נחלת ברוך טז

מרכיבין בכפניות משום דגם רבנן מודו בכפניות כמו שנברר בענף ג' גם לא ביאר הרמב"ם מה הן כפניות דודאי הן הפרי בעצמו והנה אע"ג דהני תרי מילי תמוה הרבה מ"מ ליכא מזה קושיא על עיקר הפירושא של הני רבוותא דמה שכתבו דכפניות הוה מתחלי ודאי דליכא נ"מ מזה לעיקר הפירוש דהא הפרי בעצמה והמתחלי שהן שומר לפרי להני תרתי חדא דינא איכא גם מש"כ דלרבנן דסברי סמדר מותר ה"נ כפניות מותרים הא כל הני רבוותא שכתבו הכי כונתם בזה דמשו"ה א"ש טפי הא דתני בהאי ברייתא ומודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר כלומר דלרבנן שרי להבריך או להרכיב כפניות לכתחילה אבל לר' יוסי דסובר דכפניות אסורים מודה שאם הבריך והרכיב מותר משום דלפי פירש"י קשה לישנא דמודה ר' יוסי דלמאן מודה וכבר כתב הריטב"א בע"ז שם דלרש"י הא דתני ומודה ר' יוסי לאו שהוא מודה לרבנן אלא דלגרמיה הוא מודה דאע"ג דאוסר לכתחילה מתיר בדיעבד כדאשכחן בהמגרש ובדוכתי טובא עכ"ל הריטב"א וכונת הריטב"א להא דאשכחן גיטין (פ"ג ע"ב) דתניא ומודה ר"א במגרש אשתו וכו' דהתם נמי אינו מודה לרבנן אלא לגרמי' והני רבוותא רצו לפרש לשיטתם דר' יוסי מודה לרבנן משו"ה כתבו דלרבנן כפניות מותרים אבל אם נפרש גם לשיטתם דהא דתניא ומודה ר"י היינו דלגרמי' הוא מודה א"כ אפשר לפרש כפירושם גם אי נימא דלרבנן ג"כ כפניות אסורים כמו לר' יוסי

אמנם מה דקשה לי על עיקר הפירוש של הני רבוותא מהא דאיתא ירושלמי סוף (פ"ג דערלה) על האי משנה דאין נוטעין אגוז של ערלה ואין מרכיבין בכפניות ואמרינן ע"ז בירושלמי שם א"ר יוחנן עבר ונטע מותר עבר והרכיב אסור. והנה פשוט דר' יוחנן קאי התם על משנה זו דאין נוטעין אגוז של ערלה ואין מרכיבין בכפניות של ערלה ולהני רבוותא שהבאתי הא כשהרכיב כפניות הוה זוז"ג בחד טעמא כמו בנוטע אגוז, א"כ מ"ט מתיר ר' יוחנן בעבר ונטע ואוסר בעבר והרכיב א"כ ע"כ דהאי אין מרכיבין בכפניות דתנן אין הכונה בזה כפי פירושם. והנה בענף ג' נאריך להעמיד דעת הראשונים גם בזה

אמנם ראיתי בערוך אות נ' ערך נסן שפירש להא דתנן (ערלה פ"ג) דאין מרכיבין בכפניות בפירוש יפה ומקובל הרבה שכתב שם דכשהדקל הנקבה משלחת המכבדות שלה עם תמרים מביאין הכפניות הזכרים ומסבבין מהן ומזהמין אותן וכורכים לה אגד והתמרים מצליחות וכו' ומסתבר לי טובא דהערוך מפרש להא דתנן אין מרכיבין בכפניות דזה הוא נמי כן פסחים (נה פ"ב) דאנשי יריחו היו מרכיבין דקלים כל היום של ערב פסח דהא על הדקלים גדלים הכפניות א"כ להני תרתי חדא פירושא ובגמרא פסחים (נו ע"א) אמרינן היכי עבדי ואמרינן שם במסקנא רב אחא בריה דרבא אמר מנחי כופרא דיכרא לטקבתא וכופרא הא זה הוא כפניות כחבואר שם (נב ע"ב) איש מבואר צאבצד בגמרא דהאי הרכבה הוא שמניחין הכפניות הזכרים על הכפניות הנקבות ורש"י שם (נו ע"א) פי' בזה פי' אחר והנה לפי פי' הערוך א"ש טובא הא דאמרינן ירושלמי (סוף פ"א דערלה) א"ר יוחנן מבר ונטע מותר עבר והרכיב אסור דבנטע אגוז של ערלה איכא זוז"ג כמו דאמרינן בבבלי ע"ז (מח ע"ב) משו"ה מותר אבל בעבר והרכיב בכפניות ערלה אסור דהשבת שהכפניות הנקבות משביחין נעשה ע"י הכפניות הזכרים ע"י חד גורם דאיסורא משו"ה אסורים כמו המעמיד בשרף ערלה או במחמץ בשאור של איסור הנאה שנאסר לפי שהשבח נעשה ע"י חד גורם דאיסורא

והנה לפי פי' הערוך בהאי דאין מרכיבין בכפניות תו א"א כלל לפרש דהא דא"ר יוסי שאם הבריך והרכיב מותר קאי על הרכבת כפניות דהכא ליכא זוז"ג

גם לא הבינותי כיון דהראב"ד והרמב"ן והריטב"א והר"ן סוברים דטבע הדברים דכשמבריכין ענף עם כפניות הכפניות מוציאין יתורין וכן כשמרכיבין הכפניות באילן הכפניות מוציאין ענפים ואע"ג דלא מצינו שנוטעין כפניות א"כ הא הי' אפשר לומר ג"כ כה"ג על אגוזים דמצינו בהדיא שהיו נוטעין אגוזים דכשמבריכין ענף עם אגוזים או כשמרכיבין אגוז באילן דהאגוז מוציא יחורין וא"כ ל"ל למימר דהאי דתני ומודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר דהאי הברכה והרכבה קאי על הא דתנן אין מרכיבין בכפניות דלא מייתינן לה הכא בגמרא ועוד דאי זה קאי על משנתנו לא הוה ליה למיתני בהאי ברייתא הבריך דהא הברכה לא אידכר כלל במשנתנו אלא דהו"ל למיתני שאם נטע והרכיב דהרכבה תנן הברכה לא תנן ושפיר טפי לומר דהאי קאי על הא דמייתינן בגמרא דאין נוטעין אגוז של ערלה דמודה ר' יוסי שאם נטע אגוז של ערלה או שהבריך ענף עם אגוזים או שהרכיב אגוז באילן דמותר משום דבכל הני איכא זוז"ג מחד טעמא דאגוז של איסור ויניקה של היתר הוה זוז"ג והא דתנן ומודה ר' יוסי לאו דמודה לרבנן אלא דלגרמי' מודה כפירש"י זה פשוט יותר ומסתבר טובא וכ"ת א"כ ל"ל למיתני כל הי תלתא נטע והבריך והרכיב כיון דבכולהו חד טעמא זה ליתא דאורחא דמלתא למתני כל הני תלתא בהדדי כמו דמצינו סוטה (מג ע"א) "פ זה אפשר לפרש להאי הרכבה דתנן בערלה גבי ות כפי' הערוך דהירושלמי שהבאתי א"ש לפירושו מ"מ בררנו דגם לפי מש"כ בסי' א' רבהברכה והרכבה של ילדה בזקנה ליכא זוז"ג מ"מ א"ש להא דמייתינן ראיה דר' יוסי סובר זוז"ג מותר מהא דמודה ר"י שאם נטע והבריך והרכיב מותר דזה א"ש לכל הני תלתא פירושי שהבאתי: ענף ג

מעתה נבאר מה שהעירותי בענף ב' מה דתמיה לו על הני תרי מילי שכתבו הראב"ד והרמב"ן