נחלת ברוך יח

ממשנה דבשאר אילנות לא פליגי רבנן אלא בסמדר גרידא ע"כ דגם הבבלי סובר דתרי רבנן איכא הכא. חדא רבנן דלא פליגי אלא בסמדר היינו המשנה דשביעית (פ"ד) וחדא רבנן דפליגי גם בשאר אילנות וכ"ת א"כ מאי הא דקא מהווינן טובא בפסחים (נב ע"א) על ר' אילא דקץ כפנייתא כמאן ס"ל הול"ל דסובר כהני רבנן דפליגי בין בסמדר בין בשארי אילנות. אפשר לומר דכיון דבפסחים שם מייתינן ממשנה דשביעית (פ"ד) דב"ה ס"ל דסמדר אינו פרי ובשאר אילנות לא פליגי ודאי דהכי הלכתא ואע"ג דכ"ז אינו פשוט דודאי מסתבר טובא לומר דגם אם נודה לפי' הראב"ד דהאי הבריך והרכיב דמודה ר"י קאי על כפניות ג"כ הי' מסתבר טובא לומר דהאי ומודה ר' יוסי היינו דלגרמי' מודה כמו דאשכחן גיטין (פג ע"ב) ולא להוציא מזה דאיכא תרי גווני רבנן וכבר כתבנו בענף ב' דכן הוא כונת הרמב"ם ובאמת גם בההיא דעירובין (מא ע"א) דמודה ר"ג שאין משלימין נמי מסתבר טובא לומר דהאי ומודה לגרמי' הוא מודה ולא להוציא מזה דאיכא תרי גווני רבנן כמש"כ בתוס' אמנם לא מצאתי דרך אחרת ליישב דברי רבותינו. והנה הר"ש ערלה (פ"א מ"ט) במשנתנו דאין מרכיבין בכפניות הביא הא דאמרינן ע"ז בירושלמי דאתיא כר' יוסי דסמדר אסור וכן פי' הרע"ב בפשיטות ובגליון המשניות להגרע"א העיר ע"ז דבבבלי פסחים (נב ע"ב) לא אמרינן כן ולא הזכיר הגרע"א להאי דתני' ע"ז (מח ע"ב) ומודה ר"י שאם נטע והבריך והרכיב ומה שכתבו על זה הראב"ד והרמב"ן והריטב"א והר"ן שהבאתי

הנה בררנו דגם לדברינו בסי' א' דבהברכת ענף בקרקע או בהרכבה מילדה לזקנה ליכא זוז"ג מ"מ א"ש טובא הא דמייתינן בע"ז (מט) ראי' דר"י סובר זוז"ג מותר מהא דתניא ומודה ר"י שאם נטע והבריך והרכיב מותר דלהריטב"א שהבאתי בענף ב' לא מייתינן רק מנטע גרידא וגם להראב"ד והרמב"ן ועוד שאר רבוותא האי הברכה והרכבה דתני ר' יוסי לא מיירי בילדה בזקנה אלא בכפניות כבר כתבנו שם מה דקשה לי טובא על דבריהם. גם כתבנו שם מה דמסתבר לי דזה קאי על הא דתנן ערלה (פ"א) אין נוטעין אגוז של ערלה וע"ז תני ר' יוסי דכשנטע או הבריך ענף של אגוזים או הרכיב אגוז באילן מותר ולא מיירי כלל בילדה בזקנה ולדברינו א"ש סוגיות הבבלי והירושלמי אבל בהברכת ענף בקרקע או בהרכבה מילדה לזקנה לא שייך כלל זוו"ג אלא ביטול כמו שבררנו בארוכה בסימן א' עי"ש: סימן ד עוד בזה לבאר אי בנוטע אגוז של ערלה אפשר להתיר גם אי נימא זוז"ג אסור

תשובה. הנה בסי' הקדום הבאתי מה שכתבו הראב"ד והרמב"ן ועוד כמה רבוותא דגם אי זוז"ג אסור אפשר להתיר בנוטע אגוז של ערלה משום שהאגוז כלה עד שלא תצמח וכן אמרינן בירושלמי עכ"ל ולפנינו בירושלמי (בספ"ק דערלה) ליכא הא מלתא אמנם בהרמב"ן ע"ז (מט) מבואר דגירסתם היה בירושלמי דערלה שם אמר ר' יוחנן עבר ונטע מותר דהאגוז כלה עד שלא תצמח. והנה גם לפי גירסא זו מסתבר טובא לומר שהוא סובר דזוז"ג מותר כמו שנבאר בארוכה בענף ג' אמנם כל הני רבוותא מוכרחים לומר כן דלדידהו שכתבו דהא דתניא ומודה ר"י שאם נטע והרכיב מותר דזה קאי על משנתנו (דפ"ק דערלה) דתנן התם ר"י אומר אין נוטעין אגוז של ערלה ואין מרכיבין בכפניות וע"ז תניא דמודה ר"י שאם נטע והרכיב מותר גם מפרשים דבהרכבת כפניות איכא זוז"ג וקשה טובא לדבריהם הא דאמר ר' יוחנן בירושלמי על משנה זו עבר ונטע מותר עבר והרכיב אסור הא לדידהו בהני תרתי איכא חד טעמא דזוז"ג אבל לפי מה שכתבו דבנוטע אגוז יש להתיר אפילו זוז"ג אסור משום ה"ט דהאגוז כלה א"ש דאפשר לומר דה"ט שייך רק בנוטע אגוז ולא בהרכבת כפניות כמו שכתבתי בסי' הקדום ענף ג' אך מ"מ צריך לבאר מה סברא איכא בזה הא אפילו האגוז כלה מ"מ הא הוא גרם לאילן שיבוא א"כ הוי גורם דאיסור א"כ מ"ט מותר אפילו נימא זוז"ג אסור

ואפשר לומר בזה תרי טעמי חדא מהא דתניא תמורה (לד) כל הנשרפין עפרן מותר והנה ערלה מהנשרפין הוא כדתנן שם א"כ עפרו מותר ובמקור חיים סי' תמ"ג נסתפק אי דווקא כשנשרפו עפרן מותר אבל כשנרקבו עפרן אסור או אפילו כשנרקבו נמי עפרן מותר גם בסמ"ג ביו"ד סי' ס' בש"ך סק"ה חקר בזה ומדברי התוס' תמורה (לד) ד"ה הנשרפין שכתבו שם דטעמא דהא מלתא הוא משום דכשנשרפו נעשה מצותן משו"ה עפרן מותר נראה דדוקא כשנשרפו אבל כשנרקבו אפרן אסור כיון דלא נעשה מצותן והנה אי נימא דהנשרפין אפילו כשנרקבו נמי עפרן מותר ודאי דהול"ל בנוטע אגוז של ערלה דהאילן מותר דכיון דהאגוז כלה עד שלא תצמח ובשעה שכלה פקע איסורו כיון דעפרן מותר וכשצמח האילן הא מהתירא צמח דהא כה"ג ממש אמרינן תמורה (לא ע"א) דאפרוח מביצה טרפה מותרת מה"ט דאימת קא גביל לכי מסריחי וכי מסריחי עפרא בעלמא הוא ומהתירא קגביל א"כ א"ל דזה הוא כונת הירושלמי דאמרינן ה"ט דהאגוד כלה עד שלא