נחלת יהושע רנב

השתא דאמר כי מתיידע לי' מייתי חטאת אשם תלוי למה בא להגן עליו מן היסורין אלמא דיסורין באים על השוגג ובשב' (נה) מיירי ביסורין מכוערין ובזה יובן (תהלים לח) נאלמתי דומי' החשיתי מטוב וכאבי נעכר פי' שאינו יכול להתנצל ולומר שאלו יסורים באין על שוגג כיון שכאבי נעכר יסורין מכוערין דהיינו נגעים כמו דאמרינן ביומא (דף כב) ששה חדשים נצטרע דוד ופירשו ממנו כו' וכיון שנגעים הם יסורין מכוערין הם באים על המזיד אך לכאורה צריך להבין מה שאמר לו ר"א עקיבא כלום חיסרתי מן התורה כולה וכי לא ידע ר"א מהקרא מפורש דאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא

אך אפשר לומר דר"א הי' סובר דאין היסורין באים על השוגג והא דכתיב כי אדם אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא היינו בשוגג שחטא הוא שוגג ואין יסורין באים על השוגג ור"ע לטעמי' דס"ל דיסורין באים בודאי על השוגג וכמו דאמרינן בקידושין (דף פא) כיוצא בדבר אומר ולא ידע ואשם ונשא עונו כשהי' ר"ע מגיע לפסוק זה הי' בוכה ומה מי שנתכוין לאכול שומן ועלה בידו חלב אמרה תורה והוא לא ידע ואשם ונשא עונו וכן בנזיר (דף כג) וכשהי' ר"ע מגיע לפסוק זה הי' בוכה וכו' איסי בן יהודה אומר ולא ידע ואשם ונשא עונו ומה מי שנתכוין לעלות בידו בשר טלה ועלה בידו בשר חזיר כגון שתי חתיכות א' של חלב וא' של שומן כו' ואי אשמועינן הני הוה אמינא הני תרתי הוא דסגי להון בכפרה וסליחה דלא איקבע איסורא. אבל ב' חתיכות א' של חלב וא' של שומן דאיקבע איסורא לא סגי לה בכפרה וסליחה קמ"ל משמע דר"ע ס"ל דאפי' בחתי' א' חייב אשם תלוי ואזיל לטעמי' בכריתות (דף כג) דר"ע ס"ל דאפי' בחתי' א' נמי חייב (ועיין לעיל בתשובה סי' א) ועיין בתוס' סנהדרין (ד' ד) ד"ה כולהו ס"ל דיש אם למקרא. וכן כתבו התוס' בסנהדרין (ד' ד) דר"ע סובר דחייב אפי' בחתיכה אחת. וע"כ כשהי' מגיע למקרא הזה הי' בוכה. דאפי' בחתי' א' נמי חייב אשם תלוי. דבב' חתיכות כיון דאיקבע איסורא דמי למזיד. כמו שכתב המפרש בנזיר דה"א דכמזיד דמי. וא"כ מוכח דיסורין באים על השוגג אפי' בחתי' א' דלא איקבע איסורא דאלו"ה למאי מייתי אשם תלוי. כמו דאמרינן בכריתות (ד' כו) השתא דאמר כי מתיידע לי' מייתי חטאת אשם תלוי למה הוא בא ומשני להגן עליו מן היסורין ובזה איפשר לומר דר"ע רמזה באבות (פ"ג מ' יג) ר"ע אומר מסורת סייג לתורה. ועיין בהרע"ב כמו בסכת בסכת בסוכות ע"ש. ועיין בסנהדרין (ד' ד) דר"ע סובר דיש אם למקרא. ועיין בתוס' שם ד"ה כולהו ס"ל דהיכא דמכחשי אהדדי אזלינן בתר המקרא אך לגבי מצות ומצוות דגבי אשם תלוי מודה ר"ע דאזלינן בתר המסורת. וע"כ תימא על הברטנור' שכתב בסכת בסכת בסוכות דהא הכא המקרי, והמסורת סתרי אהדדי דהא קא חשיב רבי כו' ור"ש ור"ע כולהו ס"ל דיש אם למקרא. ולדעת התוס' לא חשיב אלא במקום דסתרי ובהא דר"ש. בסכת בסוכות סתרי. ובהא קאמר ר"ע דיש אם למקרא ודוק) ור"ע כשהי' מגיע למקרא הזה הי' בוכה דאזיל לטעמי' דאפי' בחתיכה אחת דהוי כשוגג גמור ויכול להביא עליו יסורין וע"כ צריך אשם תלוי וע"ז אומר ר"ע המסורת סייג לתור' דע"י המסורת במצות ובמצות ראינו שהתורה חייבה אף בחתיכה א' ולאו דוקא בב' חתיכות ועיין בתוי"ט בשם הירושלמי דגורס מעשרות סייג לתורה

עכ"פ לשיטת ר"ע מוכח דיסורין באים על השוגג ג"כ מדמייתי אשם תלוי אבל ר"א לטעמי' דס"ל בכריתו' (דף כה) דא"ת בא בנדבה וכמו דאמרינן בכריתות שם על הא דתנן ר"א אומר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל עת שירצה והוא הנק' אשם חסידים ואמרינן בגמ' מ"ט דר"א אי ס"ד חובה הוא כי מתיידע לי' אמאי מייתי חטאת אלא ש"מ נדבה הוא ורבנן עולה ושלמים הוא דאתי בנדר ונדבה אבל חטאת ואשם חובה נינהו וא"ת היינו טעמא דמייתי מקמי דמתיידע לי' להגן עליו דהתורה חסה על גופן של ישראל ופירש"י מ"ט דר"א דאמר אשם תלוי בא בנדבה היינו טעמא דאי ס"ד חובה היא בא א"כ כי מתיידע לי' ודאי אמאי מייתי חטאת והלא כבר יצא ידי חובתו אלא ודאי נדבה הוא כדורן עולה ושלמים וא"כ לדברי ר"א אין ראי' מאשם תלוי דיסורין באין על השוגג דלא ס"ל טעמא דבא להגן עליו מן היסורין וע"כ אמר לר"ע שכלום חיסר מן התורה במזיד ח"ו ע"ז השיב לו ר"ע שאדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ויסורין באין על השוגג ג"כ

וע"כ אפשר לתרץ קושית התוס' דלא צריכין לדחוק ולחלק בין יסורין מכוערין לסתם יסורין אלא דודאי יסורין באין על השגגות ג"כ ומה שהקשו התוס' על הא דקאמר אין מיתה בלא חטא ואין יסורים בלא עון דא"כ כיון דיסורים באים על המזיד א"כ איך יתיישב הא דאמר בשבועות (דף ח) להגן עליו מן היסורין וכן הקשיתי מהא דכריתות (דף כו) ואפשר לומר דהתם משני דאם מת מת בלא עון ופריך אם מת מיתה ממרקת ומשני להגן עליו מן היסורין ולכאורה אמאי לא משני להגן עליו שלא ימות אך מסתמא סברי דאי אפשר שיהי' מיתה בא על השוגג וע"כ משני להגן עליו מן היסורים וה"מ למסקנא דמסיק דש"מ דיש מיתה בלא חטא ויש יסורין בלא עון אבל לפי שסובר ר' אמי דאין מיתה בלא חטא א"כ בא מיתה על שוגג ג"כ ואין יסורין בלא עון דהיסורין באין על המזיד וא"כ יסבור ר' אמי גבי שני שעירים וכן באשם תלוי לא כדמשני להגן עליו מן היסורין אלא להגן עליו בכדי שלא ימות דלדעת ר' אמי המיתה באה על השוגג ג"כ וכ"ת אמאי הוי הסברות הפוכות דלר' אמי בא מיתה אפי' על חטא שוגג והיסורי' באין על המזיד וכמו דאמר אין יסורין בלא עון ולהמסקנא הוא בהיפוך דמיתה בא על המזיד והיסורין בא על השוגג הטעם הוא משום דלר' אמי דס"ל דאין מיתה בלא חטא וא"כ קשה מכל הצדיקים שמתו וע"כ מוכרחין אנו לומר דמיתה בא על השוגג ובחטא שוגג אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא וע"כ כיון שנגזרה מיתה על כל אדם וסוף אדם למות וע"כ מתים אפי' על השוגג ג"כ דאל"ה לא ימותו הצדיקים לעולם וע"כ כיון שהמיתה בא על השוגג מחמת שהיא מוכרחת על כל אדם ומי גבר יחי' ולא יראה מות וע"כ היסורין באים על המזיד דוקא והא דשעיר וכן אשם תלוי היינו להגן עליו מן המיתה אבל כיון דמסקינן דיש מיתה בלא חטא א"כ אין זה הכרחות למות על החטא אלא דיוכל למות בעטיו של נחש ומקרה א' לצדיק ולרשע וע"כ אם גוזרין מיתה על האדם למות שלא בזמנו אינם גוזרים רק על המזיד וא"כ קשה מהא דשעיר ומהא דאשם תלוי למה הוא בא וא"כ מוכרחין אנו לומר להגן עליו מן היסורים א"כ ממילא מוכח דיסורין באים על השוגג ג"כ

ובזה יתיישב קושית התוס' שהקשו אהא דאמרינן ש"מ יש מיתה בלא חטא ויש יסורין בלא עון וכתבו ואע"ג דבמאי דקאמר אין יסורין בלא עון לא איתותב עכ"ל. ולפי מה שביארתי ניחא שפיר כיון דאיתותב במאי דאמר אין מיתה בלא חטא א"כ אם גוזרים מיתה על האדם אינם גוזרים רק על המזיד וא"כ בהא דאשם תלוי ליכא לשנויי דלהגן עליו שלא ימות דכיון דאפשר שיהי' מיתה בעולם בלא חטא כלל ע"כ אין מיתה באה רק על המזיד וא"כ על מה בא אשם תלוי דליכא למימר להגן מן המיתה רק להגן עליו מן היסורין ע"כ ממילא מוכח דיש יסורין בלא עון אלא דבאים על השוגג ג"כ ולא כמו שסובר ר' אמי דאין יסורין בלא עון שאינם באים רק על המזיד וע"ז אומר ש"מ יש מיתה בלא חטא ויש יסורין בלא עון, וע"ז אמר ר"א תחילה חמה עזה יש בעולם דכיון דס"ל ג"כ דאין יסורים באים על השוגג א"כ אמאי באו עליו יסורין וע"כ הי' סובר על ביטול עשה. וכמו דאמרינן במנחות (דף מא) דבעידן ריתחא ענשינן על העשה ג"כ ואמרי' בפ"ק דזבחים (דף ז) חטאת ששחטה על מי שאינו מחויב כלום פסולה שאין לך אדם בישראל שאינו מחויב עשה אך על עשה אין עונש רק בעידן ריתחא. וע"ז אמר חמה עזה בעולם (ובזה ביארתי במ"א על הא דכתיב ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים (תהלים עג) וצריך להבין מהו ותוכחתי לבקרים. ויובן עפ"י מה שביארתי בספרי עמק יהושע. (דרוש ג) על ענין כי יומם ולילה תכבד עלי ידיך וכמו דאמרינן בב"מ גבי יסורי דרא