נחלת ברוך כ

לד"ה וכש"כ לפי מה שנבאר בענף הבא דלרוב ראשוני' גם בירושלמי ליכא בזה שום פלוגתא דלד"ה האגוז הוה גורם דאיסורא ומאן דמתיר בנוטע אגוז סובר זוז"ג מותר. והא דאמר ה"ט דהאגוז כלה יבואר שם בבירור א"כ בין להבבלי בין להירושלמי לד"ה הנשרפין שנרקבו עפרן אסור: ענף ג

והנה מש"כ בענפים הקודמים דהני אמוראי בירושלמי (סוף פ"ק דערלה) דסברי בנוטע אגוז של ערלה דמותר דזה הוא לאו משום דסברי זוז"ג מותר אלא משום דסברי דהאגוז לא הוה גורם דאיסורא לפי שכלה עד שלא תצמח כל זה כתבנו לדעת הראב"ד והרמב"ן והר"ן שכתבו דבהא דתנן ערלה (פ"א) אין נוטעין אגוז של ערלה ואין מרכיבין בכפניות דבהרכבת כפניות איכא זוז"ג כמו בנוטע אגוז א"כ לדבריהם הא דאמר ר"י בירושלמי על משנה זו עבר ונטע מותר עבר והרכיב אסור ע"כ הא דמתיר בעבר ונטע לאו משום זוז"ג כיון דאוסר בעבר והרכיב דאיכא ביה נמי זוז"ג אלא דמתיר מה"ט דהאגוז כלה וממילא איכא קושיא מהירושלמי לשיטת רש"י דסובר דלמ"ד זוז"ג אסור עבר ונטע אגוז ג"כ אסור

אמנם לפי פי' הערוך ערך נסן שמפרש להאי הברכה דכפניות בגוונא אחרינא כמו שהבאתי בסי' הקדום ענף ב' לדבריו א"ש טובא הירושלמי דעבר ונטע מותר משום זוז"ג אבל עבר והרכיב בכפניות אסור דלדבריו ליכא זוז"ג בהרכבת כפניות ולא מיבעי לגרסתנו בירושלמי דליכא כלל הא מלתא דהאגוז כלה אלא גם לפי גירסת הרמב"ן והר"ן בע"ז (מט ע"א) שהביא הירושלמי א"ר יוחנן עבר ונטע מותר שהאגוז כלה עד שלא תצמח עבר והרכיב אסור. גם לגירסא זו נמי מסתבר טובא דהא דמתיר בעבר ונטע זה הוא משום דסובר זוז"ג מותר וכ"ת א"כ ל"ל ה"ט דהאגוז כלה כונת הירושלמי בזה דאם האגוז לא הי' כלה לא הוה מהני זוז"ג וכמו דאמרינן בהדיא ירושלמי כלאים (פ"ה ה"ז) בזרע באיסור והעביר הסכך הקשין אסורין והדגן מותר ר' זירא בעי וכו' הקשין אסורין והדגן מותר גדל מתוך איסורו ואת אמרת הדגן מותר [כלומר דכשעקר הכלאים בשעה שהתבואה היתה קש ואח"כ נתגדל הדגן בתוך הקש בהיתר ורצה להתיר כיון דהדגן נתגדל בהיתר וע"ז תמה ר"ז גדל מתוך איסורו ואת אמרת הדגן מותר דכיון דהדגן נתגדל בתוך הקש של איסור ודאי אסורין] א"כ ה"נ גבי אגוז של ערלה דאם האגוז לא הי' כלה אלא דקליפת האגוז היתה מתגדלת הרבה האילן וגם הפירות שנתגדלו בו אח"כ היו אסורין דכל שמתגדל וניתוסף באיסור גם הפירות שמתגדל בתוך האיסור אסור אל כיון דהאגוז כלה משו"ה לא הוה אלא גורם דאיסורא ואפשר להתיר מטעמא דזוז"ג אבל גדל בתוך האיסור אין להתיר משום זוז"ג ולקמן יבואר דגם בבבלי ס"ל לכמה אמוראי הכי ור' יוחנן גופי' בבבלי ג"כ ס"ל הכי א"כ גם לה"ט דהאגוז כלה מ"מ אין להתיר אלא מטעמא דזוז"ג ולמ"ד זוז"ג אסור אסור דהאגוז מיקרי גורם דאיסורא לד"ה

והנה בנועם ירושלמי (סוף פ"א דערלה) מפרש להא דאמר ר"י עבר ונטע מותר עבר והרכיב אסור דהאי אין מרכיבין בכפניות דתנן התם זה הוא שאין מרכיבין ענף שיש בו כפניות של ערלה בתוך אילן זקן בכדי שיתוספו הכפניות ומשו"ה אמר ר"י עבר ונטע מותר משום זוז"ג אבל עבר והרכיב אסור דר"י לטעמי' דס"ל נדרים (נז) דילדה שסיבכה בזקנה ובה פירות אפילו הוסיף מאתים אסור אלא שהקשה שם דלהירושלמי לא מהני זוז"ג באיסורי הנאה כדמוכח מהא דאיתא ירושלמי (ערלה פ"ב) ר' הילא בשם ר"ל ירדו בחמצן של עכו"ם כר"א והנה כבר בררתי בספרי שו"ת מנחת ברוך (סי' סד) במה שיש בו די דהדבר ברור מאד דגם להירושלמי זוז"ג מותר באיסורי הנאה והא מלתא דר' הילא שאמר ירדו בחמצן של עכו"ם כר"א זה הוא מלתא אחריתא. עי"ש שבררנו דבר זה בבירור. אמנם בלא"ה א"א כלל לפרש כן דפשוט דהא דאר"י בנדרים שם בילדה שסיבכה ובה פירות אפילו הוסיף מאתים אסור עיקר הרבותא דאע"ג שניתוסף מאתים פעמים כשיעור האיסור דס"ל לכמה אמוראי דכל מה שניתוסף באיסור ע"י יניקת היתר מותר משום זוז"ג ומה שניתוסף מבטל עיקר האיסור ור"י ס"ל דכל מה שניתוסף באיסור ע"י יניקת היתר אין להתירו משום זוז"ג וכהירושלמי כלאים (פ"ה ה"ז) שהבאתי אבל כשלא ניתוסף מאתים הדבר פשוט יותר מביעתא בכוחלא דאסור ובמשנתנו שם לא תנן שהוסיף מאתים גם ר' יוחנן שם לא הזכיר שניתוסף מאתים א"כ מאי קמ"ל משנתנו ור' יוחנן היתכן לומר דקמ"ל דערלה שלא נתבטלה אסורה. ועוד למה תנן כפניות הא דבר זה איתא בכל הפירות א"כ היל"ל אין מרכיבין פירות וכדאמר"י ילדה שסיבכה ובה פירות. וכבר הבאתי בסי' הקדום ענף ב' מה שפירשו הראשונים לההיא דאין מרכיבין בכפניות והר"ש במשנתנו דערלה פי' בגוונא אחרינא אך לפירושו קשה הירושלמי דעבר והרכיב אסור ופי' הערוך שהבאתי מחוור טובא כמש"כ

הנה בררנו דלרוב ראשונים בין להבבלי בין להירושלמי בנוטע אגוז של ערלה לד"ה האגוז הוה גורם דאיסורא וא"כ מוכח דלד"ה כל הנשרפין שנרקבו עפרן אסור כמש"כ בענף א' והאחרונים נסתפקו בזה כמו שהבאתי: