נחלת יהושע רנד

ידקר בחרב ע"ש שביארתי בארוכה שאמר לפני הקב"ה מלך ראשון שיעמוד על בניך פי' כיון שהוא מלך ראשון ודאי נמשח בשמן המשחה. וכמו שכתבו התוספת בכריתות (דף ה) דהא דאמרינן מלכי בית דוד מושחין מלכי ישראל אין מושחין דזהו דוקא מדוד ואילך אבל שאול דהוי קודם לכן נמשח וא"כ הא דכתיב בקרא שמשח שמואל לשאול הוא בשמן המשחה ולא באפרסמא דכי' כמו דאמר התם על יהוא בן נמשי וביארתי שם שכיון שנמשח בשמן המשחה נתקדש הגוף ואמרינן פ"ק דסוט' (ד' ט) נאוה תהלה שלא שלטו שונאים במעשי ידיהם. דוד דכתיב טבעו בארץ שעריה. משה דאמר מר משנבנה מקדש ראשון נגנז אוה"מ כו' וע"ז אמר משה לפני הקב"ה מלך ראשון שיעמוד על בניך ודינו שיהא נמשח בשמן המשחה ידקר בחרב וכמו שביארתי שם על מה שאמר דוד בשמן המשחה שנמשחתי בו אני שמח שנא' לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכון לבטח. והוא כמו שביארתי שנתקדש הגוף ג"כ ע"י שמן המשחה וע"כ לא איתחיל השמן המשחה כמו דאמרינן בכריתות (דף ז) דכתיב כי נזר אלקיו על ראשו שמן משחת קודש שמן משחה קרי' רחמנא דאע"ג דאית' עליו לא איתחיל

ובזה ביארתי במ"א על הא דכתיב נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם, והוא ע"פ מה דאמרינן בפ"ק דיומא (דף יב) אירע בו פסול ומינו אחר תחתיו ראשון חוזר לעבודתו כו' א"ר יוסי מעשה ביוסף בן אלם מציפורי שאירע בו פסול בכה"ג ומינוהו תחתיו ואמרו חכמים ראשון חוזר לעבודתו ושני אינו ראוי לא לכה"ג ולא לכהן הדיוט כה"ג משום איבה כהן הדיוט משום מעלין בקדש ולא מורידין [ובמ"א ביארתי הא דכתיב (מ"ב) ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן לה' למלא את דבר ה' אשר דבר על בית עלי בשילה. ומשמע שגרשו מהיות כהן לגמרי אע"ג דאמרינן ביומא (דף עג) שהרי שאל אביתר ולא עלתה לו שאל צדוק ועלתה לו ומפני מה גרשו אפי' מהיות כהן הדיוט ג"כ אך הטעם מפני שכה"ג היורד מגדולתו אינו ראוי לא לכה"ג ולא לכהן הדיוט משום מעלין בקודש ולא מורידין] והקשו התוס' דמדקאמר טעמא משום איבה מכלל דמן הדין ראוי להיות כה"ג אלא גזרו בי' רבנן משום איבה ותימא א"כ אמאי אצטריך לפרושי טעמא דכהן הדיוט משים מעלין בקדש כו' תיפוק לי' דילפינן מקרא בזבחים (דף יח) דכהן גדול שלבש בגדי כהן הדיוט ועבד עבודתו פסולה משום מחוסר בגדים ותירצו דכה"ג מתמנה בפה ומסתלק בפה כו' ע"ש והקשה הט"א דא"כ איך אמרינן ביומא (דף עג) משוח מלחמה אינו משמש לא בשמונה ככ"ג משום איבה ולא בד' ככהן הדיוט משום מעלין בקדש ולא מורידין תיפוק לי' דאם משמש בד' בגדים ה"ל מחוסר בגדים דהא התם ליכא למימר דמתמנה בפה ומסתלק בפה דהא הוא משוח ותירץ הט"א דה"ט דכהן שלובש ד' בגדים ה"ל מחוסר בגדים היינו משום דמעלין בקודש ולא מורידין וכמו דאית' בנדרים (דף כט) דקדושה לא פקע בכדי וע"כ הוי מחוסר בגדים וע"ז אומר שמעלין בקודש ולא מורידין שקדושה אין לה הפסק וא"כ הוי כה"ג וע"כ אם משמש בד' בגדים הוי מחוסר בגדים וע"ש שכתב דע"כ פליג רחמנא בין משוח שעבר לנשיא דמשוח שעבר מביא פר ונשיא שעיר כהדיוט משום דהא דנשיא מביא שעיר הוא לאו משום קדושה דהא קרבנו נעשה בחוץ כשל הדיוט אלא גדולתו גרמה לו וכיון שעבר עבר ודינו כהדיוט משא"כ בכהן שקדושתו גרמה לו וע"כ לא פקעה קדושה בכדי וע"כ אפי' אינו ראוי לקדוש' ראשונה כגון שעבר מחמת מומו אפ"ה מצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה כמו דאמרינן בהוריות (דף י) וע"ש שהקשה ע"ז מהא דנזיר (דף מז) גבי מת מצוה ומשוח בשמן המשח' ומרובה בגדים מרובה בגדים עדיף דמרובה בגדים עביד עבודה ואלו משוח שעבר לאו בר עבודה הוא. וא"כ כיון דבעוד שעבד עבודה הי' משוח שעבר עדיף טפי משום דמביא פר וא"כ אע"פ שעבר, מן התורה קדושתו עליו וא"כ איך דחי מעלה דעביד עבודה וזה לא עביד עבודה דאינו אלא מדרבנן משום איבה וא"כ איך דחי הא דמן התורה וע"ש שתירץ דהני מעלות דרבנן וע"כ אתי דרבנן ודחי דרבנן ע"ש

ובירושלמי דנזיר (פ"ז) החליף עובר משום לא תטמא אדמתך אך יש לומר דהוי אסמכתא ואינו אלא מדרבנן וא"כ כיון שנתבאר שהנשיא שעבר אין לו דין נשיא שאינו רק בבחי' גדול' וע"כ כיון שעבר נפסקה גדולתו משא"כ בכהן משוח וע"ז אמר נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק שנתן לו המלוכה בבחי' כהן שאינו נפסק מזרעו לעולם וכמו שיתבאר לקמן

ועפ"ז יתבאר הא דכתיב (ש"ב ז) ויבא המלך דוד וישב לפני ה' [פי' בבחי' ישיבה דישיבה הוא בקביעות וכמו דאית' בירושל' (ספ"ה דפסחים ה"י) לא כן תני ר' חייא לא הי' ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד (פי' אבל לא למלכי ישראל) וא"ר אימי בשם ר"ל אפי' למלכי ב"ד לא הי' ישיבה בעזרה כו' והא כתיב ויבא המלך דוד וישב לפני ה' א"ר אייבו בר ניגרי וישב עצמו לתפילה וא"כ לפי מאי דס"ל בירושל' לר"ח וכן להש"ס דילן בסוט' (דף מא) א"כ הא דכתיב ויבא המלך דוד וישב לפני ה' היינו ישיבה ממש והיינו שנתנו לו ולזרעו בבחי' מלוכה שאינה נפסקת כמו ישיבה שהוא בקביעות. וכן בהש"ס דילן בסוט' (דף מא) אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד כו' שנא' ויבא המלך דוד וישב לפני כו'. ועיין במ"ל ברמב"ם (פ"ז מה' בית הבחיר') שהביא מה שכתב מהרי"ט בדרשותיו פ' קרח דכשעולה להשתחות ולזבוח יש שם ישיבה וכתב המהרימ"ט ולא ידעתי זו מניין לו וצ"ע, ונ"ל דמהירושל' מוכח בהיפוך דאפי' עולה לזבוח נמי אין ישיבה בעזרה דאית' שם בירושל' (ספ"ה דפסחים) לא כן תני ר' חייא לא הי' ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד כו' יצתה כת הראשונה וישבה לה בהר הבית והשני' בחיל והג' במקומה רב נחמן בשם ר' מנא מה אתינן מתני וישבה לה במקומה עמדה לה במקומה פי' דהא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד ואם כשעולה לזביחה יש שם ישיבה הא הם נכנסו לזבוח הפסח. ויש ליישב] ויאמר מי אנכי ה' ומי ביתי כי הביאתני עד הלום ותקטן עוד זאת כו' ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם כו' והענין שנתן לו המלוכה בבחי' כהונה שאינה נפסקת מזרעו כמו שאמר והקימותי את זרעך אחריך כו' אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם וחסדי לא יסור ממנו ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם

וע"ז אמר מי אנכי ה' ביתי כי הבאתני עד הלום ואמרי' בזבחים (דף קב) ביקש משה כו' ולא נתנו לו דכתיב אל תקרב הלום ואין הלום אלא מלכות שנא' מי אנכי ומי ביתי כי הבאתני עד הלום מתיב רבא ר' ישמעאל אומר יבמה מלך אמר רבא לו ולזרעי קאמר ופריך וכל היכא דכתיב הלום לדורות הוא והא גבי שאול דכתיב הבא עוד הלום איש הוא אין זרעו לא, איבעית אימא הא הוי איש בושת ואיבעית אימא שאני שאול דאפי' בגוי' לא קאים וכדר' אליעזר א"ר חנינא בשעה שפוסקים גדולה לאדם פוסקים לו ולזרעו עד סוף כל הדורות כו' ופירש"י ומיהו הלום מלכות עולמית הוא וכשנפסקה לו לשאול מלכות עולמית פסקו לו אבל הוא גרם לעצמו שתבטל הימנו. וע"ז אמר מי אנכי ומי ביתי כי הבאתני עד הלוח פי' שהבטיח לו המלוכה על זרעו ותקטן עוד זאת בעיניך ותדבר אל בית עבדיך למרחוק פי' גם על דורות הבאים [אך שצריך להבין מה שאומר וזאת תורת האדם אך לכאור' לפי מה שביארתי שלדוד נתנו לו המלוכה בבחי' כהונה וע"ז אומר וישב דוד כו' ויאמר מי אנכי והוא כמו דאמרינן בסוט' (דף מ) אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד והטעם שישיב' היינו כסא קבוע לו ולזרעו עד עולם אבל למלכי ישראל לא הי' המלוכ' להם ולזרעם וכמו שכתב (בה"מ ה"ט) מלכי ב"ד הם העומדים לעולם שנא' כסאך יהי' נכון עד עולם. אבל אם יעמוד מלך משאר ישראל תפסק כו' שהרי נאמר לירבעם אך לא כל הימים

ובמ"א ביארתי על הא שאמר הקב"ה לירבעם חזור בך ואני ואתה כו' ואמר מי בראש ואמר בן ישי בראש ואמר אי הכי לא בעינא והוא ע"פ מאי דאמרינן בסנהדרין (דף קא) גסות הרוח שהי' בירבעם טרדתו מן העולם שנא' ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב המלוכה לבית דוד אם יעלה התם