נחלת יהושע רלד

יהודה אמר שמואל התובעת כתובתה בב"ד אין לה עלי' מזונות אלמא אע"ג דלא תגבה הכתובה דהא רב לא מגבי כתובה לארמלתא ואפ"ה אבדה מזונותי' וע"כ פירש רש"י דהטעם דלא נתחייב הבעל אלא אם תהי' אלמנה בשביל כבודו וע"כ אם תבעה כתובתה אין לה מזונות אעפ"י שלא באה לבסוף לידי גיבוי דאי הטעם דהוי כאלו גבתה א"כ היינו דוקא אם באה לבסוף לידי גיבוי ובאמת תמיהני על הב"ש מהך סוגי' דגיטין

עכ"פ נתבאר שמוכח מהירושלמי שסובר דאפי' באונס נמי אבדה מזונותי' והטעם משום דדמי לגבתה כתובתה. והכי משמע נמי מהתוס' דכתובות (ד' נד) גבי הא דאמר ר' איבו א"ר ואני תנאי כתובה ככתובה דמי ונפקא מינה כו' לתובעת פי' בקונטריס שאם תבעה תוס' אין לה מזונות וכתבו התוס' ולא יתכן פירושו אליבא דרבנן דאמרינן לקמן בפ' אלמנה (ד' צו) משכנה או נתנה מקצת כתובתה יש לה מזונות אלמא דהטעם משום דדמי לגבתה כתובתה וע"כ הקשו דהא רבנן סברי דאפי' מישכנה או נתנה מקצת כתובתה יש לה מזונות ואפשר דרש"י לטעמי' שפי' בגיטין (ד' לה) דהטעם הוא משום ביזיון דבעל. וע"כ אפי' תבעה מקצת אבדה מזונות או איפשר דאעפ"כ כיון דמכרה מקצתה יש לה מזונות הוא הדין לתבעה ובמ"א הארכתי בזה הרבה ואין כאן מקום להאריך הרי נתבאר מהירושלמי דהטעם דתובעת כתובתה אינו משום דכבוד בעלה אינו יקר בעיני' אלא משום דהוי כמו שגבתה כתובתה א"כ אין לפרש כמו שביארתי בספרי שם ודו"ק

וע"כ נ"ל לבאר בפשיטות הא דאית' במדרש היתה כאלמנ' כאלמנה שתובעת מזונות ואינה תובעת כתובתה והוא כמו דאמרינן בתענית (דף כ) היתה כאלמנה אמר רב יהודה לברכה כאלמנה ולא אלמנה ממש אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים. וצריך להבין דא"כ מה שייך זה לאלמנ' אך הענין יובן ע"פ מה דאית' בירושל' (פי"ב ה"ג) רבי צוה ג' דברים בשעת פטירתו אל תזוז אלמנתי ואל תספדוני בעיירות ומי שנטפל בי בחיי יטפל בי במותי. אל תזוז אלמנתי מביתי ולא מתניתא היא אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי א"ר יוסי דלא יימרון ביתא דנשיותא הוא משתעבד לנשיותא א"ר אלעזר בן יוסי כהדא דתני דרה בבית כשם שהי' דרה ובעלה נתון במדינת הים ומשתמשת בכלי כסף ובכלי זהב כשם שהי' משתמשת ובעלה נתון במדינת הים וניזונית כשם שהי' ניזונית ובעלה נתון במדינת הים. וא"כ הא דאמרינן בכתובות (דף קג) משתמשת במדור כמו שמשתמשת בחיי בעלה אינ' משתמשת ממש כמו שמשתמשת בחיי בעלה אם הוא בביתה אלא כמו שמשתמשת ובעלה נתון במדינת הים שאינו כמו שהוא עמה. וכן ה"נ כשנחרב בהמ"ק שאע"פ שנחרב הבית עדיין הקדושה במקומה עומדת כמו שביארתי בספרי ע"י (דרוש יג) הא דאמרינן בפ"ב דשבועות (דף טו) א"ר יהושע שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית והרי היא בבחי' אלמנה דמשתמשת במדור כדרך שמשתמשת בחיי בעלה ואעפ"כ אין השמוש רק כמו שהלך בעלה למדינת הים (ועיין בש"ס דילן בכתובות (דף קג) שיפצה מאי פי' אם צריכים לחזק הבדקים) אך עכ"ז אין השמוש ואין הכלים ואין המזונות באופן כמו שהי' בתחילה כשהי' בעלה עמה וכן ה"נ כשנחרב הבית לא בטלה הקדושה כמו שהארכתי שם. וכמו שנראה ליעקב אבינו שאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים שראה איך שהוא בנוי וחרב ואעפ"כ הוא תמיד שער השמים עכ"ז אין ההתגלות השכינה והניסים כמו שהי' בתחיל' דהא אפי' בבית שני אמרינן נמי ביומא (דף כא) שחסר ה' דברים דכתיב וארצה בו ואכבד מלמד שחסר ה' דברים וע"כ אמרינן בתענית (דף כ) היתה כאלמנה ולא אלמנה ממש אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור עלי'. ואפשר לפרש כמו שביארתי שאין השימוש בהכלים כמו שהי' בעלה עמה וה"נ אע"פ דאמרינן כאלמנה ולא אלמנה ממש אעפ"כ אינה רק כמו אשה שהלך בעלה כו' שאין ההתגלות והניסים כמו שהי' בתחילה

אך שעדיין צריך להבין מה שאומר שם רבנן אמרי' משל כו' שכעס על מטרונה וכתב לה גיטה ועמדו וחטפו ממנה כל זמן שהי' מבקשת להנשא לאחר הי' אומר לה היכן גיטך וכל זמן שהית' תובעת מזונותי' הי' אומר לה ולא כבר גרשתיך כך כל זמן שישראל מבקשים כו' ולכאור' הוא תמוה דממ"נ אם גירשה למה יחטוף ממנה הגט ואם לא גירשה צריך ליתן מזונותי'

ויובן ע"פ מה דכתיב (יהושע ב) וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'. ולכאור' צריך להבין הא שאומר וארשתיך לי לעולם דודאי כל קידושין הוי לעולם וכמו דאיתא בנדרים (דף כט) א"ל רב המנונא קדושה שבהן להיכן הלכה ומה אלו אמר היום את אשתי ולמחר אי את אשתי מי נפקא בלא גט וא"כ מהו שאומר וארשתיך לי לעולם גם צריך להבין הא שאומר וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד כו' וארשתיך לי באמונה והל"ל וארשתיך לי בצדק ובמשפט בחסד וברחמים ובאמונה וידעת את ה'

ועוד צריך להבין הא דאמרינן ביומא (דף נד) אמר רב קטינא בשעה שהי' ישראל עולין לרגל הי' מגללין להם את הפרוכת ומראים להם את הכרובים שהי' מעורין זה בזה ואומרים להם ראו חיבתכם לפני המקום כו' מתיב ר"ח ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ואמר רב יהודה אמר רב בשעת הכנסת כלים לנרתק שלהם ואמר ר"נ משל לכלה כל זמן שהיא בבית אבי' צנועה מבעלה כיון שבאת לבית חמיה אינה צנועה מבעלה מתיב ר"ח מעשה בכהן א' שהי' מתעסק כו' א"ל נתגרשה קא אמרת נתגרשה חזרה לחיבתה הראשונ' ופירש"י האי מעשה בבית שני הוי לאחר שנתגרשו וחזרו ולכאור' כיון שחזרו וא"כ הי' נשואין אמאי חזרה לחיבתה הראשונ' גם צריך להבין הא דאמרינן בפסחים (דף פז) והי' ביום ההוא נאום ה' תקראי אישי ולא תקראי עוד בעלי א"ר יוחנן ככלה בבית חמי' ולא ככלה בבית אבי'. וא"כ משמע שבזמן הזה הוא בבחי' אירוסין. ולכאור' הא אמרינן שבזמן בהמ"ק ראשון הי' מגללין להם את הפרוכת ומראים לפניהם את הכרובים שמעורין זב"ז אלמא דבזמן בהמ"ק ראשון היו בבחי' נשואים ובזמן בית שני היו בבחי' אירוסין ולעתיד לבא יהיו בבחי' נשואין כמו דכתיב והי' ביום ההוא תקראי לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי אך הענין יובן ע"פ מה שביארתי (ח"א סי' א) שאם מקדש' בב' פרוטות הא' מעכשיו והב' לאחר שאגרשיך חלו ב' הקידושין וכמו שפסק הרמב"ם ע"ש וגם ביארתי שם שהב' פרוטות כונתו שיתחילו הקידושין מעכשיו אך מעכשיו א"א לחול מחמת קידושין הראשונים ולכי משכחת רווחא חיילא. והנה בירושלמי דקידושין מבואר יותר הבעי' דרב הושעי' דקידושין (דף סג) דהנותן ב' פרוטות לאשה באחת אמר לה התקדשי לי היום ובאחת אמר לה התקדשי לי לאחר שאגרשך דאמרינן שם חד בר נש אזיל מקדשא חדא איתתא קדמי' חברי' ואמר לה הוי ידע דההן גברא כו' עתיד הוא משבק ליך אלא הא לך פרוטה זו שתתקדשי לי בה לאחר שיגרשך פי' שאמר לה שבעלה לא ידור עמה ובודאי יגרשה וע"כ אמר לה שתתקדש בב' פרוטות וע"כ מיד שיגרשנה חלו עלי' קידושין השניים

והנה הא דכתיב וארשתיך לי לעולם שכל זמן שהיו ישראל זכאים בבהמ"ק ראשון והי' בהם כל המדות והמעלות טובות צדק ומשפט חסד ורחמים היו בבחי' נשואין אך מפני שהי' גלוי וידוע לפני הקב"ה שיעזבו הצדק והמשפט וכמו שהביא רש"י המדרש בחסד וברחמים שיבא לך מאתי באברהם אבינו כתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה כו' לעשות צדקה ומשפט וכנגדן נתן לבניו חסד ורחמים מאת הקב"ה שנאמר ונתן לך רחמים ושמר ה' לך את הברית ואת החסד. פסקו מן הצדקה והמשפט כמו שנא' (עמוס ה) ההופכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו אף הקב"ה אסף מהם החסד והרחמים שנאמר (ירמי' טו) כי אסכתי את שלומי מאת העם הזה את החסד והרחמים וכשיחזרו לעשות צדקה ומשפט שנא' (ישעי' א) ציון במשפט תפדה הקב"ה מוסיף עליהם רחמים וחסד ועושה אותם