נחלת יהושע קפז

כמעט הייתי בכל רע. פי' בשביל זה ששונא מוסר הי' בכל רע דהיונו רוב עונות. דבכל מקום אמרינן רובו ככולו ובפ"ק דהוריות והא הכא דכתיב בי' כולו ורובו ככולו. והנה הרמב"ם כתב בה' תשובה פ"ג ה' ב' אדם שעונותיו מרובין מזכיותיו כו' ושיקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות אלא לפי גודלם יש זכות שהוא כנגד כמה עונות שנאמר יען נמצא בו דבר טוב ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות שנ' וחוטא אחד יאבד טובה הרבה ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות והוא היודע איך עורכין הזכיות כנגד העונות ובזה יתבאר (משלי ה) אורח חיים פן תפלס. נעו מעגלותי' לא תדע פי' אם תהי' ממר' דחושבנ' ותרצה לידע אם אתה רשע דהיינו רוב העונות שלאלתר למיתה או צדיק שלאלתר לחיים. ע"ז אומר נעו מעגלותי' לא תדע. כי השיקול הזה אינו לפי המנין. רק לפי דעת הקב"ה

וע"כ צריכים לשוב בתשובה בימים האלו לפני בא יום ה' הגדול והנורא וכמו דאית' במדרש כי גדול יום ה' ונורא מאוד ומי יכילנו זה יוה"כ ולבקש רחמים על חיים ופרנס' ובפרט בשנים האלו שהיוקר יאמיר וצעקת עניים גדלה. וכמו דכתיב (עמוס ד) וגם אני נתתי לכם נקיון שינים בכל עריכם וחוסר לחם בכל מקומותיכם ולא שבתם עדי נאם ה'. וגם אנכי מנעתי מכם הגשם בעוד שלש' חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר כו' ונעו שתים ושלש ערים אל עיר אחת לשתות מים ולא ישבעו. הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם ה'. ויובן ע"פ הגמ' דתענית (דף יט) נהרא אנהרא בצורת' ומדינתא אמדינתא כפנא. ועיין בתוס' שם ד"ה נהרא אנהרא בצורתא דעל בצורת אין מתריעין רק אכפנא ואכפנ' אותה העיר מתענת ומתרעת אבל שאר עיירות מתענות ולא מתריעות ועל אלו מתריעין בכל מקום על השדפון ועל הירקון על הארבה ועל החסיל וע"ז אומר וגם אני מנעתי מכם הגשם פי' שתחיל' אומר וגם אני נתתי לכם נקיון שינים בכל עריכם וחוסר לחם בכל מקומותיכם וזהו רק בצורת ולא רעב ממש והי' להם לשוב אך כיון שעל בצורת אין מתריעין עליו שאינה צרה כל כך ולא חששתם לזה. והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר שע"ז אותה העיר מתענת ומתרעת והי' לכם לחוש ואעפ"כ לא חששתם לזה מכיון שרק אותה העיר מתענת ומתרעת וכל שאר עיירות אינם מתריעין ע"ז אמר הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאיניכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם ה' והי' לכם לחוש לזה בודאי שעל אותו צרה מתריעין בכל מקום ואעפ"כ לא חזרתם מדרככם הרעה

[והנה הי' ראוי ונכון מאוד להוכיח בימים האלו על כמה ענינים פרטים אשר אני רואה דלא אכשור דרי בזה. אך הנה כתיב (ירמי' א) ואומר אהה כו' לא ידעתי דבר כי נער אנכי ויאמר ה' אלי אל תאמר נער אנכי כי אל כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר אל תירא מפניהם כי אתך אני להצילך נאם ה' ויובן הענין ע"פ מאי דאמרינן במכות (דף יא) אר"ח ב"ח מפני מה נאמרה פרשת רוצחים בלשון עזה דכתיב וידבר ה' אל יהושע לאמר דבר אל בני ישראל לאמר תנו לכם את ערי המקלט אשר דברתי אליכם כו' מפני שהן של תורה למימרא דכל דיבור לשון קשה אין כדכתי' דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות ופירש"י מפני מה נאמרה פ' רוצחים בלשון עזה בכל יהושע כתיב ויאמר ה' וכאן נאמר וידבר ה' אל יהושע ודיבור לשון עז הוא

ובזה יתבאר הא דאמרינן ביבמות (ד' עא) אמר רבה ב"י אמר רב לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו. שנאמ' בעת ההיא אמר ד' אל יהושע עשה לך חרבות צורים. ופריך ודילמא הנך דלא מהול דכתיב כי מולים הי' כל העם היוצאים וכל העם הילודים כו'. א"כ מאי שוב אלא לפריעה. ומאי שנית לאקושי סוף מילה לתחילת מילה ומה תחילת מילה מעכבת אף סוף מילה מעכבת. ועיין בתוס' ור"ח כתב דמאי שוב ומאי שנית חדא מילתא היא וגרסינן דילמא לאקושי אתא כו' ולהכי אתא ולא לפריעה ולגירסא זו לא משני במסקנא מידי אהך קושי' ואפשר לומר משום דקשי' לי' לרב דהא דכתיב בפ' ערי מקלט וידבר היינו משום שהן של תורה ובדבר שהוא מפורש בתורה נאמר לשון דיבור. וע"כ הוי קשי' לי' לרב דא"כ איך נאמר בעת ההיא אמר ה' אל יהושע עשה לך חרבות צורים דכיון שזהו של תורה. הי' לו לומר בעת ההיא דבר ה' אל יהושע ע"ז אומר לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו וע"כ כיון שלא נתחדשה אלא בימי יהושע. ע"כ נאמר בזה לשון אמירה ואפי' למאי שכתבו התוס' שהי' הלמ"מ. ואסמכוה אקרא. דאלו"ה אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה. אפ"ה כיון שלא נאמרה בפירוש בתורה ע"כ נאמר בזה לשון אמירה. וע"כ נאמר אח"כ וזה הדבר אשר מל יהושע את כל העם. ופירש"י שם דזה הדבר הוא מלשון דיבור. אפשר לומר שזה קאי על אותם שלא מלו עדיין כמו דכתיב וכל העם הילודים במדבר בדרך לא מלו ע"כ אומר כיון שלא מלו כלל ע"ז אומר לשון דיבור ומיושב בזה הקושי' דילמא לאקושי סוף מילה לתחילת מילה דכיון שעיקר מצות מילה נאמרה בתורה שייך לשון דיבור, אלא ודאי דקאי אפריעה וע"כ פירש"י וזה הדבר דיבור אמר להם מה אתם רוצים ליכנס לארץ לא כך נאמר לאברהם ואתה את בריתי תשמור ונתתי לזרעך אחריך ומפני מה לא אמר תחילה על מה שאמר שוב מל את ב"י שנות אך תחילה אמר להם על מצות פריעה וע"כ לא אמר להם תחילה מה אתם סבורין ליכנס לארץ לא כך נאמר לאברהם ואתה את בריתי תשמור הא פריעת מילה לא נתן לאברהם אבינו אף שכתבו התוספת דאעפ"כ קיים אברהם מצות פריעה היינו כמו דקיים כל התורה אבל לא נצטווה על זה אך לאח"כ שצוה להם על עיקר מצות מילה ע"ז נאמר וזה הדבר אשר מל אותם יהושע דע"ז אמר להם הדיבור לא כך נאמר לאברהם ואתה את בריתי תשמור

וע"כ אמר ירמי' ואומר אהה כו' הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי פי' שלא אוכל לדבר קשות נגד זקני העם ונכבדיהם מחמת שאני נער וע"ז אומר לא אוכל לדבר ודיבור הוא לשון קשה וכמו שפירש"י דבמשה רבינו כתיב אלה הדברים אשר דבר משה שהי' יכול להוכיחן בלשון דיבור והוא שהוכיחן סמוך למיתתו וכבר נחשב בעיניהם בכמה נסים שעשה להם הוציאם ממצרים וקרע להם את הים אבל אני לא ידעתי דבר כי נער אנכי וע"ז השיבו ויאמר ה' אלי אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר אל תירא מפניהם כי אתך אני להצילך וכמו שביארתי דדיבור הוא לשון קשה

עתה באתי להוכיח על שהעולם אינם משגיחים על העניים והאביונים וצעקת האביונים גדולה מאוד העטופים ברעב עוללים שאלו לחם ופורש אין להם. וכבר נאמר אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה. וכמו דאמרינן בשבת (דף נה) רב יהוד' הוי יתיב קמי' דשמואל אתי' ההיא איתתא קא צווחי' קמי' ולא הוי משגח בה א"ל לא סבר לי' מר אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה א"ל רישך בקרירי רישא דרישך בחמימי הא יתיב מר עוקבא אב"ד דכתיב בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט וצריך להבין מהו אוטם אזנו מזעקת דל

אך יובן ע"פ הגמ' דסנהדרין (דף ו) שנים שבאו לדין א' רך וא' קשה עד שלא תשמע דבריהן או משתשמע דבריהן ואי אתה יודע היכן הדין נוטה אתה רשאי לומר איני נזקק לכם וע"ז אומר ר"י הוי יתיב קמי' דשמואל אתאי ההיא איתת' קא צוח' קמי' ולא אשגח בה. והענין הוא שזה הי' בדין שהי' לה על אחרים וע"כ לא רצה לשמוע משום שכל זמן שאינו שומע רשאי לומר איני נזקק וע"ז אמר לו רב יהודה לא סבר מר אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה, שאם העני יש לו משפט עם העשיר יוכל לשמט מזה כל זמן שלא שמע שמא יתחייב חזק כו', אעפ"כ ממדת חסידות הוא לשמוע ואוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה שנועלים ממנו שערי תפילה שלא ישמעו את תפילתו וע"ז השיב לו הא איכא מר עוקבא אב"ד דברמב"ם (ה' סנהדרין