שני עי"ש ולא נתבררה לי דברי הרמב"ן דכולה סוגיא דפסחים בהכי אזלא דהתנור גופי' הוה גורם דאיסורא דהני קליפי ערלה שכבר הוסק בהם ליתנהו בעולם

והנה משום דקשה להם להני רבוותא מ"ט ירקות בימות הגשמים מותר משום זוז"ג ובימות החמה אסורין מה"ט המציאו דבר חדש או דזוז"ג ע"י פעולות חלוקות לא מהני או דבכ"מ דכל חד לחודא קאי לא מהני. אבל לדברינו בענף א' שבררנו בזה תרי טעמי רויחי ודאי דמסתבר דבין בפעולות חלוקות בין היכי דכל חד לחודא קאי הוה זוז"ג: