נחלת ברוך כב

החמה דאפילו זוז"ג מותר בדיעבד מ"מ לכתחילה אסור לזרוע והכא הא נהנה מן הצל וזה הוה פסיק רישא דהא כל האילנות יש להם צל משו"ה אסור לכתחילה לד"ה ואע"ג שאינו מכוין ובהא דתניא ע"ז (מט) שדה שנזדבלה בזבל עכו"ם תני חדא תזרע ואמרינן בגמרא דהאי ברייתא ס"ל זוז"ג מותר אין להקשות הא מ"מ לכתחילה אסור. דהתם כיון שכבר נזדבלה הוה דיעבד וכמש"כ בטור יור"ד (סי' קמה) ובב"י דכיון שנזדבלה הוה דיעבד. הא חדא

עוד מסתבר לי טובא לישב הני תרי קושיות שהקשו כל הני רבוותא דהא כמו שהקשה הרמב"ן הכא דמנ"ל להגמרא דר' יוסי דאמר אף לא ירקות בימות הגשמים סובר זוז"ג אסור הא לכתחילה לכו"ע אסור כה"ג ממש הקשו בתוס' פסחים (כו ע"ב) גבי תנור חדש שהוסק בעצי ערלה דאמרינן שם דלמ"ד זוז"ג מותר שרי לאפות בו פת בעצי היתר משום זוז"ג והקשו בתוס' שם ד"ה בין חדש הא מ"מ לכתחילה לכו"ע אסור כדתנן ערלה (פ"א) ר' יוסי אומר אין נוטעין אגוז של ערלה אע"ג דס"ל שאם עבר ונטע מותר משום זוז"ג וכן הקשה הרא"ש שם ותי' כיון דהוה פסידא דתנור הוה כדיעבד. וכונתם פשוט דבשלמא גבי אגוז של ערלה דליכא פסידא דהיתר אסור לכתחילה אבל הכא בתנור הא גוף התנור הוא של היתר ואי אסרת לאפות בו איכא פסידא דהיתר משו"ה הוה כדיעבד ותי' זה איכא נמי הכא הא גם הכא אי אסרת לו לזרוע משום הנבי' איכא פסידא דקרקע של היתר משו"ה הוה כדיעבד וכיון דזוז"ג מותר בדיעבד שרי הכא לכתחילה. ואין לומר דהכא ליכא פסידא דאם לא יזרע בה ירקות יזרע בה דברים אחרים זה ליתא דמשום חששא דנבי' אסור לזרוע שום דבר כיון דהנבי' נעשית זבל והזבל משביח לכל מה שיזרע תדע דהא תניא ע"ז (מט ע"א) שדה שנזדבלה בזבל עכו"ם תנא חדא תבור אלמא דלמ"ד זוז"ג אסור לדידי' בגורם דזבל אסור לזרוע שום דבר והא דאמר ר' יוסי אף לא ירקות בימות הגשמים זה הוא כיון דרבנן אמרו אין זורעין תחתי' ירקות בימות החמה אבל זורעין תחתי' ירקות בימות הגשמים דלרבנן ירקות גרידא אסור לזרוע בימות החמה דהצל מהני לירקות בימות החמה ומשו"ה מסקי רבנן אבל זורעין תחתי' ירקות בימות הגשמים ומה"ט אמר ר' יוסי אף לא ירקות בימות הגשמים אבל פשוט דלר"י אסור לזרוע שום דבר דזבל משביח לכל דבר הנזרע וכיון דלר"י אסור לזרוע שום דבר ממילא איכא פסידא דקרקע של היתר משו"ה אי זוז"ג שרי בדיעבד הו"ל למשרי לזרוע הכא לכתחילה אלא ע"כ דס"ל זוז"ג אסור ומעתה ממילא מתורץ הקושיא הראשונה שהקשו כל הני רבוותא כיון דרבנן סברי זוז"ג מותר מ"ט אסרו לזרוע תחתי' ירקות בימות החמה דלדברינו א"ש טובא דאע"ג דסברי זוז"ג מותר בדיעבד מ"מ הא לכתחילה אסור לכו"ע והכא הא ליכא שום פסידא דהיתר דאם לא יזרע ירקות דמהני להו צל יזרע תבואה ומשו"ה אע"ג דהוה זוז"ג ומותר בדיעבד מ"מ לכתחילה אסור

מעתה לדברינו גם לפי מה דקס"ד בע"ז (מח ע"ב) דרבנן סברי זוז"ג מותר ודאי דזוז"ג ע"י פעולות חלוקות נמי מהני והא דאסרי רבנן לזרוע ירקות בימות החמה זה הוא משום דלזרוע לכתחלה לכו"ע אסור דהא הכא ליכא פסידא דהיתר שיכול לזרוע תבואה וההנאה מצל האילן הוה פסיק רישא דכל האילנות יש להם צל משו"ה אסור אבל הא דר' יוסי אוסר אפילו ירקות בימות הגשמים מחששא דנבי' זה הוא ע"כ משום דסובר זוז"ג אסור דאי לא"ה הוה שרי הכא לכתחילה מתרי טעמי חדא דהכא איכא פסידא דהיתר דמהאי חששא אסור לזרוע שום דבר ובכ"מ דאיכא פסידא דהיתר אפילו לכתחילה מותר למ"ד זוז"ג מותר כדמוכח מההיא דתנור חדש פסחים (כו ע"א) ועוד הא משום איסור הנאה לכתחילה ליכא הכא גבי נבי' כיון דהנאה זו לא הוה פסיק רישא כמש"כ לעיל וגם הוא אינו מכוין ובכה"ג שרי לכתחילה כדאיתא פסחים (כה ע"ב) ולדברינו הא דאמרינן במסקנא דר' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר לדידכו דס"ל זוז"ג אסור זה הוא כהרמב"ן דכונת הגמרא להא דתנן דאמרו רבנן לר' יוסי אף היא נעשית זבל דמההיא דאין זורעין ירקות בימות החמה לדברינו לכו"ע אסור דזוז"ג לכתחילה אסור לכ"ע מעתה לדברינו זוז"ג ע"י פעולות חלוקות מהני גם לפי מה דקס"ד בגמרא בע"ז (מח ע"א) ובענף ב' נביא לזה עוד ראיות וההלכה בהא מלתא דאין זורעין תחתי' ירקות בימות החמה יבואר בענף ג': ענף ב

והנה מה"ט דס"ל לתוס' דזוז"ג ע"י פעולות חלוקות לא מהני מה"ט גופי' כתבו בע"ז (מט ע"א) ד"ה אין נוטעין דבנוטע אגוז של ערלה ונעשה אילן דאסור אפילו למ"ד זוז"ג מותר משום דהוה ע"י פעולות חלוקות. ומלבד דכבר כתבנו בסי' הקדום מה דקשה לשיטתם מהא דאיתא בירושלמי ערלה (סוף פ"א) א"ר יוחנן עבר ונטע מותר עבר והרכיב אסור ובררנו שם דטעמא דר' יוחנן דמתיר בעבר ונטע הוא משום דסובר זוז"ג מותר א"כ מוכת מהירושלמי דזוז"ג ע"י פעולות חלוקות מהני ומזה איכא ראי' גדולה לכל הני רבוותא דסברי זוז"ג ע"י פעולות חלוקות מהני

עוד נראה להביא ראי' לכל הני רבוותא דסברי זוז"ג ע"י פעולות חלוקות מהני מהא דקמבע"ל נדרים (נז ע"א) אי גידולי היתר מעלין את האיסור ופשטינן מהא דאמר ר' ינאי בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו מותר אמר לו ר' ירמי' ואיתימא ר' זריקא שביק מר תרין ועביד כחד מאן אינהו תרין דאמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן ילדה שסיבכה בזקנה ובה פירות אע"פ שהוסיפה מאתים אסור וא"ר שמואל ב"ר