עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryנחלת יהושע

נחלת יהושע רנו

Nachalat Yehoshua 256 · נחלת יהושע · free full Hebrew text

Open in the reader →

(ד' לו) דתרומות ידך אלו ביכורים ואמרינן בפסחים (ד' נג) דאין מביאין ביכורים אלא משבעת המינים כו' ולא מפירות שבעמקים ופי' רש"י תבואת דגן שבעמקים שהמים לנין שם ותבואתן כמושה ומורקבת וע"ז אמר הרי בגלבוע פי' שמההרים מביאין ביכורים מפני שהתבואה שבהרים הוא משובח ע"כ אמר שאל יהיו שם טל ולא מטר שאם יהי' שם טל יביאו ממנו ביכורים ויתודו על הביכורים השקיפה ממעון קדשך מן השמים כו' ואת האדמה וא"כ יתברך האדמה [וכיון שנפל שם שאול ולא הועיל לו השמן המשחה ואמרינן בכריתו' (ד' ה) כמין ב' טיפין מרגליו' הי' תלויו' לאהרן בזקנו כו' מה טל אין בו מעיל' אף שמן אין בו מעיל' וע"ז אמר אל טל ואל מטר עליכם כי שם נגעל מגן גיבורים מגן שאול בלי משוח בשמן] והא דאמר צר לי עליך אחי יהונתן ביארתי במ"א שהענין הוא כמו דאמרינן בשבת (ד' קו) אחד מן האחין שמת ידאגו כל האחין כולן אחד מבני חבורה שמת ידאגו כל החבורה כולה ע"ז אומר על שאול מספיד אני ובוכה כמו שצריך לבכות על מיתת הצדיק וכל המוריד דמעות כו' צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי כו' דהיינו שנוגע הדבר אלי ומצד שנפלאתה אהבתך לי וא"כ אתה מבני חבורה וא' מבני חבורה שמת ידאגו כל החבורה כולה)

והנה כתיב שם איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה. והנה גם בזה צריך להבין כמו שהקשיתי מתחילה כי מהו הלשון ויאבדו כלי מלחמה מהו הכלי מלחמה וכל תשועתן של ישראל אינו רק בישועת ה' ובפשוטו ויאבדו כלי מלחמה קאי על שאול ואפשר לבאר ע"פ המדרש קהלת (ס"ת) טוב שם משמן טוב כו' שמן טוב נופל על המת ומבאיש שנאמר זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח שם טוב נופל על המתים ואינו מבאיש שנאמר ויעל ויגהר על הילד ויובן ע"פ המדרש (פ' ויחי) חצוצרות שעשה משה במדבר בשעה שנטה למות גנזם הקב"ה שלא יהא אחר תוקע בהן והם באים אצלו דכתיב הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ולקיים מה שנאמר ואין שלטון ביום המות ובמדרש ס' וילך אין שלטון כו' תדע לך שכל ימיו של דוד נקרא מלך שנאמר והמלך דוד זקן כיון שהגיע למיתתו אין כתיב בו מלכות מניין שנאמר ויקרבו ימי דוד למות והענין יובן ע"פ מה שביארתי במ"א על המדרש (פתיח' איכה רבתי) אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה ונזכרתם לפני ד' אלקיכם ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קורים זכרה ירושלים ימי עני' ומרודה כל מחמדי' אשר הי' מימי קדם בנפול עמה ביד צר ואין עוזר לה

ויובן עפ"י מה שכתב הר"ן בספ"ק דתענית. על הא דאמרינן במה מתריעין בשופרות. וכתב הר"ן ואיכא למידק דאיתא בר"ה (ד' כו) בתענית שופר מקצר וחצוצרות מאריכות. שמצות היום בחצוצרות. ואמרינן עלה בגמ' בד"א במקדש אבל בגבולין מקום שיש שופר אין חצוצרות ומקום שיש חצוצרות אין שופר. ומשמע מקום שיש חצוצרות היינו בתענית אין שופר. וא"כ אמאי אמרינן דבתענית תוקעין בשופר. ותירץ ע"ז הר"ן דכי אמרינן דמצות היום בחצוצרות היינו בתענית שבמקדש שהם במעמד כל ישראל אמרו והא דתני' אבל בגבולין מקום שיש חצוצרות אין שופר היינו בשעת מלחמה שתוקעין בחצוצרות. דכתיב ותקעתם בחצוצרות אבל בתעניות בשופרות תוקעין ומתריעין. אבל לא בחצוצרות. וה"ט משום דכיון דאמר רחמנא דבשעת מלחמה מתריעין ילפינן מינה נמי בכל צרה וצרה שלא תעבור על הציבור דמתריעין ומיהו כיון דחצוצרות בכנופי' דכולהו ישראל הוא דאשכחן כדכתיב והי' לך למקרא העדה ולמסע את המחנות. ותעניות דגבולין לאו כנופי' דכל ישראל נינהו תוקעין ומתריעין בשופר כר"ה ולא בחצוצרות אלמא דחצוצרות היינו דוקא בכנופי' דכל ישראל והנה כנופי' דכל ישראל זהו דוקא אם יש להם נשיא. וכמו שכתב הרמב"ן על הא דאמרינן ספ"ק דתענית אין תענית ציבור בבבל אלא ט' באב בלבד דהטעם כמו דאיתא בירושלמי משום דלית עמן נשיא. ע"כ התענית נחשב תענית יחיד. שהכלל הוא ע"י הנשיא דגופא בתר רישי' אזיל והוא המקבץ כל הפרטים להיות כלל

והנה ע"פ מה שכתב הר"ן שחצוצרות לא הי' אלא במקדש שהי' שם כל ישראל אבל לאחר שנתפזרו אח"כ התחילו לתקוע בשופרות דשופר הוא לכל יחיד בזה ביארתי במ"א הא דאמרינן בשבת (דף לו) דאשתני שמייהו מכי חריב ביהמ"ק שיפורא חצוצרתא חבוצרתא שיפורא והיינו משום שבתחילה הי' תוקעין בתענית ציבור בחצוצרות ואח"כ שחרב ביהמ"ק ונתפזרו בכל הארצות התחילו לתקוע בתענית ציבור בשופר וע"כ טעו והתחילו לקרות שיפורא חצוצרתא חצוצרתא שיפורא

וע"כ כיון שכתב הר"ן שלאחר החורבן שלא הי' כל ישראל ביחד לא הי' תוקעין בחצוצרות בזה יתבאר המדרש אילו זכיתם הייתם קורין בתורה ונזכרתם לפני ה' אלקיכם פי' כמו דכתיב כי תבואו למלחמה בארציכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלקיכם פ' שהי' כל ישראל ביחד והי' כנופי' דכל ישראל וע"כ ה' הפעולה ע"י החצוצרות שהיו תוקעים במלחמה בחצוצרות והי' נענים אבל עכשיו שאי אתם זוכים פי' כיון שחרב ביהמ"ק וא"כ אין כל ישראל ביחד ע"כ אין פעולה בחצוצרות ע"ז אומר זכרה ירושלים ימי עני' ומרודה כל מחמדי' אשר הי' מימי קדם בנפול עמה ביד צר ואין עוזר לה פי' שהיא זוכרת את כל מחמדי' אשר הי' מימי קדם דהיינו חצוצרות ועכשיו אין לה חצוצרות מחמת שאין כנופי' וע"כ בנפול כו' וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ב דתענית) ר' אחא בשם רב אין תענית עכשיו א"ר יוסי הדא אמרה אילן תעניתא דאנו עבדין לית אילן (פי' שאין ת"צ בזמן הזה וכמו שאמר לעיל אילון תעניתא דאנן עבדין לית אינון תענית דלית עמן נשיא) א"ל כן אמר רב כל תענית שאינה נעשית כתיקונה עליו הכתוב אומר נתנה עלי בקולה. ע"כ שנאתי'

וע"כ כיון שביארתי שעיקר הציבור אינו אלא בזמן שהי' נשיא אבל אם אין נשיא לא מקרי ציבור ובזה יתבאר המדרש גם כי אזעק ואשוע סתום תפילתי ואיתא במדרש תפילת יחיד אינו נשמע והטעם משום דלית עמן נשיא וע"כ כל תענית לא הוי רק כתענית יחיד וא"כ כיון שאין כנופי' רק בזמן שהי' להם נשיא אבל בזמן שאין נשיא ליכא כנופי'. וע"כ ליכא חצוצרות דחצוצרות אינו אלא בדאיכא כנופי'

וע"ז איתא במדרש חצוצרות שעשה משה במדבר בשעה שנטה למות גנזם הקב"ה שלא יהא אחר תוקע בהם והם באים אצלו דכתיב הקהילו אלי את כל שבטיכם לקיים מה שנאמר ואין שלטון ביום המות וכמו דאיתא במדרש שכל ימיו של דוד נקרא מלך שנאמר והמלך דוד זקן כיון שהגיע למות כו' וע"כ כיון שאין שלטון ביום המות ע"כ הוי כמו שאינו נשיא וכללות הציבור תלוי בנשיא וע"כ ליכא חצוצרות דחצוצרות ליתא רק בזמן דאיכא כנופי'

וע"ז הספיד דוד כשמת שאול איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה פי' כלי מלחמה היינו החצוצרות שהיו תוקעין בזמן המלחמה וזהו דווקא בזמן שהי' נשיא ע"כ כתיב והרעותם בחצוצרות אבל כיון שמת הנשיא אבדו כלי מלחמה. שזהו כלי מלחמתן של ישראל וע"כ כיון שנתבאר שאין שלטון ביום המות ואף שאול שנמשח בשמן המשחה אעפ"כ כיון שהגיע יום המות בטלה הנשיאות וזהו דוקא בנשיאות שהוא מחמת התנשאות וע"כ ביום המיתה בטלה הנשיאות מחמת שבאות יום מסתלק מלהנהיג את העולם אבל לענין הקדושה אדרבא ביום המיתה הקדושה מתגדלת יותר וכמו דאמרינן בסוטה (דף כא) זה ת"ח ויום המיתה וע"ז אמר טוב שם משמן טוב שמן טוב נופל על המת ומבאיש שנאמר זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח פי' כל ההתנשאות שמצד נשיאות בטל ביום המיתה אבל לענין הקדושה אדרבא ביום המיתה מתגדלת יותר שם טוב נופל על המתים ואינו מבאיש שנאמר ויעל ויגהר על הילד וצדיקי' במיתת' נקראו חיים שהש' טוב ג"כ לאחר המיתה ואין המיתה מגרעת אותו משא"כ בשמן טוב

וכמו שביארתי לעיל לענין שנמשלו מיתת צדיקים לבגדי כהונה וביארתי שבבגדי כהונ' לאחר שבלו נתגדל' הקדושה יותר ומועלין בו וה"נ במיתת צדיקים: