נחלת יהושע רמד

שהוא מורכב מיסודות אחרים ולכך אין בו ממש ונכבה ע"י יסודות אחרים כגון אש שלנו שהמים מכבין אותו וז"ש לעיל דמעולם לא כבו גשמים אש של עני המערכה היינו נמי מפני שהי' בו אש שלמעלה היסודי כו' והא דכתיב בתורה אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה היינו בדהדיוט דמצוה להביא מן ההדיוט כדלקמן

וע"ז אמר בן אדם שים פניך דרך תימנה כו' ואמרת ליער הנגב שמע דבר ה' כה אמר ה' הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש. פי' עץ לח היינו הצדיקים שיש בהם לחות דהיינו תורה ומע"ט. וכל עץ יבש היינו אותם שאינם צדיקים. ונצרבו כל פנים מנגב צפונה וראו כל בשר כי אני ה' בערתי' לא תכבה. פי' אם יראו שהאש אוכלת לחין כיבשין יראו שאינה אש של הדיוט שאש הזאת אינה אוכלת לחין כיבשין והאש הזאת אוכלת לחין ובארזים נפלה שלהבת ארזי הלבנון מלאים בתורה ובמצות אז יבינו כי אני ה' בערתי' לא תכבה פי' שהיא אש מן השמים וע"כ אוכלת לחין כיבשין וע"ז אומר ואומר אהה כו' יען אשר הכרתי ממך צדיק כו' לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר. ויובן ע"פ מה דאמרינן במוע"ק (דף כז) אבל שלשה ימים הראשונים יראה את עצמו כאלו חרב מונחת לו בין שתי כתיפיו מג' ועד שבעה כאלו מונחת לו כנגדו בקרן זוית מכאן ואילך כו'. ובירושל' דמוע"ק (פ"ג) א"ל התפלל עלינו א"ל יסוג תורעתך שכל אותה השנה הדין מתוח כנגד המשפחה דא"ר יוחנן כו' כל שבעה החרב שלופה עד שלשים היא רופפת לאחר י"ב חדש היא חוזרת לתערה למה הדבר דומה לכיפה של אבנים כיון שנתרועע א' מהן נתרועעו כולן וא"כ בת"ח דאמרינן במוע"ק (דף כה) חכם שמת הכל קרוביו א"כ החרב והדין מתוח על כל העולם ע"ז אמר יען אשר הכרתי ממך צדיק וכו' לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר

ובזה יובן המדרש (פתיח' איכ' רבתי) אילו זכיתם הייתם קורים בתורה אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה פי' שהי' אש מן השמים שאוכלת לחין כיבשין אעפ"כ הי' מצוה להביא מן ההדיוט דכתיב לא תכבה ועכשיו שאי אתם זוכים אתם קורים ממרום שלח אש בעצמותי פי' שממרום שלח אש דהיינו אש של מעלה שאוכלת לחים כיבשי' בעצמותי בעצומים שבי דהיינו הצדיקים והנה המגפה הזאת הי' אש מן השמים שאכלה לחין כיבישים רבנים וגדולים בעו"ה ומי מביא לנו תמורתן כי' וכמו שביארתי

[ובמ"א ביארתי המדרש אילו זכיתם הייתם קורין בתורה אש תמיד כו' עכשיו שאי אתם כו' עפ"י מאי דאמרינן ביומא (ד' כא) שבבית שני חסר ה' דברים וקא חשיב אש של שמים ואמרינן התם דמהוי הוי סיוע לא מסייעא ובזה ביארתי הכתוב (עזרא ג) ויכינו המזבח על מכונותיו כי באימה עליהם מעמי הארצות ויעלו עליו עולות לה' לבוקר ולערב כו' ורבים אשר ראו את הבית הראשון בוכים בעיניהם בקול גדול ורבים בתרועה בשמחה להרים קול ואין העם מכירים לקול תרועת השמחה לקול בכי העם. וכבר ביארתי ע"ז במ"א בענין אשר בנה כורש ועל ענין שאמר חגי עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבדה אמר ה' שכיון שראו רצון כורש לבנות כותל א' של עץ כמו דכתיב נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבכין די עא חדת. וכמו דאמרינן בפ"ק דר"ה (דף ד) דאחמיץ כורש שעשה כן דאי מרדו בי יהודאי אקלי' בנורא והדור האחרון לא הבינו שהיו סבורים ששלמה נמי עבד הכי אך לא הבינו שאינו דומה כמו דאמרינן בר"ה (דף ב) שלמה עבד מלמעלה ואיהו עביד מלמטה שלמה שקעי' בבנינא כו' אבל הראשונים הבינו שזהו במכוון וע"כ בכו שראו את הבית הראשון והבינו כונתו וע"כ היו בוכים וע"כ היו מתעצלים בבנינו וע"ז אמר להם חגי עלו ההר והבאתם עץ שמחמת שרצה לעשות כותל א' מעץ נתעצלו שהבינו שנתחמץ וע"כ אמר להם שאעפ"כ יזרזו בנין בהמ"ק ומבואר במ"א]

ואפשר לפרש באופן אחר כמו דאמרינן בזבחים (דף סא) וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו ד' אמות מן הדרום וד' אמות מן המערב. וע"כ היו סבורים הדור האחרון שזהו בכלל גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון ומסתמא יהי' קרבנות מרובין כמו דכתיב מרוב אדם ובהמה בתוכה כמו שנ' הרחיבי מקום אהלך וע"כ כתיב ורבים בתרועה בשמחה להרים קול אעפ"כ ורבים בוכים בקול גדול שעיקר הנחמה יהי' בבית האחרון והא דהוסיפו על המזבח אדרבא לגריעותא הוא כמו דאמרינן התם (דף סא) מ"ט אמר רב יוסף משום דלא ספק א"ל אביי השתא מקדש הראשון דכתיב בי' יהודה וישראל רבים כחול אשר על שפת הים ספק מקדש שני דכתיב כל הקהל כאחד ארבע רבוא לא ספק א"ל התם אש של שמים מסייעתן הכא אין אש של שמים מסייעתן וע"כ צריך להוסיף על המזבח וע"כ רבים אשר ראו את הבית הראשון בוכים בעיניהם בקול גדול שהבינו שהא שמרחיבין את המזבח הוא משום שאין אש שלמעלה מסייעתן וא"כ אין הכבוד בשלימות וע"כ בכו וע"ז כתיב ואין העם מכירים לקול תרועת השמח' לקול בכי העם

ובזה יתבאר הכתוב (יחזקאל מג) ואתה בן אדם הגד את בית ישראל ויכלמו מעונותיהם ומדדו את הבית כו' והאריאל שתים עשרה אורך בשתים עשרה רוחב רבוע על ארבעת רבעיו. וצריך להבין דלמה נקרא המזבח דוקא בשם אריאל והוא כמו דאמרינן ביומא (דף כב) חמשה דברים נאמרו באש של המערכה רבוצה כארי ע"כ קורין את המזבח אריאל וע"ז אמר והאריאל כו' והוא כמו דאמרי' בזבחים(דף סא) דע"כ הרחיבו את המזבח משום שאין אש שלמעלה מסייעתן וכמו דאמרינן ביומא (דף כב) חמש' כו' רבוצה כארי והתני' אר"ח סגן הכהנים אני ראיתי ורבוצה ככלב ומשני לא קשי' כאן במקדש ראשון כאן במקדש שני שלא הי' האש כמו שהי' בבית ראשון אבל בבנין הבית שלעתיד יהי' ג"כ המזבח רחב ל"ב אמות שמקום המערכה הוא כ"ד אמות משום דלעתיד לבא כתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים וכתיב הרחיבי מקום אהלך ואף שיהי' האש של שמים רבוצה כארי כמו בבנין בית ראשן ויהי' האש של שמים מסייעתן ואעפ"כ יהי' רחב מצד שלא יספיק וע"ז אומר והאריאל אף שיהי' אש שלמעלה כמו בבנין בית ראשון אעפ"כ יהי' שתים עשרה אורך בשתים עשר' רוחב דהיינו שמקום המערכה יהי' כ"ד אמות שמודדין מן האמצע. וע"ז אמר אילו זכיתם הייתם קורין אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה והי' האש שלמעלה מסייעתן לשרוף עכשיו שאי אתם זוכין אתם קורין ממרום שלח אש בעצמותי שעל המזבח אע"פ שהי' האש שלמעלה אעפ"כ לא הי' מסייע וכמו דאמרינן ביומא (דף כא) אין מיהוי הוי סיוע לא מסייע ולא הוי פועל האש שלמעלה אך ממרום שלח אש בעצמותי שממרום שלח אש וזה פועל שאפי' העצומים שבי דהיינו בצדיקים שלח האש וכמו דאיתא במוע"ק אם בארזים נפלה השלהבת כו'

ועוד ביארתי במ"א על המד' אילו זכיתם כו' ע"פ מה שהביאו התוס' חגיג' (דף כז) המדרש תנחומא אהא דאמרינן התם מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעיבי דינר זהב שהי' משה תמיה על זה א"א שלא ישרף העץ ואמר לו המקום כך דרכי באש שלמעל' אש אוכלה אש ואינו מכלה כדכתיב והסנה איננו אוכל עכ"ל ולכאורה צריך להבין דהא אמרינן בזבחים (דף סא) תנן התם וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו ד' אמות מן הדרום כו' א"ל אביי השתא מקדש ראשון דכתיב בי' ישראל ויהודה רבים כחול אשר על שפת הים ספק, מקדש שני דכתיב כל הקהל כא' ד' רבוא אלפים לא ספק. א"ל התם אין אש של שמים מסייעתן הכא אש של שמים מסייעתן אלמא דאש של שמים מכלה וע"כ הי' די במקדש ראשון אף בלא הוספה אך הענין הוא דאש של שמים שהי' מסייע לשרוף זה הי' בבחי' אכילה כביכול כמו דאמרינן בפ"ק דזבחים (דף יג) ואם האכל יאכל בשתי אכילות הכתוב מדבר אחת אכילת אדם וא' אכילת מזבח וא"כ אש שלמעלה שהי' שורף את הקרבנות הי' בבחי' אכילה כביכול שע"י זה הי' מזבח מזיח ומזין. וכמו דאמרינן פ"ק דכתובות (דף יג) ומזה הי' השפעה לכל העולם וכמו שע"י אכילה באדם הגשמי ניתוסף כח בכל הגוף כן ע"י אכילת מזבח הי' ניתוסף שפע בכל העולמות: