נחלת יהושע יט

לשמה על מה השני בא ומכפר, ולא כמו שפירשו הק"ע והפ"מ דקאי על חטאת דהא חטאת פסול שלא לשמה, ועיין במנחות דף חח]

וע"כ לפי מה שביארתי דלא מיירי באמר תיקדוש א' מתוך שתים אלא דאמר אילו לחטאתו ואע"ג דלית' בזא"ז אפ"ה קדוש, בזה יתיישב מה שהקשו התוספ' בפסחים (דף צז) שהקשה ריב"א דה"ד אי דאמר ה"ז חטאת וחזר ואמר ה"ז חטאת אין קדושה חלה על השני' דאין אדם מביא ב' חטאות על חטא אחד, ואי דאמר הרי אלו בהמות חטאות הא אמר רבה במי שהוציאוהו (דף ל) דכל שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו ואפילו אחת מהן לא קדשה וע"כ אית לן למימר כגון שאמר אחת מהן תהא חטאת והאחרת לאחריות וקשה לן בשלא נאבדה החטאת א' אמאי שני' תרעה דהא לא הוקדשה אלא לאחריות החטאת דהיינו אם תאבד אבל אם נאבדה לא נתקדשה ונראה לר"י דכל כה"ג גמירי לה דרועה. ועיין במ"ל ברמב"ם (פ"ח מה' פהמ"ק) שכתב וטעמא דמילתא היכא דהפריש ב' שהשני ירעה נ"ל לפי שחל על שניהם קדושת קרבן מספק שהרי הפריש שניהם כו' ע"ש ותמיהני שלא הביא דברי התוס' דפסחים ע"ש אבל לפי מה שביארתי יוכל להיות דמיירי באומר אלו לחטאתי וע"כ אפשר דלא קשי' מידי מברירה כיון דשניהם קדושים לחטאת אלא שאם הקריב הא' נעשה שני מותר חטאת ותרעה ויפלו דמיו לנדבה אך עכ"ז הוא דוחק גדול בעיני, דמ"מ אע"ג דלא אמרינן כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו אפ"ה לא קדוש רק אחת והשני' תרעה א"כ תלי בברירה ואפשר לומר כמו שכתבתי בספרי ע"י בשם הר"ן לענין מעמ"ש דכיון שיוכל להיות בזא"ז לא תלי בברירה והכא נמי אפשר שאם יאבד הא' יהי' השני' חטאת, וע"כ לא תלי מידי בברירה. ויש בזה להאריך עוד ואין כאן מקומו

ועוד יש להביא ראי' למה שביארתי דכל שאינו מחמת שסותר זה לזה לא אמרינן בכה"ג כל שאינו בזא"ז כו'. מהא דלכאורה קשה למאי מקשה הש"ס בקידושין (ד' נא) מהא דהמרבה במעשרות פירותיו מתוקנים ומעשרותיו מקולקלים ומשני דאיתי' לחצאין ופירש"י הילכך כשהפריש בב"א יותר מכשיעור ויש למעשר לחול על כל חטה וחטה לפי חשבון ואיכ' למימר דנתפשו כולהו לפי חשבון כו' עכ"ל משמע מפרש"י שבאמת לא קדוש כל חטה אלא פלגא ולכאורה אמאי לא מקשה הש"ס מתרומה דתנן (פ"ג דתרומות תרם ועלה בידו א' מששים תרומה וא"צ לתרום חזר והוסיף חייב במעשרות ואילו אם תורם בב"א הא תנן בחלה ומייתי לה בחולין (ד' קלו) האומר כל גרני תרומה וכל עיסתי חלה לא אמר כלום הא אם משייר במקצת הוי תרומה אעפ"י שאינו בזא"ז אלא ודאי דהטעם הוא דלא מקשה מתרומה דבתרומה הא שאינו בזא"ז משום שבדעתו הי' לפטור מיד מן התרומה וחטה א' פוטרת את הכרי ע"כ אין לו על מה לחול אח"כ אבל אם לא הי' בדעתו לפטור מן התרומה ישנו בזא"ז נמי וכמו דאמרינן פ"ג דירושלמי ר' אימי בשם ר' יוחנן במתכוון לפטור את הכרי אבל אם אינו מתכוין לפטור את הכרי אפי' א' על א' וא"כ אפי' בזא"ז נמי תפיש אם אינו מתכוין לפטור את הכרי וע"כ בב"א ודאי אינו מתכוין לפטור ע"כ תפשי משא"כ במעשר דאינו קדוש רק א' מעשרה והמרבה במעשרותיו פירותיו מתוקנים ומעשרותיו מקולקלים ואינו יכול להרבות במעשר יותר מעשרה אפי' אם נתכוון להוסיף וע"כ פריך דאיך תפיש בב"א ומשני משום דאית' לחצאין דאם אמר פלגא דחיטת' קדשה וע"כ פלגא מיהא קדשה וכן אמרינן בירושלמי (פ"א דפיאה) דתנן אלו דברים שאון להם שיעור הפיאה ואמרינן התם דמשקצר שבולת הראשונה נתחייבה בפיאה ואם ביקש לעשות כל שדהו פיאה עושה ואמרינן התם הפיאה יש לה שיעור מלמטן ואין לה שיעור מלמעלן (פי' דיש לה שיעור א' מס') אית תנוי' תני הפיאה והביכורים כו' אין להם שיעור לא למעלן ולא למטן מה נפיק מבניהן כו' מאן דמר הפיאה יש לה שיעור מלמטן ואין לה שיעור מלמעלן מה שנתן נתן חזר והוסיף חזר והוסיף חייב במעשרות עד שעה שישלים ומאן דמר הפאה אין לה שיעור לא למעלה ולא למטה מה שנתן כבר נפטר חזר והוסיף חייב במעשרות עיין בר"ש וברא"ש אלמא אע"ג דבזא"ז אמרינן כיון שנתן כבר נפטר ואם מוסיף חייב במעשר ואפ"ה יכול להפריש פיאה בב"א כל שדהו לאחר קצירת שיבולת א' ופטורין כולן מן המעשר אלא ודאי דהטעם הוא כמו שבארתי דהטעם שאינו בזא"ז הוא משום דכבר הפריש ואין בדעתו להפריש ע"כ לא חל בזא"ז משא"כ בב"א כמו שביארתי. ועיין ברמב"ם (פ"א מה' מתנות עניים) במ"ל שם ודו"ק

הרי נתבאר דב' שבועות וכן נדר ושבועה חלים בב"א דכיון דבאיסורים חל בב"א הכא נמי בנדרים ושבועות ולא אמרינן בכה"ג כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו וכמו שהשגתי על המהרי"ט והמקנה [וכן ביארתי לענין ב' חטאות אלא שמסתפינא מחמת שהתוס' כתבו דווקא דאמר יקדוש א' מתוך שתים] אבל בקידושין וכן בב' שבועות ודאי חיילי בב"א אע"ג דקיי"ל כרבה דכל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו ודלא כהמקנה שכתב דהרמב"ם לא ס"ל כהך דרבה דכל שאינו בזא"ז כו'

אך לפי זה כיון שביארתי שהרמב"ם נמי ס"ל כרבה דכל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו צריך להבין דא"כ אמאי פסק הרמב"ם בפי"ג דנדרים (ה' כב) דאם אמר לה קיים ומופר ליכי בב"א דה"ז קיים ומה שתירץ הכ"מ דכיון דלא חיילי לא הקמה ולא הפרה ממילא הוי קיום דשתיקה הוי כבר הבאתי לעיל מה שהקשה ע"ז המ"א דכיון דשתיקה הוי אמאי לא יפר כל אותו היום

ולכאורה איפשר לומר ע"פ מה שהבאתי לעיל התוס' דזבחים (ד' ל) גבי תמורת עולה ושלמים דס"ל לר' יוסי דדבריו קיימים היינו משום דלא סתרי זה לזה דאפשר שיחולו שניהם ע"ש וכן הרא"ש והר"ן כתבו בנדרים (ד' סט) דה"ט שאפשר שיחולו שניהם חצי לדמי עולה וחצי דמי שלמים וכן כתבו התוס' בעירובין (ד' נ) א"כ אפשר ליישב דהא אמרינן בפ' בתרא דנדרים (ד' פו) אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן זו דברי ר' ישמעאל ור' עקיבא אבל חכמים אומרים מקיש הקמה להפרה מה הפרה מה שהיפר היפר. אף הקמה מה שקיים קיים, וכן פסק הרמב"ם בפי"ג מה' נדרים דאם אסרה עצמה בתאינים וענבים בין בנדר בין בשבועה כו' מה שקיים קיים מה שהיפר מופר וכן כל כיוצא בזה ואין אומרים בהפרה נדר שהופר מקצתו הופר כולו כדרך שאומרים בהתרה

ולפ"ז לא קשה על הרמב"ם כיון שהרמב"ם פוסק דיכול להקם חצי' ולהפר חצי' דהקמה במקצת הוי הקמה, וכן הפרה במקצת וע"כ חיילא תרווייהו, והא דקאמר ת"ש דאמר רבה כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו היינו לדינא דמתניתין דתנן בנדרים (ד' פז) דאמרה קונם תאינים וענבים אלו שאני טועמת דקיים לתאינים כולו קיים, הפר לתאינים אינו מופר עד שיפר אף לענבים, וא"כ בהקמה כולו קיים ובהפרה במקצת אינו מופר כלל, ואפי' לפי פי' השני של הר"ן דהא דבהפרה אינו מופר עד שיפר כולו היינו למה שלא הופר, אבל שהופר מופר ע"ש אעפ"כ כיון דהקמה במקצת הוי קיום לכולו לפי תנא דמתניתין א"כ לא מצי למיחל בב"א מחמת דההקמה במקצת הוי הקמה לכולו וע"כ סתרי ההפרה להקמה וע"כ מייתי להא דרבה, אבל לפי מה שפסק הרמב"ם דמועיל הקמה במקצת והפרה במקצת, א"כ ליכא בזה משום דאינו בזא"ז, דהא אפשר שיחולו שניהם ודמי להא דאמרינן בקידושין (ד' נא) איתבי' אביי המרבה במעשרות פירותיו מתוקנים ומעשרותיו מקולקלים כו' ואמאי נימא כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו ומשני שאני מעשר דאיתי' לחצאים דאי אמר תיקדוש פלגא דחיטתי' קדשי וה"נ אפשר שיחולו ההקמה והפרה, שיפר במקצת ויקיים מקצת וע"כ תפסי תרווייהו ותפשינן צד החמור דהיינו ההקמה ולא דמי לתמורת עולה ושלמים, דאמרינן דדבריו קיימים דהתם אפשר שיתקיימו שניהם, אבל הכא לא אפשר לקיים שניהם וע"כ חל ההקמה בכולו, ועוד אפי' הוי חל על הפלגא אעפ"כ אסור בכולו דהא אינו יכול לידע איזהו חצי מוקם ואיזהו