נחלת יהושע קצד

מיתתו ואיכא למימר דמיד ימות נמצא דכל שעה אסורה לאכול בתרומה. ואיכא למימר שמא ימות כו'. ע"ש) ועיין בק"ע בירושלמי שם שהאריך בזה בהא דתלינן הקילקול למפרע מעל"ע וכתב וז"ל וטעם הדבר למה נתנו חכמים שיעור מעל"ע משעת הנחה לפירות שנאבדו איני יודע דמ"ש מעל"ע הראשון משאר ימים ואם נפרש שנאבדו היינו שנתקלקלו ר"ל דשיערו חכמים שאין הפירות מתקלקלים תוך מעל"ע. שיפסלו מאכילת אדם. מיהו מלשון רש"י והרמב"ם לא משמע כן כו' עי"ש

וא"כ באדה"ר דאמרינן בסנהדרין (דף לח) שתים עשרה שעות הוי היום שעה ראשונ' הוצבר עפרו שני' נעש' גולם כו' תשיעית נצטוה שלא לאכול מן האילן עשירית סרח אחת עשרה נידון שתים עשרה נטרד והלך לו שנאמר אדם ביקר בל ילין. וא"כ לפ"ז כיון שראינו שלא לן וכבודו עמו והוא הי' חלתו של עולם א"כ הוי תלינן הקלקול למפרע וא"כ מסתמא לא הי' טוב מתחילת בריאתו. ובאמת כל מעשה בראשית נבראו על צד התיקון והמעולה כמו דאמרינן בחולין (דף ס) כל מעשה בראשית בקומתן נבראו כו' וכמו דכתיב וירא אלקים כי טוב וע"ז אומר מלך במשפט יעמיד ארץ פי' שהוא בראו על תכלית התיקון אע"פ שבאותו היום נתקלקל דהא דאמרינן דמחזקינן הקלקול למפרע הוא בענינים טבעים שאינם תלוים בבחירה אבל באדה"ר שתלוי בבחירתו כמו דאמרינן הכל בידי שמים חוץ מי"ש לא מחזקינן למפרע אלא מלך במשפט יעמיד ארץ, ואיש תרומות יהרסנה פי' שהוא העמיד את הארץ במשפט בתכלית התיקון כמו שביארתי תחיל' שבראו ממקום המזבח. וכמו דאיתא בירושלמי הלואי יברא ממקום המזבח כו' וא"כ תרם מן היפה ומן המתקיים וכמו דכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ. פי' שתרם מן היפה ומן ש המתקיים ואיש תרומות יהרסנה

והנה אמרינן בר"ה (דף יח) בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם מאי כבני מרון הכא תרגומא כבני אימרנא כו' אמר רבב"ח אר"י וכולם נסקרים בסקירה אחת כו'. וצריך להבין הא דוכולם נסקרים בסקירה אחת. אך יובן ע"פ מאי שביארתי על הא דכתיב (תהלים סה) שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו דברי עונות גברו מני פשעינו אתה תכפרם. והנה הרד"ק דקדק מה שאומר דברי עונות גברו מני בלשון יחיד ואח"כ אמר פשעינו אתה תכפרם בלשון רבים. אך הענין יובן ע"פ מה שכתב הרמב"ם בה' תשובה (פ"ג ה"ה) בשעה ששוקלים עונות אדם עם זכיות אין מחשבין עליו חטא שחטא מתחילה כו' בד"א ביחיד שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר אבל הציבור תולין להם עון ראשון שני ושלישי שנאמר על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו וא"כ יש חילוק בין יחיד לציבור שביחיד מונים החטאים מעון שלישי ובציבור מעון רביעי וע"ז אמר שומע תפילה עדיך כל בשר יבאו פי' כל ישראל ביחד דהיינו ציבור מפני מה דברי עונות גברו מני פי' שליחיד אם יחשבו מעון שלישי יהי' העונות מרובים וע"ז אומר פשעינו אתה תכפרם פי' אם באים ביחד ואז אין מונין להם אלא מעון רביעי וע"ז אומר פשעינו אתה תכפרם. והנה בר"ה וביוה"כ דאמרינן בר"ה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון היינו שכל יחיד נידון בפני עצמו וא"כ יש לספק אם מפני שכל העולם נידון בו אין המנין של העונות רק מן העון הדי או מכיון שהדין הוא לכל יחיד בפרט כמו דאמרינן ג' ספרים נפתחים בר"ה וכבר ביארתי בספרי ע"י החילוק שבין יום הדין של ר"ה לשאר פרקים שהעולם נידון בו הוא מפני שבר"ה נידון העולם בפרטיות ובכל הפרקים שהעולם נידון נידון בכללות וא"כ כיון שנידונים בפרטיות אפשר דמונים מעון השלישי כמו ליחיד. וע"ז אומר בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמ' היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ואמרינן בר"ה (דף יח) מאי כבני מרון הכא תרגמ' כבני אימרנ' ופירש"י ככבשים שמונים אותן לעשרן ויוצאים זאח"ז בפתח קטן שאינם יכולים לצאת כא' וצריך להבין מהו המשל דוקא כבני אימרנא אך במ"ב אע"פ שכל א' יוצא בפני עצמו אעפ"כ מצטרפים יחד דאם לא הי' מצטרפין לא הי' חל עליהם חובת מעשר וא"כ אע"פ דהמנין בפרט אעפ"כ מצטרפים יחד ואמרינן בבכורות (דף נד) מעשר בהמה מצטרף כמלא רגל בהמה רועה ואמרינן בגמר' מה"מ אמר רבה בר שילא עוד תעבורנה הצאן ע"י מונה וקים להו דשיתסר מילי שלטה בה עינו דרועה אלמא כל מה ששולט עין הרוע' נכנסים לצירוף להיות חל ע"ז חובת מעשר (והכי אמרינן בירושלמי (פ"ד דחלה) ר' יונה בעי אף לענין מעשר בהמה כן כמה דתימר תמן הי' לו חמש חיוב בכפר חנני' וחמש חיוב בכפר בינורני וחמש פטור בציפורן כמה דתימר תמן דבר שנטלה חלתו באמצע מצרף אוף הכי כן פי' דמבעי' לי' במעשר בהמה אם הפטורים באמצע יצרפו החיובים שבצדדים וקיי"ל בפ"ב דבכורות דבתוך ט"ז מיל מצטרפים וע"כ מיבעי אם הפטורים שבאמצע מצטרפים החיובים כמו בחלה) כמה דתימר תמן דבר שנטלה חלתו באמצע אוף הכא כן אין תימר שני' היא חלה שהיא כנשוך (פי' אם תאמר שע"כ מצטרפים בחלה מפני שנשוך והוי חיבור) וההן ששה עשר מיל לאו כנשוך הוא (פי' וא"כ הכא נמי הט"ז מיל הוי כמחוברים ע"י הצירוף של עין הרועה וא"כ ה"נ הוי צירוף) ומשני מצינו חלה מהלכה לא מצינו מעשר בהמה מהלכה פי' דבחלה אמרינן דמצרף לחומרא משא"כ במעש' בהמ' ופי' המפרש דלא מצינו שום מעשר בהמ' דרבנן (ואפשר לומר דהטעם הוא כמו דאמרינן בבכורות (דף נח) עשירי ודאי ולא עשירי ספק וע"כ לא מחמרינן במעשר בהמה בהמה עכ"פ מוכח דהצירוף ע"י עין של הרועה הוי כנשוך וכחיבור. וע"ז אמרינן בר"ה כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו כן תעביר ותספור ותמנה פי' כמו דאמרינן כבני אימרנא והיינו אף שכל א' נידון בפרט אעפ"כ הקב"ה מסתכל בכללות ישראל ג"כ וכולם נסקרים בסקירה אחת לצרף כללות ישראל ועיני ה' אל צדיקים להגן על כללות ישראל וכמו דאמרינן בר"ה כולם נסקרים בסקירה אחת כו' אף אנן נמי תנינא היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם כו' אלא לאו הכי קאמר היוצר רואה יחד לבם ומבין אל כל מעשיהם פי' ע"י הסתכלותו כביכול בכללות ישראל ע"כ מצרף להגן זכות הצדיקים על כל א' וא' בפרט וע"כ אמרינן בפ"ק דע"ג (דף ה) לא ליצלי אינש צלות' דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד דילמא כיון דמפקיד דינא דילמ' מעייני בעובד' ודחפי לי' כו'. ובזה יובן הכתוב שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו דברי עונות גברו מני פשעינו אתה תכפרם וכמו שביארתי שליחיד מונין מעון שלישי ולציבור מונין מעון רביעי וע"כ אף בר"ה שכל א' נידון בפרט אעפ"כ הקב"ה מצרף כללות ישראל וכולם נסקרים בסקירה אחת וע"ז אומר דברי עונות גברו מני פי' שליחיד מונים מעון שלישי ע"כ פשעינו אתה תכפרם פי' כמו לציבור שמונים מעון רביעי ואילך וע"כ אמרינן בר"ה (דף כו) שפר של ר"ה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב ושני חצוצרות מן הצדדים שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופרות ובתענית בשל זכרים כפופין ופיהן מצופה כסף ולכאור' למאי בעינן בר"ה שופר וחצוצרות במקדש אך הענין הוא כמו שביארתי שבר"ה נידון כל יחיד בפרט ואעפ"כ כולם נסקרים בסקירה א' אבל עיקר הדין הוא לכל יחיד בפרטיות מי יחי' ומי ימות מי בקיצו ומי לא בקיצו וע"כ שופר מאריך שעיקר הדין הוא בפרטיות אבל עכ"ז כולם נסקרים בסקירה א' וע"כ היו חצוצרות שחצוצרות הוא בכלל וכמו שכתב הר"ן בתענית שע"כ תוקעין היום בזמן הזה בתענית בשופרות מפני שאין כל ישראל ביחד ועיין לקמן (בא"כ) שביארתי בארוכה שחצוצרות הוא בכנופי' דכל ישראל משא"כ בתעני' שעיקר הענין הוא בכלל כמו דכתיב והרעותם בחצוצרות אלא שכל א' צריך לשבר לבו ויהי' נידון הכל לטובה ע"כ חצוצרות מאריכות ושופר מקצר שמצות היום בחצוצרות דהיינו לכל ישראל בכלל משא"כ בראש השנה

ועתה נחזור לראש הדרוש להבין החילוק שבין דין של ר"ה לכל הימים לדברי ר' יוסי דאמר אדם נידון