נחלת ברוך כא

סימן ה לבאר אי זוז"ג ע"י פעולות חלוקות נמי מהני

תשובה. תנן התם ע"ז (מח ע"ב) זורעין תחתי' ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה וכו' ר' יוסי אומר אף לא ירקות בימות הגשמים מפני שהנבי' נושרות עליהן והוה להן לזבל ובגמרא פרכינן למימרא דר' יוסי סבר זוז"ג אסור ורבנן אמרי זוז"ג מותר הא איפכא שמעינן להו דתנן ר' יוסי אומר שוחק וזורה לרוח או מטיל לים אמרו לו אף היא נעשית זבל ונאמר לא ידבק בידך מאומה מן החרם עכ"ל הגמרא ובתוס' שם וכמה רבוותא תמהו לפי מה דקס"ד בגמרא דרבנן דמשנתנו סברי זוז"ג מותר ומה"ט מתירין לזרוע תחתי' ירקות בימות הגשמים ולא חשו להא דהנבי' נושרות עליהן והוה להן לזבל כיון דמ"מ יהי' זוז"ג א"כ מ"ט אסרי רבנן לזרוע תחתי' ירקות בימות החמה משום דצל האילן מהני לירקות הא בצל האילן נמי איכא זוז"ג דהיינו צל האילן וקרקע של היתר. ובתוס' וריטב"א תירצו דזבל וקרקע הוה זוז"ג מפעולה אחת משו"ה מהני אבל צל האילן ויניקת הקרקע דהוה זוז"ג ע"י פעולות חלוקות לא מהני והרמב"ן והר"ן תירצו דצל האילן וקרקע כיון דהאי לחודא קאי והאי לחודא קאי זוז"ג כה"ג לא מהני

והנה כמה רבוותא פליגי אי למסקנת הגמרא דשם מחלקינן ג"כ בין זוז"ג מפעולה אחת לזוז"ג ע"י פעולות חלוקות או כפי סברת הרמב"ן דכל היכי דהאי לחודא קאי והאי לחודא קאי לא מהני דבגמרא שם במסקנא אמרינן דרבנן ס"ל זוז"ג אסור ור' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר לדידכו דסבירא לכו זוז"ג אסור אודו לי מיהת אף לא ירקות בימות הגשמים ופירש"י והריטב"א דהא דאמרינן בגמרא לדידכו דסבירא לכו זוז"ג אסור היינו מה דסברי רבנן בהאי משנה דאין זורעין תחתי' ירקות בימות החמה דבמסקנא סובר הגמרא דצל האילן וקרקע נמי הוה זוז"ג והרמב"ם (ה' עכו"ם פ"ז הי"ד) פסק ג"כ דצל האילן וקרקע הוה זוז"ג אבל הרמב"ן שהביא הר"ן שם כתב דהא דאמרינן במסקנא לדידכו דסבירא לכו זוז"ג אסור כונת הגמרא להאי משנה דתנן דאמרי רבנן לר' יוסי אף היא נעשית זבל ורחמנא אמר לא ידבק בידך מאומה וכו' דמייתינן לה בגמרא לעיל לראי' דרבנן סברי זוז"ג אסור אבל צל האילן וקרקע לא הוה זוז"ג גם למסקנת הגמרא דהא לא מצינו בגמרא דלהדרו בהו מהאי סברא דהוו סברי מעיקרא דזה לא הוה זוז"ג. ובטור ביור"ד (סי' קמב) הביא שני הדעות והב"י ביור"ד שם הכריע כרש"י והרמב"ם והריטב"א דצל האילן וקרקע הוה זוז"ג א"כ לפי ההלכה זוז"ג מפעולות חלוקות או היכי דהאי לחודא קאי והאי לחודא קאי נמי מהני ובשו"ת אבני מילואים סי' ז' כתב דזוז"ג ע"י פעולות חלוקות לא מהני ומה שהתיר הב"י ביור"ד שם לזרוע תחתי' ירקות בימות החמה היינו משום דהתם עיקר הגורם הוא של היתר דהיינו הקרקע ואפשר דגם לדעת התוס' דזוז"ג ע"י פעולות חלוקות לא מהני מ"מ מודים בזה כיון דעיקר הגורם הוא של היתר. ואינני רואה יסוד לדברים האלה דודאי התוס' אסרי גם בצל אילן וקרקע וכמו שהביא בטור יור"ד בשם ר"י דבצל אילן וקרקע גם בדיעבד אסור אלא דהב"י פסק כהמקילים דפעולות חלוקות נמי הוה זוז"ג. הנה הבאתי דעת הראשונים בזה

והנה אילולי דמסתפינא הייתי אומר דזוז"ג, ע"י פעולות חלוקות או היכי דכל חד לחודא קאי ודאי מהני אפילו לפי מה דקס"ד בגמרא בע"ז שם מעיקרא ומה שהקשו כל הני רבוותא מ"ט אסרי רבנן לזרוע תחתי' ירקות בימות החמה מסתבר לי ליישב קושיא זו בתרי פירוקי רויחי ונקדים להביא עוד קושיא אחת שהקשה הרמב"ן מובא גם בהר"ן בע"ז שם על הא דפרכינן למימרא דר' יוסי סבר זוז"ג אסור והקשה הרמב"ן הא גם אי נימא דזוז"ג מותר מ"מ הא זה הוא בדיעבד אבל לכתחילה אסור כדתנן ערלה (פ"א מ"ט) ר' יוסי אומר אין נוטעין אגוז של ערלה אלמא דאע"ג שאם עבר ונטע מתיר משום זוז"ג כדאמרינן בע"ז שם מ"מ לכתחילה אסור ומשנתנו דסבר ר' יוסי אף לא ירקות בימות הגשמים הא זה הוא לכתחילה והרמב"ן והר"ן שם תירצו דכיון דהנאה ממילא אתי אי נימא דזוז"ג מותר הו"ל למשרי הנאה כזו אפילו לכתחילה ולפענ"ד ליכא שום נ"מ בזה אי ההנאה באה ממילא אי לא אלא דהכא איכא תרי טעמי אחריני חדא דאי נימא דזוז"ג מותר א"כ בדיעבד כל הירקות שנתגדלו מזבל עכו"ם ומקרקע של היתר מותרים משום זוז"ג אלא דנימא דמ"מ אסור לזרוע לכתחילה משום שנהנה מעכו"ם דהיינו מהנבי' שנושרות עליהם. הא בכה"ג אפילו להנות לכתחילה מעכו"ם גופי' בלא זוז"ג נמי שרי כדאמרינן פסחים (כה ע"ב) דכשאינו מכוין וליכא פסיק רישא שרי והכא גבי ירקות בימות הגשמים הא הוא אינו מכוין להנבי' ופסיק רישא נמי לא הוה דאע"ג דאורחא דמלתא דהנבי' נושרות במקום קרוב והרוח אינו מפזרן קודם שנעשים זבל מ"מ הדבר אפשר וגם שכיח טובא שהרוח מפזר העלים קודם שנעשה מהם זבל. מעתה אי זוז"ג מותר א"כ הירקות שנתגדלו יהיו מותרים ולכתחילה משום איסור הנאה לא איכפת לן הכא כיון דלא הוה פסיק רישא ואינו מכוין אבל אי זוז"ג אסור א"כ א"א לזרוע תחתי' ירקות בימות הגשמים. דלאחר שתפול הנבי' ויהי' לזבל הא כל הגידולים יהיו אסורים באכילה ומשו"ה אמרינן למימרא דר' יוסי סובר זוז"ג אסור. מעתה ממילא מתורץ קושיא הראשונה שהקשו רבוותא דלרבנן דזוז"ג מותר מ"ט אסור לזרוע תחתי' ירקות בימות החמה. שאני ירקות בימות