נחלת יהושע רנז

ויובן בביאור יותר בהקדם מה שכתב המקנ' שהקש' דלפי מה שביאר שם דהטעם דלאחר שבלו לא נעשית מצותן משום שהקדיש אותם בתחיל' ע"מ כן דכל שיהי' ראוי לעבודה יהי' עליהם קדושת בגדי כהונ' ולאחר שבלו יחול עליהם קדושה אחרת דהיינו לפתילות ויש לדמות להא דאית' בנדרים (דף כט) שור זה עולה כל שלשים יום ולאחר שלשים יום שלמים כו' תיפשוט דבעי ר' אושעי' נתן שתי פרוטות לאשה באחת תהי' מקודשת מהיום ובאחת לאחר שאגרשיך וכו' והטעם משום דהוי קידושי שני' דבר שלא בא לעולם דאין יכולין לחול שתיהן כא' ועיין בר"ן שם כו' וכתב שם הא דהרמב"ם פסק להלכה דבגדי כהונ' שבלו מועלין בהם דהרמב"ם לטעמי' שפסק כר' אושעי' דמהני בקידושין כמ"ש הה"מ דס"ל להרמב"ם דנפשט הבעי' מסוגי' דכתובות (דף נט) א"כ ממילא דגם הכא מהני קדושתן לאחר שבלו

והנה לעיל בתשוב' (סי' א) ביארתי על הא שהקש' שם המקנה על האבעי' דר' אושעי' באם נתן לה ב' פרוטות כו' דכל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו וא"כ איך מהני בב"א ותירצתי שם דזהו דוקא במקום שסותרים זל"ז אמרינן דכל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו משום דאין א' מניח לחבירו לחול כמו שאינו מניח אח"כ אבל בקידושי אשה דהכל קידושי אחת אלא דכיון שקידש אין מקום לקידושי שני' לחול וע"כ בב"א מהני דכיון שבאמת אינם סותרים זל"ז ע"ש שהשגתי על המהרי"ט והמקנה באורך

וא"כ לכאור' הי' אפשר לומר דהכא בב' קדושות דהיינו לבגדי כהונ' ואח"כ לקדושת פתילות למנורה שזה שני דברים סותרים ע"כ הי' אפשר לומר דכל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו וא"כ איך חל מעיקרא הב' קדושות כיון דליכא בזא"ז דהא אין קדוש' חלה על הקדוש' א"כ אפי' בב"א אינו. וע"ש במה שהשגתי על הק"ע בירושל' (פ"ב דנזיר) שכתב דתחת משמש לשון חילול ולשון תמורה וכתב שם הק"ע דכתיב והי' הוא ותמורתו יהי' קודש דהיינו שיהי' הקדש ב"ה והקדש מזבח עכ"ל. ועיין שם בתשוב' (סי' א) שהארכתי בזה אך יש לומר כמו שביארתי שם דזה לא הוי מפני שסותרות זו לזו אלא מטעם דכבר הוא קדוש ואין לקדוש' השני' מקום לחול וע"כ חל בב"א ועוד אפשר לומר דישנו בזא"ז נמי דאפשר שיקדיש דלאחר שבלה ותפקע ממנו קדוש' ראשונ' תחול עליו קדושה שני' וכ"ת הא אין בידו להקדישו מעכשיו ואיך תחול אח"כ זה אינו דאפשר לומר כמו דאמרינן בכתובות (דף נט) שדה זו שמשכנתי לך לעשר שנים לכשאפדנה ממך תקדש דקדשה, משום דהוא רק מחוסר זמן וע"כ אם מקדיש בגדי כהונ' לאחר שיבלו הוי כמו מחוסר זמן דהא סוף כל סוף עומד לבלות וע"כ חל הקדושה

וא"כ יש ב' קדושות על בגדי כהונ' הא' שקודם שבלו יש עליהם קדושת כלי שרת כמו דכתיב את בגדי השרד לשרת בקדש וכמו שהקשו התוס' בקידושין (דף נד) דאיך מתחלל הא כלי שרת הוא [ומה שכתב הפ"י והביא הריטב"א בחידושיו שכתב דבגדי כהונ' לא הוי כלי שרת ממש והביא הפ"י ראי' לדבריו דהא ר' נחמי' גופי' דאמר דאין מועל אחר מועל בכ"ש יליף כה בק"ו אם מביא החרים לידי קדוש' הן עצמם לא כש"כ וזה לא שייך אלא בכלי שרת ממש דמביא אחרים לידי קדושה דכל שנתקדשה בכלי אין להם פדיון משא"כ בבגדי כהונה לא שייך הא מילתא ואפשר לומר דבגדי כהונ' נמי דומה לכ"ש דהא הבגדי כהונה פועלים שיהא הכהן בבחי' כלי שרת וכמו דאמרינן ביומא (דף מח) בעי ר"פ נתפזר הקטרת ממלוא חפניו מהו ידו כצואר בהמה דמי ופסולה או דילמא ככלי שרת דמי ולא פסולה תיקו. ובירושלמי (פ"ה דיומא) חפנים מהו שיעשה ככלי שרת לקודש. וע"ש בק"ע שכתב ונ"מ שאם נטמא שאין פודין אותו. ולמ"ד שאין המכתשת כ"ש קא מיבעי לי' א"נ אם נתפזרה מחפניו כו' עכ"ל וכה"ג בעי בש"ס דילן אלמא דפועלים שיהי' חפנים של הכה"ג כמו כלי שרת ובזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם ואם בגדירם אין עליהם אין כהונתם עליהם וכמו דאמרינן בזבחים (דף יז) וא"כ דומים הבגדי כהונה לכלי שרת

וה"נ בצדיקים יש קדושה אחת שהיא בחיים להנהיג את הדור אך עכ"ז כיון שצריך להנהיג את הדור ע"כ יכולים כולם ליגע בו ואינו נענש כמו שכתבו התוס' בפ"ק דחולין (דף ז) דנפקא לי' מה שבחיי הצדיקים נוגעים בהם כמה רשעים ויושבים אצלם ושם לא הי' לו רשות להתעכב אצלו ולאחר מיתה מתעורר קדושה אחת שאינם יכולים ליגע בו וע"כ נמשלה מיתת צדיקים לבגדי כהונה נמי שיש בה ב' קדושות ואע"פ שביארתי שע"כ נמשלה מיתת צדיקים לבגדי כהונ' כמו שבגדי כהונה לאחר שבלו נתגדלה הקדוש' יותר שמועלים בהם. וה"נ בצדיקים שגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן אעפ"כ בבחי' אחת יש מעלה יותר בקדושה שהיא בחיים, שבחיים הקדוש' מועיל לאחרים ג"כ משא"כ לאחר מית' וכמו דאמרינן ביומא (דף עה) רבא הוי מייתי לי' אריסא כולי יומא, יומא חד לא חייתי אמר מאי האי סליק לאיגרא שמע לינוקא דקאמר שמעתי ותרגז בטני אמר נח נפשי' דר"ח ובדיל רבה אכיל תלמידא ועוד שמלמד לאחרים ומוסיף קדושה על אחרים אבל לאחר מיתה אינו מלמד לאחרים רק שבעצמותו ניתוסף קדושה במיתתו יותר משאם הי' בחיים, שאם בחייו לא היו יכולים ליגע בו לא הי' יכול לנהג את הדור וכמו שביארתי לענין שבגדי כהונ' שכל זמן שלא בלו הם קדושים כמו כלי שרת שמקדש לאחרים וכמו דאמרינן בזבחים (דף יו) בזמן שבגדיהם עליהם כו' וכן אמרינן בפ"ק דיומא (דף יב) דאם אירע בו פסול אחר תמיד של שחר במה מחנכין אותו אמר ר"א ב"א באבנט וכמו שביארתי אעפ"כ בעצמותם הם יותר קדושים לאחר שבלו דהא מדליקין בהם לפתילות ומועלין בהם וכן ה"נ בצדיקים שלאחר מיתה הם יותר גדולים בעצמותן וע"כ אמרינן שעל רגליו עמד ולביתו לא הלך מתוך שלא הי' יכול ליגע בו אעפ"כ לגבי העולם הם מועילים בחיים יותר וע"כ ניחא הא דאמרינן בפ"ק דחגיג' (דף ה) ר' יעקב איש כפר חטיי' הוה מקבל אפי' דרבה כולי' יומא כי קש א"ל לא נצטער מר דלא יכול מר א"ל מי זוטר מאי דכתיב בהו ברבנן ויחי עוד לנצח לא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו. ומה הרואה חכמים במיתתן כך בחייהן עאכו"כ. ולכאור' הא אמרינן בפ"ק דחולין דגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם אלא מה שהם גדולים היינו בבחי' עצמן אבל לאחרים בחייהם גדולים יותר [ובמ"א ביארתי האי דקא מביא התם ראי' דוקא מהא דויחי עוד לנצח ואמאי לא מביא ראו' מהא דאמרינן בפ"ק דר"ה דחייב אדם להקביל כו' שנאמר מדוע את הולכת אליו היום כו' והיינו משום דאמרינן התם איכא צורבא מרבנן ותאור עינים הוא והיינו משום דאל"ה הוי אמינא שהקבלת פני רב הוא ממה שהרב מסתכל עליו ומשפיע עליו קדושה וא"כ לא שייך במאור עינים וע"כ הביא הא דר' יעקב איש כפר חטי' שאפי' הרואה חכמים מיתתם מועיל אע"פ שאינו יכול להסתכל א"כ הפעולה הוא מה שזה רואה עליו וה"נ גבי האי מאור עינים]

ובמה שביארתי יתבאר הירושל' על דרך דרוש והוא דאיתא בירושל' (פ"ז דנזיר) ר' יונה כו' אין שואלין הלכות לפני מטתו של מת והא ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי' ערסי' דר' שמעון בן יוצדק הקדיש עולתו לבדק הבית והוא מגיב לי' אמר כד הוי מסלקין לי' לסידרא וצריך להבין דמאי שאיל לי' דוקא הלכה זו

והנה המפרש מהרא"פ פירש הקדיש עולתו שהפריש עולה ואח"כ אמר זו לב"ה והפריש אחרת תחתי' אי תופסת דמיו וטעה בזה שהוא כמו דאמרינן בתמור' (דף לב) דקדשי מזבח שהתפיסן לבדק הבית מה שעשה עשוי וכבר הרגיש בזה הק"ע והשיג על מהרא"פ מהא דתמור'. ולי נראה דאפשר עוד לומר שלא הי' השאלה ששאל ר' יוחנן מר' ינאי המקדיש עולתו לבדק הבית אי הוא קדוש לב"ה מיד אלא השאלה הוא לענין אחר שחיטה דבעולות העורות לכהנים הם אבל בב"ה אין לכהנים כלום ושאל ר' יוחנן לשיטתי' דר' ינאי דאמרינן בזבחים (דף קג) ת"ר עולת איש פרט לעולת הקדש דברי ר' יהודא כו' ר' אייבו א"ר ינאי פרט למתפיס עולה לבדק הבית