נחלת ברוך יז

והריטב"א והר"ן בע"ז שם חדא שכתבו דכפניות הוא מתחלי שנעשה שומר לפירא בשעת עיבודו וקשה טובא דודאי כפניות הוא הפרי דהיינו תמרים קטנים שלא נתבשלו דהא בעירובין (כח ע"א) פרכינן ובכפניות אין מערבין והתניא קור ניקח בכסף מעשר ואין מטמא טומאת אוכלין כפניות ניקח בכסף מעשר ומטמא טומאת אוכלין ר' יהודה אומר קור הרי הוא כעץ לכל דבר אלא שניקח בכסף מעשר כפניות הרי הן כפרי לכל דבר אלא שפטורות מן המעשר. התם בדניסחיני כלומר תמרים שאינם מתבשלים לעולם אי הכי בהא לימא ר' יהודה פטורות מן המעשר. הרי מבואר דהכפניות הוא הפרי עצמה כדאמר ר' יהודה הרי הן כפרי לכל דבר ועוד דפרכינן על ר' יהודה אי בדניסחיני אמאי פטורות ממעשר א"כ מוכח שהוא הפרי דהא שומר לפירא פטור ממעשר אע"פ שנאכל כדמוכח ברכות (לו ע"ב) דפרכינן על האי דאמרינן שם דכמו דקפריסין פטורין ממעשר לר' עקיבא ה"נ אינן אסורין משום ערלה ופרכינן והא הוה שומר לפירא ושומר לפירא אסור בערלה כלומר דאע"פ שר' עקיבא פוטר ממעשר מ"מ הול"ל שחייב בערלה משום שומר אלמא דשומר לפירא פטור ממעשר. הרי מוכח דכפניות הן הפרי בעצמה ועוד מדאמרינן בב"ת (קח) בכורות (יח ע"א) אדאכלת כפניות בבבל מוכח שזה הוא הפרי הנאכל וכן פירש"י בכל דוכתי. מעתה יש לעיין על כל הני רבוותא

ומסתבר לי טובא דמה שכתבו כל הני רבוותא דכפניות הוא מתחלי דהוה שומר לפירא כוונתם דהא דתנן ערלה (פ"א מ"ט) אין מרכיבין בכפניות היינו דכשמרכיבין הכפניות מרכיבים אותם עם השומר שלהם דהיינו המתחלי ומהמתחלי שהוא השומר נעשה הענף ולא מהפרי וכתבו כן בכונה עמוקה כי עפ"ז יתישב קושיא עצומה מה שקשה על שיטתם מהא דאמרינן ירושלמי ערלה (סוף פ"א) על משנה זו דאין נוטעין אגוז של ערלה ואין מרכיבין בכפניות א"ר יוחנן עבר ונטע מותר עבר והרכיב אסור ולהני רבוותא כיון דבהני תרתי איכא חד טעמא דזוז"ג מ"ש זה מזה. אמנם לפי מה שכתבו דבהרכבת כפניות הענף נעשה מהמתחלי. אפשר לישב קושיא זו דהא הרמב"ן והריטב"א והר"ן בע"ז שם כתבו דגם לרבנן דזוז"ג אסור מ"מ עבר ונטע שרי דהאגוז כלה עד שלא תצמח וכן אמרינן בירושלמי עכ"ל ובסי' הבא נאריך בזה מ"מ תו א"ל דה"ט דהאגוז כלה עד שלא תצמח שייך רק בנטע אגוז של ערלה אבל במרכיב בכפניות כיון דהמתחלי שהוא השומר לכפניות מוציא ענפים א"ל דהמתחלי אינו כלה עד שלא תצמח משו"ה א"ש הא דאמרינן ירושלמי דעבר ונטע מותר עבר והרכיב אסור דבנטע אגוז איכא ה"ט דהאגוז כלה עד שלא תצמח. אבל בהרכבת כפניות אע"ג דהאוכל של כפניות כלה מ"מ המתחלי שהן מוציאין הענפים אינן כלים משו"ה אסור ונימא דר"י בירושלמי ס"ל דזוז"ג אסור ובבבלי שפיר מייתינן ראי' מדמתיר ר' יוסי בהבריך והרכיב מוכח דזוז"ג מותר כן מסתבר לי ליישב להני רבוותא אמנם בריטב"א מבואר הרבה דהכפניות גופי' הוה שומר

גם במה שתמהתי על מש"כ כל הני רבוותא דהמתחלי דהוה שומר לפירא בשעת עיבודו אסור לר' יוסי דסובר סמדר אסור שהוא פרי ולרבנן דסמדר מותר גם מתחלי מותר וזה תמוה הרבה הא בפסחים (נב ע"א) ברכות (לו ע"א) אמרינן בהדיא דהא דאמר רב נחמן הני מתחלי דערלה אסורין הוא אפילו לרבנן דסמדר מותר דרבנן לא פליגי אלא בסמדר גרידא אבל בשאר אילנות לא פליגי כלל. הן אמת דבירושלמי ערלה סוף (פ"א אמרינן מאן תנא אין מרכיבין בכפניות ר' יוסי מא דהירושלמי סובר דרבנן פליגי בכל אילנות ומסתבר לי דהבבלי והירושלמי לשיטתייהו אזלי דבבבלי בברכות ובפסחים שם מייתינן ראי' דבשאר אילנות לא פליגי מהא דתנן שביעית (פ"ד) מאימתי אין קוצצין את האילנות וכו' וב"ה אומרים הגפנים משיגרעו וכל האילנות משיוציאו ואמרינן שם דגירוע הוא בוסר אבל סמדר מותר כרבנן דלא הוה פרי מ"מ תנן בהאי משנה דשאר כל האילנות משיוציאו אלמא דבשאר אילנות לא פליגי אבל בירושלמי שביעית (פ"ד) אמרינן על האי משנה דתנן הגפנים משיגרעו דגירוע דגפנים הוא משיזחילו א"כ א"ל דזה הוא קודם בוסר וליכא ראי' דמשנתנו אתיא כרבנן מ"מ כיון דבבבלי מבואר בהדיא דבכפניות לא פליגי רבנן א"כ תמיה מלתא על כל הני רבוותא. וכבר הבאתי בענף ב' דהרמב"ם פוסק בזה כהבבלי. והדבר המתמיה ביותר דמלבד דאין להעלות על המחשבה דלכל הני רבוותא הראב"ד והרמב"ן והריטב"א והר"ן הי' נעלם ברגע זו כל הני סוגיות. הא כולם כתבו בהדיא דכפניות הוא מתחלי המבואר פסחים (נב ע"ב) דהוה שומר לפירא בשעת עיבודו וזה אסור לר' יוסי דסובר סמדר אסור ולרבנן מותר. וזה תימה הא בפסחים שם גופי' מבואר בהדיא דלרבנן ג"כ אסור

ומה דמסתבר לי בזה דכה"ג ממש מצינו עירובין (מא ע"א) דמייתינן שם הא דאר"מ אע"פ שאמר ר' גמליאל אין מפסיקין מודה הי' שאין משלימין והקשו שם בתוספות הא מהאי לישנא מוכח דלרבנן מפסקינן ובגמרא מבואר דרבנן סברי משלימין ותי' דמוכח מהכא דבהאי פלוגתא איכא תרי גווני רבנן ולא מסתבר להו לומר דהאי ומודה ר"ג היינו דלגרמי' הוא מודה ומה"ט סברי כל הני רבוותא ג"כ הכא דתני מודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר מכלל דלרבנן שרי לכתחילה וגבי נטיעה מאגוז של ערלה הא א"א לומר דלרבנן שרי לכתחילה משו"ה כתבו דעל הברכה והרכבה של כפניות דלרבנן דס"ל סמדר מותר שרי הכא לכתחילה דהא מצינו בירושלמי שהבאתי מבואר בהדיא דלרבנן דסמדר מותר מרכיבין בכפניות. ואע"ג דבברכות (לו ע"א) פסחים (נב ע"א) מייתינן ראי'