נחלת ברוך טו

שנטע אגוז של ערלה ונעשה אילן זקן ואח"כ הבריך או הרכיב מאילן זה לאילן זקן אחר דכה"ג הוה זוז"ג ויש לעיין האיך יפרשו התוס' להאי הבריך דתני בהאי ברייתא הא לדעת התוס' דבנטע אגוז ונעשה אילן אין להתירו משום זוז"ג דלדבריהם ע"כ דגם גוף העץ של אותו האילן אסור דזה אינו דומה לילדה של ערלה דהפרי אסור והעץ מותר דהתם האיסור משום ערלה והפרי אסרה תורה אבל לא העץ אבל הכא דהאיסור הוא משום דהאילן נתהווה מדבר האסור בהנאה א"כ גוף העץ של האילן אסור בהנאה לעולם. מעתה אם נפרש להאי הבריך כמו כל הברכה שבש"ס דמיירי שהבריך הענף בקרקע יש לעיין הא כמו דבנטע אגוז של ערלה ונעשה אילן סוברים דלא הוה זוז"ג משום דפעולת האגוז של איסור ופעולת היניקה של היתר הוה פעולות חלוקות א"כ ה"נ הול"ל דכשהבריך העץ האסור בהנאה נמי פעולת העץ האסור ויניקת הקרקע של היתר הוה פעולות חלוקות ולא הוה זוז"ג. ולומר כיון דהשתא הוה שני פעמים זוז"ג ע"י פעולות חלוקות משו"ה מהני לא מסתבר גם בהרכבה של ענף מאילן זה לאילן זקן אחר שכתבו בתוס' דהוה זוז"ג יש לעיין כיון דגוף העץ של ענף אסור א"כ מ"ט נימא דפעולת הענף האסור ויניקת האילן של היתר הוה זוז"ג ע"י פעולה אחת מ"ש אגוז האסור ויניקת קרקע של היתר דהוה פעולות חלוקות ומ"ש עץ האסור ויניקת אילן של היתר דהוה פעולה אחת וצריך לדחוק הרבה בזה. ובלא"ה בעיקר הדין שכתבו בתוס' דנוטע אגוז של ערלה לא הוה זוז"ג משום דהוה ע"י פעולות חלוקות הנה לקמן הבאתי דרוב ראשונים פליגי על זה וגם ביור"ד פסקינן כוותייהו והבאתי שם ראיות ברורות לדבריהם דבנוטע אגוז גרידא האילן מותר משום זוז"ג

מעתה לדברינו דבנוטע אגוז גרידא יש להתיר משום זוז"ג א"כ ע"כ דהא דתניא ומודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר ע"כ מילי קתני כפי פירש"י והר"ן וכיון דלדברינו בהבריך והרכיב ליכא זוז"ג אלא ביטול איסור כפי שיטת התוס' א"כ יש לעיין מ"ט מייתינן זה הכא בגמרא להא מלתא דזוז"ג וזה יבואר בענף ב': ענף ב

אמנם הי' אפשר לפרש בפשיטות דהא דאמרינן ע"ז (מח ע"א) וסבר ר' יוסי זוז"ג אסור והתניא ומודה ר"י שאם נטע והבריך והרכיב מותר דזה הוא כפי' רש"י דמילי מילי קתני כלומר דמודה ר"י בנוטע אגוז של ערלה דמותר משום זוז"ג ומודה בהברכה או בהרכבה דמותר משום ביטול דבטלה יניקת הילדה בזקנה כמו שבררנו בארוכה בסי' א' ענף ב' א"כ הא דמייתינן מהאי ברייתא דסבר ר"י זוז"ג מותר זה מייתינן מרישא דברייתא דמודה ר"י בנוטע אבל מסיפא דהבריך או הרכיב לא מייתינן דהתם משום ביטול הוא. ומצאתי דהריטב"א מפרש כן וגם זה עולה יפה לפי מה שבררנו בסי' א'

עוד ראיתי לכמה רבוותא דמפרשי להאי ברייתא בגוונא אחרינא דהרמב"ן והריטב"א והר"ן בע"ז (מח) כולם הביאו בשם הראב"ד שאינו מפרש להאי הבריך והרכיב דתני בהאי ברייתא כפי' רש"י ותוס' דמיירי שהבריך או הרכיב ענף. דהראב"ד כתב דהאי ברייתא קאי על משנתנו דערלה (פ"א מ"ט) דתנן התם ר' יוסי אומר נוטעין יחור של ערלה ואין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי ואין מרכיבין בכפניות של ערלה ועל משנה זו תני בהאי ברייתא דמודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר כלומר דמודה בנטע אגוז של ערלה או שהבריך או שהרכיב בכפניות של ערלה דמותר משום זוז"ג והוסיפו לבאר דכפניות הוא מתחלי דאמרינן פסחים (נב ע"ב) שנעשו שומר לפירא בשעת עיבודו וזה אסור לר' יוסי דסובר סמדר אסור מפני שהוא פרי אבל לרבנן דסברי דסמדר של ערלה מותר גם כפניות מותרים ולדידהו שרי להבריך או להרכיב כפניות לכתחילה וע"ז תני בהאי ברייתא דמודה ר' יוסי לחכמים דבדיעבד מותרים משום זוז"ג ונראה ברור דגם הרמב"ם מפרש כן דכתב (ה' מעשר פ"י הלכה כא) אין מרכיבין כפניות בדקלים וכו' עבר והרכיב מותר מבואר דהרמב"ם מפרש ג"כ להא דתני בהאי ברייתא והרכיב מותר דזה קאי על משנתנו דאין מרכיבין בכפניות

והנה לפי פי' זה של כל הני רבוותא א"ש טובא הא דמייתינן ראי' מהא דתני ומודה ר' יוסי שאם נטע והבריך מותר מכלל דזוז"ג מותר דבכל הני תלתא מילי איכא זוז"ג מחד טעמא דבנוטע אגוז של ערלה האגוז הוה גורם דאיסורא ויניקת הקרקע גורם דהתירא והמבריך כפניות כלומר שהבריך ענף שיש בו כפניות בקרקע והכפניות בעצמם מוציאין יחורין כמש"כ הראב"ד והרמב"ן והריטב"א והר"ן שם הכפניות הוה גרמא דאיסורא ויניקת הקרקע גרמא דהתירא וכן במרכיב הכפניות באילן והוציא ענף הכפניות הוה גרמא דאיסורא ויניקת האילן גרמא דהתירא א"כ בכל הני מילי איכא זוז"ג מחד טעמא וזה א"ש גם לדברינו בסי' א'

אמנם תמה אנכי על עצמי על תרי מילי שכתבו כל הני רבוותא הראב"ד והרמב"ן והריטב"א והר"ן חדא מה שכתבו דכפניות זה הוא מתחלי דהוה שומר לפירי. וגם במה שכתבו דכפניות אינו אסור אלא לר' יוסי דסובר סמדר אסור אבל לרבנן דסמדר מותר ה"נ כפניות והדבר תמוה הרבה דכפניות ודאי דהוה הפרי עצמה דהיינו כשהן תמרים קטנים ומתחלי הוה שומר להכפניות גם ודאי דאפילו לרבנן דסברי סמדר מותר מ"מ הכפניות וכן המתחלי דהוה שומר לכפניות אסורים והני תרי מילי מבוארים בסוגיות מפורשות כמו שנאריך בזה הרבה בענף ג' להעמיד דברי הראשונים. ורואה אנכי כי הרמב"ם שהוא מפרש ג"כ ככל הני רבוותא נזהר בזה דאע"ג דהרמב"ם פוסק (בה' מעשר פ"ט הי"ג) כרבנן דסמדר מותר מ"מ מביא (בה' מעשר פ"י הכ"א) האי דינא דאין