נחלת יהושע רמא

אבל

כבד

והוא דרוש להספד על פטירת כבוד אבי מורי הרב המופלג השנון המפורסם הצדיק העובר ה' עבודה תמה וכל מעשיו הי' לשם שמים כקש"ת מהו' יחיאל זצ"ל בהרב המאה"ג הצדיק כמהו' מרדכי זצ"ל ומצד אמו הרבנית הצדיקת נ"ע. נין ונכד להגאון הגדול המפורסם נ"י ע"ה פ"ה קדוש יאמר לו כקש"ת מהו' יחיאל בעהמ"ח ס' סדר הדורות ועה"כ. אשר נפטר בעת הדבר ר"ל בט"ו באב בשנת וא ואבל כבד בישראל לפ"ק ולכן קראתיו אבל בבד שהוא עולה בגמטרי' כשם אבא מרי יחיאל זצ"ל. וגם יש בו תיבות אבל כבד כמו דאיתא בקדושין (דף לא) מכבדו בחייו ומכבדו במותו וגם הבאתי מה שעוררתי בהספד על פטירת אמי הצנועה הצדיקת מרת דשא נ"ע. וזכות אבא מרי המנוח הצדיק וצ"ל ואמי הצדיקת יעמוד לי ולזרעי עד עולם

איתא במדרש קהלת ד' דברים שהם תשמישו של עולם. וכולן אם אבדו יש להן חליפין ואילו הן כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו ברזל מעפר יוקח ואבן יציק נחושה אבל ת"ח אם מת מי מביא לנו תמורתו כו' וצריך להבין שתחילה אמר וכולם אם אבדו יש להם חליפין. ואח"כ אומר אבל ת"ח אם מת מי מביא לנו תמורתו אנו אבדנו את ר' סימון מי מביא לנו תמורתו

ותחילה נבאר הא דכתיבן (מלכי' ב') ויהי בהעלו' ה' את אלי' בסערה השמים כו' ויאמר אלי' כו' שבי נא פה כי ה' שלחני עד בית אל כו' הידעת כי היום ה' לוקח אדוניך כו' ויהי כעברם ואלי' אמר אל אלישע שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ויאמר הקשית לשאול אם תראה אותי לוקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהי' ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש כו' ויאמרו אליו הנה נא יש את עבדיך כו' ויפצרו בו עד בוש וצריך להבין דלמה לא רצה אלי' שיהי' אלישע אצלו בעת שיעלה השמים ואדרבא לא הי' לו להפרד מאתו עד שעה אחרונה בכדי שלא למנוע הלכה מתלמיד ולהשפיע ולהאציל מקדושתו אליו ולמה דחה אותו ואמר לו שב נא פה וגם מהו הלשון עד בוש ובתוספתא דסוטה (פי"ב) עד שלא נגנז אלי' הי' רוח הקודש מרובה בישראל כו' אדוניך. לא נאמר אדונינו אלא מלמד שכולן חביריו של אלי' הי' ומכיון שנסתלקה רוה"ק אמרו יש את עבדיך אפשר לבני אדם אומרים הידעת כי היום לוקח כו' והיום אומרים ילכו ויבקשו אלא ללמד שנסתלקה מהם רוה"ק ויפצרו בו עד בוש מלמד שהי' בוש מהם דבר אחר עד בוש כו' שנתבייש מהם שלא יאמרו אינו רוצה להקביל פני רבו וצריך להבין מהו שאומר תחילה עד בוש מלמד שנתבייש מהם מה הי' הבושה שאח"כ אומר ד"א שנתבייש מהם שלא יאמרו כו' ומהו הפירוש הראשון בעד בוש

אך הענין יובן ע"פ מאי דאמרינן בסנהדרין (דף לו) עמך בדומין לך והטעם משום שהי' צריך להאציל מקדושתו על שבעים זקנים. וקדושה אינה נאצלת. אלא למדריגה הסמוכה וסמך לדבר הא דאמרינן בבכורות (ד' ס) מניין שאם קרא לתשיעי עשירי כו' ולאחד עשר עשירי ששלשתן מקודשין ת"ל וכל מעשר בקר וצאן כו' יכול שאני מרבה אף שמיני ושנים עשר אמרת הואיל והוא קדוש וטעות מתקדשת מה הוא אינו מקודש אלא בסמוך. אף טעותו אינה מתקדשת אלא בסמוך ואמרינן בנזיר (דף לב) אמר מר אי אתם מודים שאם קרא לתשיעי עשירי כו' איתמר מעשר ר"נ אמר טעותו ולא כוונתו רב חסדא ורבה בר רב הונא אמר טעותו וכש"כ כוונתו והכי קיי"ל ואמרינן בסוף בכורות (דף סא) אחד עשר קרב שלמים ועושה תמורה דברי ר"מ. א"ר יהודה וכי תמורה עושה תמורה אלמא שהקדושה הוא בתורת תמורה שמושפעת מהעשירי וע"כ התשיעי והא' עשר שאינם רחוקים רק בדרגה א' יכולים להמיר ולהשפיע הקדושה מהעשירי אבל אם רחוקים הרבה במדרגה אינם יכולים להמיר ולהשפיע הקדושה דהא אם קרא לשמיני עשירי אינו קדוש מפני שרחוק במדרגה ע"כ אינם יכולים להמיר רק בתשיעי ואחד עשר מפני שהם סמוכים במעלה

וכה"ג אמרינן בב"מ (דף פה) אמר ר' זירא אמש נראה לי ר' יוסי בר' חנינא אמרתי לו אצל מי את תקע א"ל אצל ר' יוחנן ור' יוחנן אצל מי אצל ר' ינאי ור' ינאי אצל מי אצל ר' חנינא כו' אמר לו ור' יוחנן אצל ר' חייא לא א"ל באתר דזקוקין דנורא ובעורין דאשא מאן מעייל בר נפחא לתמן וכמו התלמיד שלומד אצל הרב אם חכמת התלמיד פחות הרבה מחכמת הרב מלבד מה שאינו מועיל לו מה שהרב לומד עמו עוד פוחת ומגרע אותו מפני שחכמתו מתבלבל כששומע חכמת הרב ואין בכח להשיג מפני קוצר המשיג ועומק המושג וע"כ אמרינן התם בב"מ (דף פה) דא"ל ההוא מרבנן לאלי' אחוי לי רבנן כי סליק למתיבתא דרקיעא א"ל בכולהו מצית לאסתכולי בר מגוהרקי דר' חייא דלא מצית לאסתכולי בי' ואמרינן התם דלא מצי לאוקמי אנפשי' ואסתכל ואתו תרי בוטיטא דנורא ומחי' לההוא גברא וסמינהו לעיני' והכי אמרינן בירושלמי (פ"ט דכלאים) ר' יוסי צם תמנין יומי למחמי ר' חייא רבה ולא חמי א"ל לית את כדי אמר לי' אחמין יתי' ויהוי מה דהוי חמא דרגין דידי' וכהי' עיני' והנה מה שלא רצו תחי' להראותו הוא מפני שאמרו לו לית את כדי ואת רחוק במדרג'. ונמצא שלא יהי' פעולה ואדרבא יכול להיות חסרון ע"ז בקש ואמר אחמין יתי' ויהוי מה דהוי וחמא דרגין דידי' וכהי' עיני' מפני שלא יכול לראות שהי' רחוק בדרגה וע"כ אמרינן בב"מ (דף פה) דלמחר אזלי אשתטחי' אמערתי' אמינא מתניתא דמר מתנינא ואתסאי. ואפ"ל שהפי' הוא שאמר לו שע"כ הסתכל מפני שהי' סבור שאינו רחוק בדרג'. דהא הוא לומד שמעת' דר' חייא וע"כ אתסי

והנה אמרינן בפ"ק דחולין (דף ז) גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן וכמו שביארתי בספרי ע"י (דרוש יד) שנמשלה מיתתן של צדיקים לבגדי כהונה וכמו שבבגדי כהונה תחילה אין מועלין בהם לפי שלא ניתנה תורה למלאכי השרת כמו דאמרינן בקידושין (דף נד) אבל לאחר שבלו מועלים בהם דמכיון שבלו ואין צריכים להשתמש בהם יותר מתעוררת הקדושה יותר וכן נמי בצדיקים שבאים להנהיג את הדור אם הי' בקדושתן עד שלא יוכלו ליגע בהם. א"כ לא יוכלו להנהיג את הדור וע"כ לאחר מיתה מתגדלת בהם הקדושה (ועוד דלפי מה שכתב המקנה דלכך מועלין בהם אע"פ שנעשית מצותן משום דאמרי' ברפ"ב דשב' (דף כא) דמבלאי מכנסי כהנים ומהמיניהם הי' מפקיעין ובהם מדליקין וכן אמרינן התם בגדי כהונה שבלו מפקיעים בהם ומהם מדליקים ועושים פתילות למקדש וע"כ לא נעשית מצותן שהרי ראוים הם לקדושה וע"כ נקט דוקא כתנות כהונה משום דאותן של כלאים לא הי' קדושים לאחר שבלו שלא הי' מדליקין בהם כמו דאמרינן ברפ"ב דשבת (שם) וע"כ הי' אח"כ בגדי כהונה נכנסים למעלה יתירא שהי' מדליקים בהם במקדש ותחי' הי' מעלתם ע"י כהן המשמש בהם וניתנו להנות בהם וכמו דאמרינן ביומא (דף סט) הי' מקפלים ומניחים תחת ראשיהם ע"ש אבל לאח"כ הם נכנסים לקדושה יתירה להאיר במקדש וכן בצדיקים תחילה הם מנהיגים את הדור. וכיון שהם עסוקים בענינו של עולם ע"כ אין הקדושה מתעוררת כל כך ואח"כ מתעוררת הקדושה ליהנות מזיו השכינ' באור פני מלך חיים ויתבאר לקמן בארוכה ע"ש

וע"כ כשראה אלי' שהגיע העת להסתלק ולעלות השמים להיות נתוספה עליו קדושה. ע"כ חשב שאלישע לא יהי' ביכולתו לקבל ממנו ולא יוכל לראות הסתלקותו ועליתו לשמים וע"כ אמר לו שב נא פה כי ה' שלחני כו' ולא רצה שיראה הסתלקותו ועליתו ואלישע אמר שלא יעזבהו ויאמר לו אלי' שאל ממני בטרם אלקח מעמך פי' שהי' סבור שאלישע רוצה לבקש מאתו שהאצלת קדושתו שהי' לו מאת