נחלת יהושע רמו

פתילה של אבר לתוך פיו ואמרינן התם משום דכתיב ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה ע"ש וע"ז אמר לא אליכם כל עוברי דרך פי' עוברי דרכה של תורה (וכמו דאיתא בסנהדרין (דף קד) עשאוני כעוברי על דת) פי' שדנם הקב"ה ביום חרון אפו שממרום שלח אש בעצמותי שנשרף הגוף ג"כ וע"ז קינן ירמי' הי' ה' כאויב. בלע ישראל כו' שחת מבצריו

וע"כ כמה יש לנו לבכות על מיתת אבי מורי הצדיק ז"ל וגם אשר בעוה"ר נשארנו יתמי דיתמי שנסתלקו כמה רבנים וגדולים צדיקים וטובים בכל רחובות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו. וכמו דכתיב (עמוס ה) ביום ההוא כו' והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור. והפכתי חגיכם לאבל כו' ושמתי' כאבל יחיד ואחריתה כיום מר הנה ימים באים כו' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה' ונעו מים ועד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו והנה הא דכתיב והבאתי השמש בצהרים ואמרינן זה יומו של יאשי' וע"ז אומר והפכתי חגיכם לאבל שאין מועד בפני ת"ח ושמתי' כאבל יחיד ואחריתה כיום מר והענין הוא שיש נ"מ בין האבילות שמתאבלין על הקרובים ובין האבילות שמתאבלין על הצדיק ועל ת"ח וכמו דאמרינן במוע"ק (דף כא) דעיקר האבילות חד יומא הוא דכתיב ואחריתה כיום מר ועיקר מרירא חד יומא הו' ואמרינן במוע"ק (דף כד) כל קרע שאינו בשעת חימום אינו קרע והא א"ל לשמואל נח נפשי' דרב קרע עליו תריסר מני אמר אזיל גברא דהוי מסתפינא מני' א"ל לר' יוחנן נח נפשי' דר' חנינא קרע עלי' תריסר אצטלי דמילתא אמר אזיל גברא דהוי מסתפינא מיני' שאני רבנן כיון דכל שעתא מדכרי שמעתייהו כשעת חימום דמי וכן בברכות (דף מב) כי נח נפשי' דרב אולי תלמידי בתרי' כי הדרי אמר כו' לא הוי בידייהו קם רב אדא בר אבא אהדר קרעי' לאחורי' וקרע קריעה אחרינא אמר נא נפשי' דרב וברכת מזוני לא גמרינן וכן בב"מ (דף פד) אמר את כבר לקישא בר לקישא כו' הוי קא אזיל וקרע מאני' ואמר היכן את בר לקישא כו' ועיין במהרש"א בח"א משום דהשתא ראה דמתוך כ"ד קושי' ופירוקי' הוה רווחא שמעת' וה"ל כאילו למד ממנו וחייב לקרוע ולפי מה שביארתי אפשר לומר דכיון דאמרינן שאני רבנן דבכל עידן דמדכרי שמעתת' כשעת חימום דמי והכא כיון שהזכיר שמעתת' דר"ל הוי לי' לדידי' כשעת חימום ור' יוחנן לטעמי' אזיל במוע"ק (דף כד) דקרע תליסר אצטלי מילתא על ר' חנינא משום דבכל עידן דמזכרי שמעתיי' כשעת חימום דמי וע"ז אמר ושמתי' כאבל יחיד ואחריתה כיום מר שבכל האבילות כל מה שנמשך יותר מיום המיתה קילא האבילות ופוסק שעת החימום אבל בת"ח ואחריתה כיום מר פי' כיום ראשון שנק' יום מר דעיקר מרירה חד יומא והטעם משום דבכל עידן דמדכרי שמעתי' כשעת חימום דמי וע"ז אומר והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'. ונעו מים מים ועד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו ואמרינן בשבת (דף קלט) דבר ה' זו הלכה

וביותר ביאור יובן הא דכתיב ושמתי' כאבל יחיד. ואחריתה כיום מר והוא ע"פ מה שפירש"י ביבמות (דף מג) שאני אבילות חדשה מאבילות ישינה ושאני אבילות דרבים מאבילות דיחיד ופירש"י דט' באב דהוי אבילות ישינה ואבילות דרבים הילכך קילא וע"ז אומר במיתת ת"ח ושמתי' כאבל יחיד ואחריתה כיום מר פי' שיהי' כאבילות של יחיד ולא אבילות של רבים דקילא ע"ז אומר ושמתי' כאבל יחיד ולא יהי' קל כאבילות דרבים וגם לא יהי' אבילות ישינה ואחריתה כיום מר פי' בעת שיצטרך לשמעתי' יהי' כאבילות חדשה וע"ז אומר ונעו מים ועד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו ויהי' לזה שנצרך להלכה לשאול יהי' לו ביותר כאבילות יחיד שלא רבים יחכמו לידע פעולת ותועלת הת"ח ויהי' לו כאבילות חדשה וכמו דכתיב ואחריתה כיום מר דבכל עידן דמדכרי שמעתייהו כשעת חימום דמי

אך עדיין צריך להבין מהו הכפל לשון והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור ויובן ע"פ המדרש איכה שסילוקן של צדיקים קשה יותר מחורבן ביהמ"ק שבחורבן ביהמ"ק כתיב ותרד פלאים ובסילוקן של צדיקים כתיב הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא והענין הוא ע"פ מה שכתב המהרש"א בח"א בפ"ק דב"ב לדף ד) א"ל הוא כבה אורו של עולם. ילך ויעסוק באורו של עולם איכא דאמרי הוא סימא עינו של עולם ילך ויעסוק בעינו של עולם שיש ב' מיני העלמות האור הא' מצד שהאור נעלם כגון בלילה והב' מצד שאין עינים לראות את האור ע"ש

וכבר ביארתי שאם אין ת"ח להנהיג את הדור יש שני חסרונות הא' שהאור בעצמו נגנז והב' החסרון מצדינו שנסתלק ממנו כח הראות שאין לנו ממי ללמוד את התורה וכמו דכתיב ונעו מים ועד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו וע"ז אמר והבאתי השמש בצהרים שהוא מניעת וגניזת האור וכמו שנשקע החמה ודומה ללילה ועכ"ז אפשר לראות ע"י הנר אלא שאין האור כ"כ וכן הוא בנמשל הי' אפשר ללמוד תורה ומוסר ע"י התורה אך כיון שהצדיקים מסתלקים נסתלק ממנו ג"כ כח הראות וע"ז אומר והחשכתי לארץ ביום אור פי' שיהי' החושך מוטל על הארץ ומונע הראות ומכה' את העינים וע"ז אומר דוד (תהלים יח) כי אתה תאיר נרי וה' אלהי יגיה חשכי וביארתי במ"א וע"ז אומר והייתי ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפילה שזהו שני מיני חושך הח' שהוא עור וכלה ממנו הראות עינים והב' באפילה שהאור נגנו משא"כ בביהמ"ק שנגנז האור לבד אבל הת"ח עושים שני פעולות הא' שהם האור בעצמם והב' שמלמדים איך להשכיל ולהבין בהתורה ולפקוח עינים עורות וע"ז אומר קשה סילוקן של צדיקים שבביהמ"ק כתיב ותרד פלאים אבל בסילוקן של צדיק ם כתיב לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא

ועוד אפשר לפרש הא דהפלא ופלא הוא על ענין ב' דברים הנבואה והחכמה וכמו דאמרינן בפ"ק דב"ב (דף יב) מיום שחרב ביהמ"ק אע"פ שנטלה נבואה מן הנביאים מן החכמים לא נטלה אמר אמימר וחכם עדיף מנביא שנאמר ונביא לבב חכמה מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול כו' וע"ז אומר בחורבן ביהמ"ק כתיב ותרד פלאים אבל במיתתן של צדיקים כתיב הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא. ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר דהיינו שהחכמה ג"כ יסתלק

ויובן הענין ע"פ מה שביארתי במ"א על דגרסינן במגילה (דף יט) ואמר ר' חב"א אר"י אלמלא נשתייר במער' שעמד בה משה ואלי' כמלא נקב מחט סדקית לא היו יכולין לעמוד מפני אורה ועיין במהרש"א בח"א וז"ל ולגבי משה מפורש שהסתירו הקב"ה שלא יראה כבוד ה' כמ"ש והי' בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור ושכותי כפי כו' אבל באלי' כתיב צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עובר כו' ואינו מפורש בו שהסתירו הקב"ה ואפשר כיון דמפורש בי' שהי' בנקרת הצור של משה כדכתיב ויבא שם אל המערה בה"א הידיעה היא המערה שהי' שם משה מסתמא שהסתירו ג"כ הקב"ה שם ועוד דסמוך אקרא דכי לא יראני האדם וחי עכ"ל ולי נראה דניחא שפיר וכמו דאמרינן בספ"ד דיבמות (דף מט) א"ל משה רבך אמר כי לא יראני האדם וחי ואת אמרת ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא כו' מ"מ קשו קראי אהדדי ואראה את ה' כדתניא כל הנביאים נסתכלו באספקלרי' שאינה מאירה משה רבינו נסתכל באספקלרי' המאירה ולפ"ז ניחא שפיר דכל הנביאים ראו מצד שהסתכלו באספקלרי' שאינה מאירה וא"כ לא קשה מאלי' מפני מה לא הסתירו והוא מחמת שנבואתו וראי' הי' באספקלרי' שאינה מאירה וע"כ ראה

וכמו שכתב הרמב"ם (פ"ז מה' יסודי התורה ה' ו) כל הנביאים ע"י מלאך לפיכך רואים מה שהם רואים במשל וחידה כו' הוא שהתורה העידה עליו במראה ולא