נחלת יהושע רמ

כראשונה איש לפי פקודיו אלא עכשיו כל השבטים שוים. ולפי מה שביארתי הי' חלוקת הארץ תחילה שאין לך כל שבט ושבט שאין לו בהר ובשפלה כו' וא"כ הי' ההשתוות בשבטים אבל לא ביחידים מחמת שהי' ע"פ אורים ותומים אבל לעתיד שיהי' ע"פ ה' יהי' השתוות בין היחידים ג"כ ואין לך כל א' וא' מישראל שאין לו בהר ובשפלה ובנגב וע"ז אומר ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את ידי לתתה לאבותוכם ואז גרם החטא ולא הי' החלוקה ע"פ משה שאם הי' החלוקה ע"פ משה הי', ההשתוות ג"כ בפרטים וע"כ כתיב שלעתיד יהי' ונחלתם איש כאחיו. ובזה יתיישב מה שקשה לי במה דכתיב (שם) גה גבול אשר תתנחלו את הארץ לשנים עשר שבטים יוסף חבלים ופירש"י שיוסף יטול שני חלקים דהיינו י"ב שבטים מנשה ואפרים הא אמרינן בב"ב (דף קכב) דעתידה א"י שתתחלק לי"ג שבטים ואמרינן התם אידך למאן אמר ר"ח לנשיא ופי' שם הרשב"א דמנשה ואפרים לא נטלו אלא חלק א' ושבט לוי יקחו חלק א' וא"כ איך פירש שיוסף חבלים ושיוסף יטול ב' חלקים. אך לפי מה שביארתי אפשר לומר משום דאמרינן התם איבעי להו א"י לשבטים איפליג או דילמא לקרקף גברא איפליג ואמרינן התם ת"ש בין רב למעט ועוד תניא עתידה א"י שתתחלק לי"ג שבטים שבתחיל' לא נתחלקה אלא לי"ב שבטים ולא נתחלקה אלא בכסף כו' ע"ש וא"כ לעתיד שיהי' החלוק' ע"פ ה' ויהי' ההשתוות אפי' ביחידים ג"כ ע"כ אין נ"מ אם יוסף יטול ב' חלקים או חלק א' שאפשר שיהי' החלוקה ג"כ לקרקף גברי וכגון שהוא אומר איש כאחיו וע"ז אמר יוסף חבלים ואע"פ דכתיב שער יוסף אחד ואינו נוטל רק חלק אחד אך כיון שאומר אח"כ ונחלתם אותה איש כאחיו וא"כ כיון שיהי' השואה בין היחידים ג"כ א"כ ממילא יטול שני חלקים והא דנתחלק' לי"ג חלקים היינו שיהא כל שבט ושבט לבדו ע"כ נתחלקה לי"ג חלקים אבל חלוקת יהושע לא הי' רק לשבטים וע"פ אורים ותומים

ובזה יתבאר הכתוב (ישעי' מ) נחמו נחמו עמי כו' כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והי' העקוב למישור והרכסים לבקעה כו' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר. פי' שיעשה הקב"ה נפלאות שיהי' לכל א' וא' בהר ובשפלה ובעמק כדי שיהי' לכל או"א בהשואה גמורה ע"ז אומר כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והי' העקוב למישור והרכסים לבקעה כדי שיהי' לכל או"א בהר ובשפלה ובעמק ע"ז אומר וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר פי' שהחלוק' יהי' ע"פ ה' ולא ע"פ אורים ותומים. וכמו דאמרינן בב"ב (שם) לא כחלוקה של עוה"ז חלוקה של עוה"ב אין לך כל או"א שאין לו בהר ובשפלה ובעמק שנאמר שער ראובן א' והקב"ה מחלק להן בעצמו שנאמר ואלה מחלקותם נאם ה' וכמו שפי' הרשב"ם הוא עצמו יאמר לכל א' חלק פלוני ופלוני וע"ו אומר כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו כו' כי פי ה' דבר

והנה כתיב (זכרי' ב) ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה ואומר אנה אתה הולך ויאמר אלי למוד את ירושלים לראות כמה רחבה וכמה ארכה והנה המלאך הדובר בי יוצא ומלאך אחר יוצא לקראתו ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלים מרוב אדם ובהמה בתוכה. ואמרינן בב"ב (דף עה) א"ר חנינא ב"פ בקש הקב"ה לתת את ירושלים במדה שנאמר ואומר אנה אתה הולך כו' ששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה אתה נותן בה מדה. ומיד ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלים מרוב אדם ובהמה בתוכה. ויובן ע"פ מאי דאמרינן בפ"ב דשבועות (דף יו) שני בצעין הי' בהר המשחה תחתונה ועליונ' תחתונה נתקדשה בכל אלו עליונה לא נתקדשה בכל אלו ומפני מה לא קידשוה שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים וסנהדרין של שבעים וא' וע"כ לא יכלו לקדש ולכך שאלו מלאכי השרת מפני מה אתה נותן מדה בירושלים כו' הרבה כרכים כו' והא דלא הוסיפו במקדש השני בימי עזרא התם לא הי' אפשר מפני שחסרו בו אורים ותומים כו' (מפני שה' דברים הי' חסר). וכמו שכתב הרמב"ם בפ"י מה' כלי המקדש שלא היו שואלים באורים ותומים מפני שלא הי' שם רוה"ק ואמרינן ביומא (דף עד) כל כהן שאינו מדבר ברוה"ק ואין שכינ' שורה עליו אין שואלין בו ועיין בתוס' יומא(דף כא) וע"כ שאלו מלאכי השרת ירושלים ששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה דהיינו ששורה עליהם רוה"ק וא"כ יש אורים ותומים ואפשר להוסיף ולקדש כמה שיחפצו וא"כ למאי יהי' החומה וע"ז השיב הקב"ה פרזות תשב ירושלים מרוב אדם ובהמה בתוכה [ופי' המהרש"א בח"א דהיינו מרוב הקרבנות שהיו מקריבין ונאכלין בכל העיר. ואפשר עוד לפרש ע"פ הגמר' דחגיג' (דף ח) מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מרובין מביא זה וזה מרובים דהיינו שלמי חגיג' וע"כ צריך להיות העיר גדול' מרוב אדם ובהמה בתוכה ויהי' אוכלין מרובין ונכסים מרובין ושלמים נאכלים בכל העיר וע"כ פרזות תשב ירושלים]

ובזה יתבאר הכתובים (ירמי' ל) כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי יעקב ומשכנותיו ארחם ונבנתה העיר על תילה וארמון על משפטו ישב ויצא מהם תודה וקול משחקים והרביתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו והי' בניו כקדם כו' והי' אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא ויובן ע"פ מה שכתב הרמב"ם שבימי עזרא לא נתחייבו רק מדרבנן לענין תרומות ומעשרות מפני שלא הי' כל יושבי' עלי' וכמו דאמרינן בכתובות (דף כה) בביאת כולכם אמרתי ולא בביאת מקצתכם [והרמב"ם מדמה תרומות ומעשרות לחלה ומבואר במ"א] וגם אמרינן בפ"ב דשבועות (דף טו) איתמר רב הונא אמר בכל אלו תנן וקא סבר קדושה ראשונ' קידש' לשעת' וקידשה לע"ל ועזרא זכר בעלמא הוא דעבד משום שלא הי' מלך בישראל ולא אורים ותומים ע"ז אמר כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי יעקב ומשכנותיו ארחם ונבנתה העיר על תילה וארמון על משפטו ישב ויצא מהם תודה וקול משחקים. דאמרינן בפ"ב דשבועות (דף יד) שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא כו' ונביא ואורים ותומים ובשתי תודות ובשיר וע"ז אומר ויצא מהם תודה וקול משחקים שהוא ענין תודה עם השיר וכן בימי עזרא לא נתחייבו בתרומות ומעשרות (רק מדבריהם לדעת הרמב"ם) מפני שלא עלו כולם כי אם כל הקהל כא' ד' רבוא כו' וע"ז אמר והרביתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו אך דעדיין צריך אורים ותומים ע"ז אומר והי' בניו כקדם והא דבעינן מלך ע"ז אמר והי' אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא וזהו דכתיב (ירמי' לג) קול ששון וקול שמחה קול כו' אומרים הודו את ה' צבאות מביאים תודה בית ה' כי אשיב את שבות הארץ כבראשונ'. ונזכה לזה ב"ב אכי"ר: