נחלת יהושע רו

וביומא (דף פו) אמרינן גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד וגם צריך להבין מהו קחו עמכם דברים כו' ואמרו אליו כל תשא עון והי' לו לומר שיעשו תשוב' ומהו הלשון אמרו אליו כל תשא עון וגם הי' לומר כל עון תשא

אך הענין יובן ע"פ מה שביארתי תחילה ע"פ הירושלמי שאם טובל תחילה לטומאה הקלה לא עלתה לה טבילה מפני שאין שם טומאה קלה אצל טומאה החמורה ואפי' לפי מה שהוכחתי משיטת הש"ס דילן דלא ס"ל הכי עכ"ז לפי מה שהביא הנ"ב בתשובה (א"ח שאלה לה) וזה לשונו ומה שהמציא הקנה חכמה תקנה לשבים שדי אם יעשה תשובת המשקל על אותו העבירה ג' פעמים דבר זה אין לו יסוד ואטו מי שעבר עבירה שיש בו מלקות ק' פעמים והתרו בו בכל פעם מי סגי לו בג' פעמים מלקות והב"ד מלקין אותו לפי מספר ההתראות כו' ומה שלקח סמוכים שפעם השלישי כבר נכנס עונו בנשמתו כו' ואין מקום לחטא הרביעי לחול. דבר זה אין לו שחר ואטו בנשמתו לבד פוגם והלא פוגם למעלה ולא עוד לו יהי' כדבריו עון עצמו אינו נמחק וכל א' רווחא שביק וכאשר שב על הראשונים חלו האחרונים וכמו שאמרו רז"ל במס' שבועות (דף כז) חיובא הוא דליכא הא שבועה איכא דאי משכחת רווחא חיילא. שאם נשאל על הראשונה שני' חלה עליו וה"נ אם שב בתשובת המשקל על ג' פעמים ראשונים אזי מתעורר עוד מה שעשה ופגם מכאן ולהבא. והנה כבר ביארתי בח"ר (סי' א) ובח"ב (סי' א) דעת הרמב"ם דאם נשאל על השני' קודם שנשאל על הראשונה הוי היתר כיון שאם נשאל אח"כ על הראשונה הרי החכם עוקר הנדר מעיקרא וע"כ עלתה לו ההיתר שהתיר השני' אף שנשאל קודם שנשאל על הראשונה אבל לעיל (בסי' טז) הבאתי דעת הרשב"א דאם נשאל על השני' קודם לא מהני ואף דבהקמה אם התיר הנדר קודם שנשאל על ההקמה ואח"כ נשאל על ההקמה מהני ההיתר היינו משום דבהפרה יכול להפר מכאן ולהבא וע"כ אף דבשעה שהתיר לא מהני מפני ההקמה אך לאח"כ כשהתיר ההקמה הוי היתר דהא מהני ההפרה על להבא משא"כ בהתרת החכם דאינו יכול להתיר עד שחל וע"כ כיון שבשעה שנשאל על השני' עדיין לא חל ע"כ לא מהני ההיתר על השני' אף אם נשאל אח"כ על הראשונה **(הענין קאי על שבועות שאדם נשבע על עצמו כמו אוכל ולא אוכל וכדומה אבל לא על שבועות אשר הממשלה משביע היהודים או בין אדם לחבירו כי השבועות האלה הם עמודים של עולם וכל העובר עליהם יהי' לדראון עולם:)**

ולפ"ז בתשובה אם יעשה תשובה על החטאים שמפעם הג' ואילך הרי בשעה שעשה תשובה כיון שעדיין לא חל החטאים השניים עד לאחר התשובה והסיגופים וא"כ איך מהני התשובה שעושה מתחילה ע"ז אומר שובה ישראל עד ה' אלקיך והוא כמו דאיתא בנדרים (דף כט) דאם אמר עד שיקצצו פדאן חוזרות וקודשות וע"ש בר"ן שכתב בשם הרשב"א ז"ל דמהכ' שמעינן לדיני ממונות שהאומר לחבירו לך חזק וקני שדה או שתהא נתונה לך מעכשיו עד שאלך לירושלים. וחזר וקנאה ממנו קודם שעלה לירושלים חוזר וזוכה בה מקבל שכך אמר לו לעולם יהא שלך עד שאעלה לירושלים כו' ע"ש וא"כ אם אמר עד אע"פ שפדה אעפ"כ חוזרות וקודשות. וע"ז אומר שובה ישראל עד ה' אלקיך כו' פי' עד היינו אם לאחר התשובה עד פעם ג' יתעוררו עוד עונות הראשונים (וכמו שכתב הנ"ב כמו שאם נשאל על הראשונה שני' חלה עליו) עכ"ז יעשה תשובה עד ה' אלקיך פי' שיעשה תשובה שכל עון שיתעורר לאחר התשובה דהיינו מפעם הג' ואילך יעשה עוד תשובה עד ה' אלקיך עד שיהי' מזוכך לעמוד לפני ה' וע"כ אומר הלשון עד ה' אלקיך וע"ז אומר אמרו אליו כל תשא עון פי' שתשא כל העונות אף העון שנעשה לאחר נשיאות החטא דהיינו מפעם שלישי ואילך עכ"ז תשא וע"ז אומר אמרו אליו כל תשא עון החטא קודם לעין דהיינו העון שלאחר הנשיאות החטא שאז מתעורר העונות שמפעם הג' ואילך וע"ז אומר המדרש שאלו לחכמה כו'. והבאתי בספרי ע"י (דרוש א) שאלו להקב"ה חוטא מהו עונשו אמר יעשה תשובה הדא הוא דכתיב טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך שמלמד את החטאים לעשות תשובה וע"ז אומר אמרו אליו כל תשא עון פי' כל תשא עון דהיינו העון שנעשה לאחר שתשא עכ"ז תשא עוד ובאופן זה מועיל אף על עונות הראשונים שמתעוררים אח"כ וה' יחתמינו בספרן של צדיקים גמורים לחיים אכי"ר

דרוש ג לשבת שובה

איתא במדרש (פ' אחרי מות) בא' בניסן מתו בניו של אהרן ולמה מזכיר מיתתן ביוה"כ אלא מלמד שכשם שיוה"כ מכפר כך מיתתן של צדיקים מכפרת ומניין שיוה"כ מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם ומניין שמיתתן של צדיקים מכפרת דכתיב ויקברו את עצמות שאול. וכתיב ויעתר אלקים לארץ אחרי כן וכתבתי בספרי ע"י (דרוש ח) שיש לדקדק דמאי מייתי ראי' שיוה"כ מכפר ומי אינו יודע שיוה"כ מכפר שהוא יום כפרה וסליחה וכתבתי שם שהענין יובן ע"פ מה שהקשו התוס' בספ"ק דשבועות (דף יג) דאמרינן ומודה רבי בכרת דיומא דאי לא תימא הכי כרת דיוה"כ לרבי לית לי'. ומשני דעבר סמוך לשקיעת החמה דלא הוי שהות ביממא לכפורי לי' וכתבו התוס' דלאחר שילוח שעיר לא מצי לאוקמי שהוא מכפר כל היום ואע"ג דמשמע לעיל (דף ח) שאין קרבנות מכפרין על עבירות שאח"כ ואפי' בו ביום דאמר נ"מ לטומאה שאירע בין זה לזה שאני שעיר המשתלח דכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם משמע דכל היום מכפר עכ"ל וא"כ חידוש הוא בשעיר המשתלח דמכפר נמי אפי' על עבירות שאח"כ וע"ש במה שהארכתי במיתת צדיקים אי מכפרין נמי על עבירות שאח"כ וע"ז קאמר המדרש והלא בא' בניסן מתו בני אהרן ולמה קורין אותו ביוה"כ אלא ללמדך שכשם שיוה"כ מכפר פי' ואפי' על חטא שחטאו לאחר שעיר כן מיתת צדיקים נמי מכפרין אפי' על חטא שאח"כ ע"ז אומר ומניין שיוה"כ מכפר אפי' על חטא שחטא אח"כ ע"ז אומר דכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם משמע שמכפר כל היום וכמו שהוכיחו התוס' בספ"ק דשבועות (דף יג) דכתיב כי ביום הוה יכפר עליכם אלמא שמכפר על כל היום. וכן במיתתן של צדיקים נמי מכפר אפי' על חטא שחטא אח"כ דכתיב ויקברו את עצמות שאול ויעתר אלקים לארץ אח"כ פי' כיון שקברו אותו נתעוררה מיתת הצדיק לכפר על הרעה דהיינו הרעב שנעשה אח"כ וע"כ אמרינן ביומא (דף מב) דאנחי' בי' סימנא דרבין בר קיסי מכפר כשעיר המשתלח פי' שמכפר נמי על עון שאח"כ ע"ש

והנה יש לחקור אם יש נ"מ בין החטא שנעשה מקודם והכפרה באה אח"כ ובין אם הכפרה הוא מקודם החטא כגון ששלחו שעיר המשתלח שכתבו התוס' דלא מצי לשנויי משום דמכפר נמי אפי' על עבירות שאח"כ דכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם משמע דמושך אליו כל היום. ולכאורה יש לומר דאם הכפרה נעשה מקודם הוי יותר כפרה להחטא משאם הכפרה נעשה אחר החטא וכמו דאמרינן בפ"י דנדרים (דף עה) האומר לאשתו כל הנדרים שתדירי מכאן עד שאבוא ממקום פלוני כו' הרי הן מופרין ר' אלעזר אמר מופר וחכ"א אינו מופר איבעי להו לר"א מיחל חלין ובטילין או דילמא לא חלין כלל למאי נ"מ כגון דאתפיס אחרינא בהדין נדרא. אי אמרת חלין הוי תפיסותא ואי אמרת לא חלין לא איכא מששא אלמא דלר"א שאומר דמועיל הפרה קודם הנדר אינו מתחיל הנדר לחול כל עיקר ואפי' אתפיס אחר בהדין נדרא לא מהני ואין זה כהפרה שאחר הנדר שהי' הנדר ומפירו אבל הפרה שקודם הנדר אינו מתחיל הנדר לחול כל עיקר ואינו חל כלל ואמרינן שם ת"ש אמרו לי' לר"א ומה מקוה שמעלה את הטמאין מטומאתן אינו מציל על הטהורים מליטמא כו' ש"מ לא חיילין ע"ש כל הסוגי' ומסקינן שם דש"מ לא חיילין כלל (וכה"ג אמרינן ברפ"ט דערכין (דף כט) דהמוכר שדהו ביובל עצמו רב אמר מכורה ויוצאה ולשמואל אינו מכורה כל עיקר כו') וא"כ בכפרת החטא נמי אם הכפרה באה אחר