נחלת יהושע צז

בעינן ת"כ והוא הדין בתנאי דלשעבר דהא בע"מ נמי חל מעכשיו ואפ"ה בעינן ת"כ וכמו שמדמה המ"ל

עוד אמרינן התם בירושלמי ר"י אמר ר"מ דעירובין היא דתנינן תמן אם ספק ר"מ ור"י אומרים ה"ז חמר גמל א"ר יוסי לא אמר ר"מ אלא לחומרין א"ר מנא ויאות בעירובו אינו קונה שלא זכה בו עירובו כבני עירו שנתן דעתו לעקור רגליו מבני עירו כו'. והנה לכאורה אין הדמיון שוה דהא התם הטעם הוא משום דלא ידעינן אם נטמא או נשרף מבעוד יום וע"כ הוי חמר גמל דמספק' לן באיזה מקום הוא שביתתו ומה שייך זה להא דהכא אם לא התנה בת"כ ומה איצטריך לטעמ' דר' מנא ויאות בעירובו אינו קונה שלא זכה בעירובו תיפוק לי' משום דהוה ספק. והמפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה ע"ש וע"כ נראה לי דלא כמו שכתבו הק"ע והפ"מ בפשיטות דאע"ג דהוי ס' נותנים לו האלפים שמביתו לעירובו דהא אלו האלפים אמה יש לו ממ"נ כמו שפירש"י בעירובין (דף לה) אלא דלר"מ אין נותנים לו אפי' האלפים אמה שמביתו לעירובו. וכמו דאמרינן בירושל' (פ"ג דעירובין ה"ד) מהו ליתן לו אלפים אמה מעירובו לביתו ר' אבא בר ממל אמר נותנים לו ר' שמואל בר רב יצחק אמר אין נותנים לו ר' שמי אמר קומי ר' יוסי בשם ר' אחא מה פליגין כר' מאיר ברם כר' יהודה כל עמא מודי' שנותני' לו ולא דמי חמר וגמל דר"מ לחמר גמל דר' יהוד' חמר וגמל דר"מ בעירובו אינו שלא זכה לו עירובו לעקור את רגליו מבני עירו (נ"ל שצריך להיות כבני עירו שנתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו וכמו דאית' פ"ג דקדושין) חמר וגמל דר' יהודה שנתן דעתו לעקור רגליו מבני עירו (נ"ל שצ"ל חמר וגמל דר' יהודה משום ספק) וצריך להבין דמ"ט לא דמי חמר וגמל דר"מ לחמר וגמל דר' יהודה. ונראה לי ע"פ מה שהקשו התוספת בעירובין (דף מט) מאי לא אמר כלום אמר רב לא אמר כלום כל עיקר דאפילו לתחתיו של אילן לא מצי אזיל וכתבו התוס' דממקום רגליו עקר דעתי' ותחת האילן נמי לא קנה לכך לא יזיז ממקומו. וא"ת בפ' בכל מערבין (דף לה) גבי נתגלגל לתחום קאמר ספק ה"ז חמר גמל ויש לו מביתו עד עירובו אלפים אמה ולא אמר ולא יזיז ממקומו ואור"י דהתם בעומד בעירו לא עקר דעתי' מעירו ודעתו שאם לא יקנה שם שביתה שיהי' לו תחום ביתו וא"כ אפשר לומר דתלי בפלוגת' דר"מ ור"י בעירובין (דף מה) מי שישב בדרך ועמד וראה והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא הי' כוונתו לכך לא יכנס דברי ר' מאיר ר' יהודה אמר יכנס והטעם דר' יהודה כמו שכתב הרי"ף שאם הי' יודע שהוא סמוך לעיר בודאי לא הי' קונה שביתה אלא עם בני העיר ואע"ג שלא קנה שביתה בפירוש עם בני העיר וע"כ לדברי ר' יהודה לא הפסיד האלפים שמביתו לעירובו וכמו שכתבו התוס' דכיון שהוא עומד בעירו לא עקר דעתי' מעירו וע"כ לא הפסיד האלפים שמביתו לעירובו משא"כ אליב' דר' מאיר דלא אמרינן דמסתמ' דעתי' להיות כבני עירו ע"כ הפסיד האלפים שמביתו לעירובו ג"כ וע"כ אמר בירושל' דלא דמי חמר וגמל דר"מ לחמר גמל דר' יהודה והא דפליגי אם נותנים לו האלפים אמה שמעירובו לביתו זהו רק אליב' דר"מ ואע"ג דר"מ אמר שאם שבת בתוך התחום לא אמרי' שאם הי' יודע שהוא בתוך התחום הי' רצונו להיות כבני העיר היינו דוקא משום דהתם הוא בתוך התחום ולא ידע מהעיר אבל הכא לא הפסיד האלפים שמביתו לערובו כיון שהוא בתוך העיר ממש, אבל לר' יהודה ודאי לא פליגי דמה התם אמרינן דאם הי' יודע שהוא בתוך התחום קונה שביתה מכש"כ הכא שאם הי' יודע שנטמא עירובו או נשרף בודאי רצונו להיות כבני עירו וע"כ כיון שהוא ספק נותנים לו האלפים אמה שמביתו לעידובו ממ"נ. ועוד אפשר לומר כמו דאמרי' בעירובין (דף מב) ר"מ אומר כל שיכול לערב ולא עירב ה"ז חמר גמל ופריך הא תנינא חדא זימנא ספק ר"מ ור"י אומרים ה"ז חמר גמל אמר ר"ש לא תימא טעמי' דר"מ ס' עירב ס' לא עירב הוי חמר גמל אבל ודאי לא עירב לא הוי חמר גמל אלא אפי' ודאי לא עירב הוי חמר גמל. וע"ש רש"י (דף גב עא) וז"ל ונראין הדברים דר"מ אכל מי שהוא עשיר פליג ובאומר שביתתי במקום פלוני מדקתני כל שיש בידו לערב כו' דאי ס"ד ר"מ עני משוי להאי וטעמ' משום דמספק' לן היכא ניח' לי' הואיל ולא אמר א"כ מאי כל כו' ע"ש ברש"י ובעירובין (דף נב) כתב רש"י וללישנא בתרא דפרשינן דרבי מאיר כשיר משוי לי' ואפ"ה הוי חמר גמל ולא כבני עירו ש"מ דאפי' במקום שאין ספק כגון נתגלגל חוץ לתחום מבעוד יום דודאי לאו עירוב היא אפ"ה לר' מאיר חמר גמל הוא דסילק עצמו בכוונתו מאלפים של צד השני לביתו. וההיא כתמא דקתני התם מבעוד יום אין עירובו עירוב. דמשמע והרי הוא כבני עירו ר' יהודה היא והא דלא עריב להו ותני בהדי סיפ' דקתני ה"ו חמר גמל משום דר"י בסיפא מודה לר' מאיר אבל ברישא כבני עירו משוי לי וריש' ר' יהודה היא עכ"ל אלמא דלר"י הוא מחמת ספק. אבל לר"מ אפילו ודאי לא עירב אפ"ה כיון דסילק עצמו בכוונתו מאלפים אמה של ביתו ע"כ הפסיד

ובזה יתבאר הירושל' לעיל מהו ליתן לו אלפים אמה מעירובו לביתו ר' בא כו' נותנים לו ר' שמואל כו' אין נותנים לו כו' מה פליגין כר' מאיר. ברם כר' יהודה כל עמא מודים שנותנים לו ולא דמי חמר וגמל דר"מ לחמר וגמל דר"י. חמר וגמל דר"מ בעירובו כו' פי' דחמר וגמל דר"מ אינו מצד ספק אלא מצד שעקר דעתי' מבני עירו וע"כ אין נותנים לו אפילו האלפים שמביתו לעירובו דבזה ליכא ספק דהא ממ"נ יש לו וכמו שביארתי. אבל חמר וגמל דר"י אינו רק מצד ספק. וע"כ האלפים אמה שמביתו לעירובו יש לו ממ"נ ולא פליגי אליבא דר"י. ועיין בירושלמי (פ"ג דעירובין א"ר מנא קומי ר' יוסי ר"מ ור"י אין הלכה כו' בד' זקנים כר"א מה אין תמן שלא זכה עירובו לא הי' אומר שיעקור את רגליו מבני עירו כאן שזכה עירובו לא כש"כ פי' דאליבא דר"מ איך אמרינן שאם נאכל עירובו שיהי' בשני כבני עירו. דלר"מ מה תמן שלא זכה עירובו אעפ"כ אמרינן שעקר רגליו מבני עירו הכא שזכה עירובו ביום הראשון איך נאמר שאם נאכל שעירובו בשני כבני עירו

ובזה יתבאר הירושלמי (פ"ג דעירובין ודקדושין) ר' יוסי אמר ר"מ דעירובין דתנן אם ספק ר"מ ור"י אומרים ה"ז חמר גמל ר"י ור' שמעון אומרים ס' עירוב כשר אמר ר' יוסי לא אמר ר"מ אלא לחומרין פי' מחמת חומרא שהחמיר ולא מחמת ס' וכמו שביארתי דאפילו האלפים שמביתו לעירובו נמי אין נותנים לו וכמו שפירש"י דאפילו נאכל עירובו מבעוד יום אע"פ שבוודאי לא עירב והטעם משום שסילק עצמו מבני עירו וע"כ אפי' לא עירב בודאי נמי הפסיד וע"ז אמר ר' מנא יאות בעירובו אינו שלא זכה לו ערובו כבני עירו שנתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו, ולא מחמת ס' וע"כ בעי הכא ת"כ שיאמר אם לא באו הריני כבני עירי, אעפ"י שבערובו ודאי לא זכה אפילו אם לא התנה בתנ"כ כיון שאמר אם בא חכם מן המזרח כו' והחכם לא בא, כיון שהתנאי הוא לשעבר, א"כ לא התחילה המעשה כלל וע"כ לא בעי ת"כ וע"כ ודאי דאם לא בא חכם בודאי לא הוי עירוב אפילו בלא ת"כ דבלעבר לא בעי ת"כ וכיון שלא בא חכם הרי לא התחיל העירוב כלל, וכמו שאבאר לקמן

והא דבעי שיאמר אם לאו הריני כבני עירי הוא ר"מ דעירובין דאליבא דר"מ הוי חמר גמל לא מחמת ספק. דהא אפילו אלפים אמה שמביתו לערובו לית לי' וכמו שפירש"י דאפילו נאכל מבעוד יום נמי אינו כבני עירו אפי' ודאי לא עירב ולא כמו חמר וגמל אליבא דר"י דלר"י הוא מחמת ס' אבל לר"מ הוא מחמת שסילק עצמו מבני עירו אפי' לא עירבו וע"כ בעי הכא שיאמר אם לאו הריני כבני עירי דאע"ג דלגבי עירוב למזרח ודאי לא הוה עירוב אפילו בלא ת"כ כיון שהוא לשעבר, אעפ"כ צריך להתנות דאל"ה סילק עצמו מבני עירו אע"ג שודאי לא עירב אליבא דר"מ וע"ז אמר ר"מ דעירובין היא מהא דחמר גמל ולא ר' יהודה. וא"כ לפ"ז פליגי אמוראי בזה אם בתנאי דלשעבר בעינן ת"כ או לא: