נחלת יהושע קפה

למה הקדים יום המית' קודם יום הלידה. אך יובן ע"פ מה שכתב הרמב"ם בה' תשובה שיוה"כ מכפר על עבירות קלות אפי' בלא תשובה רק על עבירות חמורות ולא תשא עמהן וכו' והנה אמרינן מיתה ויוה"כ מכפרין כו' וא"כ כיון שדעת הרמב"ם שיוה"כ מכפר על עבירות קלות בלא תשובה א"כ הוא הדין יום המית' והכי משמע בירושלמי שיום המית' מכפר יותר כמו דאמרינן בירושל' סוף יומא ר' זביד א"ר יסא מקשי מסבור סבר רבי שיוה"כ מכפר בלא תשובה ר' אשין כו' מודה רבי שאין יוה"כ מכפר אלא בתשוב' הא מיתה מכפרת בלא תשוב' וא"כ אמאי צריך וידוי אם הוא צדיק ואף שאין צדיק בארץ אשר כו' היינו בעון עשה וכמו דאמרינן בפ"ק דזבחים (דף ז) שאין לך אדם בישראל שאינו מחויב עשה וא"כ אמאי כתב כי לי תכרע כל ברך זה יום המית' משמע כולם וכל המומתין מתודין וע"ז אומר כי לי תכרע כו' תשבע כל לשון שה יום הלידה שמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע וא"כ הוי כמו שעובר על השבוע' ולא תשא תמנה עם החמורות וע"כ בעי תשוב' ואף דעון עשה קיל לענין מלקות ולא הוי כמו חייבי לאוין היינו בעה"ז דלא הוי כמו שעובר על השבוע' דהא בהר סיני נמי מושבע ועומד על העשה ואפ"ה אינו לוקה אבל לעונש של אחר מית' נחשב אפי' העון של העשה כמו שעבר על השבוע' שמשביעין אותו תהי צדיק וע"ז אומר כי לי תכרע כל ברך זה יום המיתה ואפי' הצדיק צריך וידוי תשבע כל לשון זה יום הלידה והוי כמו חמורות וע"כ צריך וידוי

והנה כיון שהארכתי בענין נזירות שעיקרה היא סייג. וע"כ הצריכה התורה סייג לזה כמו שנאמר כל אשר יצא מגפן היין כו' ואפי' חומץ יין וחומץ שכר וכמו שביארתי לעיל. וגם ביארתי בענין נזירות שמשון שהי' נזיר מבטן והוא מפני שהי' גלוי לפני הקב"ה שילך אחר עיניו ע"כ הצריך אותו השם לעשות סייג ולהיות נזיר והנה לכאורה מצינו עוד שהצריכה התורה בעצמה סייג וכמו דאיתא באדר"נ (פ"ב) איזהו סייג שעשתה תורה לדברי' הרי הוא אומר ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב יכול יחבקינה כו' וידבר עמה דברים בטילים ת"ל לא תקרב יכול ישן עמה בבגדי' על המטה ת"ל לא תקרב וא"כ מצינו עוד סייג מן התורה אך הענין הוא כיון שעריות נפיש יצרי' וכמו דאמרינן בחגיגה (דף יב) ע"כ הצריכה התורה גופ' סייג לזה וכל ענין נזירות הוא מפני עריות וכמו דאמרינן בסוטה (דף ב) כל הרואה סוטה בקילקולה יזיר עצמו מן היין ע"כ הצריכה התורה בעצמה סייג לעריות והכי איתא במדרש (ס' בא) אתה מוצא ב' פרשיות סמוכות ה' נזיר וה' סוטה הנזיר נודר שלא לשתות יין אמר לו הקב"ה נדרת שלא לשתות יין כדי להרחיק עצמך מן העבירה אל תאמר הריני אוכל ענבים ואין לי עון א"ל הקב"ה הואיל ונדרת מן היין הריני מלמדך שלא תחטא לפני אמר למשה למד לישראל הלכות נזירות שנאמר איש כי יפליא לנדור מיין ושכר יזיר מכל אשר יעשה מגפן היין כו' אמר הקב"ה אל תאמר הואיל ואסור להשתמש באשה הריני תופסה ואין לי עון כו' אמר הקב"ה כשם שאם נדר נזיר שלא לשתות יין אסור לו לאכול ענבים לחים ויבשים ומשרת ענבים וכל היוצא מגפן היין אף אשה שאינה שלך אסור ליגע בה כל עיקר שכן שלמה אמר היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה. כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה ובמ"א ביארתי שהוא כמו דאמרינן בשבת (דף יג) מקיש אשה נדה לאשת רעהו מה אשת רעהו הוא בבגדו והיא בבגדה אסור אף אשתו נדה הוא בבגדו והיא בבגדה אסיר. וע"ז אמר היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה פי' כמו שהבגדים אינם חוצצים בגחלים. כן נמי באשת רעהו והכי נמי באשתו נדה וע"כ מדמה המדר' עריות לנזירות מפני שבב' דברים אלו הצריכה התורה בעצמה סייג

וע"כ אחיי ורעיי מה מאוד צריך להזהר ולעשות סייג לענינים כאלו ובפרט בדורות האלו בעוה"ר אשר לא אכשיר דרי בעוה"ר וע"כ משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפי' כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע פי' שלא תסמוך עליך שאתה צדיק ואינך צריך לסייג. אלא כל אדם צריך לחשוד בעצמו שהוא כרשע וצריך לסייג כמו הנזיר וכמו דכתיב ממעי אמי אתה גוזי כו' והאי גוזי לישנא דאשתבועי הוא כמו דכתיב גזי נזרך והשליכי פי' בבחי' נזירות שהוא סייג כמו שביארתי ובפרט בימים האלו אשר צריך כל אדם לחשוב עם קונו קודם יום הדין אשר לפניו נגלו כל תעלומות לב וגם ביארתי בענין תענית דאע"ג דאמרינן כל היושב בתענית נקר' חוטא ואפ"ה אם רואה בעצמו שהוא מקולקל צריך להתענות ובלבד שלא יזיק לבריאותו ואם אינו יכול חטאך בצדקה פרוק שהוא במקום התענית. ובזכות זה יכתבינו ויחתמינו בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים אמן סלה

דרוש ב לחדש אלול

תניא (ר"ה ד' טו) ב"ש אומרים ג' כתות הן ליום הדין אחת של צדיקים גמורים ואחת כו' ואחת של בינונים צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיי עולם. רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר כו' בינונים כו' בה"א ורב חסד מטה כלפי חסד כו' היכי עביד ר"א אומר כובשו כו' רבי יוסי בר חנינא אמר נושא שנאמר נושא עון ועובר על פשע

הנה תחילה צריך להקדים המדרש ס' שמות (פ"י) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר ג"פ ממתינין לאדם שאם עשה תשובה מוטב ואם לאו הוא מגלגל עליו את הראשונים וכן אתה מוצא כשאמר לו הקב"ה למשה לכה ואשלחך אל פרעה אמר תחילה והם לא יאמינו לי ואח"כ אמר לא איש דברים אנכי. ואח"כ אמר שלח נא ביד תשלח הרי ג"פ וכיון כו' בדבריו ואמר הן בני ישראל לא יאמינו לי נתייחד הדיבור ע"י אהרן כו' ע"כ ויובן ע"פ מה שכתבו התוס' בפ"ק דנדה (דף י) לענין הגיע זמנה לראות דבההיא ראי' דהוחזקה לא מטמא מעל"ע וכתבו התוס' וא"ת דהכא אמר דבההיא ראי' דמחזקינן לה לא מטמא מעל"ע ובפ' אלו הנשרפין (דף פא) גבי מי שלקה ושנה אמר דאי עבירות מחזיקות אחר שעבר שני עבירות מיד כונסין אותו לכיפה אליבא דרבי וי"ל דהתם כיון שהוחזק לעבירה מה לנו להמתין עד שיעבור פעם שלישית. אבל הכא חכמים תקנו מעל"ע אם תראה אחר שהוחזקה לראות

ובירושלמי דיבמות (פ"ו ה"ו) נישאת לראשון ולא ילדה יש לה כתובה כו' לשלישי יש לה כתובה ר' חנני' אמר לשלישי עצמו אין לה כתובה ואמרינן בירושלמי נבעלת ורואה דם נבעלת ורואה דם אית תנויי תני שני' תיבעל שלישית לא תיבעל ואית תנוי' תני שלישית תיבעל רביעית לא תיבעל הוי בעי מימר מאן דמר שני' תיבעל ושלישית לא תיבעל כמאן דמר שלישית אין לה כתובה ברם כמ"ד שלישית תיבעל רביעית לא תבעל. כמאן דמר שלישית יש לה כתובה והק"ע כתב דבירושלמי פליגי בזה. דמ"ד לשלישי יש לה כתובה סובר הא דאמרינן דבתלתא זימני הוי חזקה היינו דמהני לרביעי דאסור ומ"ד אף לשלישי אין לה כתובה סובר כיון דאתחזקה בפעם השלישי כבר נתחזקה ואף משלישי אין לה כתובה ע"ש. ובאמת כה"ג איתא בירושלמי (פ"ק דנדה ה' ה) תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראה ראי' ראשונה. די' שעתה שני' די' שעתה שלישית די' שעתה מכאן ואילך מטמא מעת לעת ר' ירמי' בשם רב שלישית עצמ' מטמא מעל"ע והרשב"א כתב דהירושלמי דס"ל שלישית עצמה מטמא מעל"ע מצי סבר כרשב"ג רק משום דבאותו פעם הוחזקה דהא ראתה ג' פעמים. עכ"פ לדעת התוס' חלוקה חזקה דכיפה יותר משאר החזקות דבכל החזקות אין החזקה אלא מכאן ולהבא וכיפה הוי חזקה ודנים אותו ע"פ אותו החזקה. הרי כל חזקה שהוחזקה לטבע רע. כגון רואה דם או מי שרואה דם מחמת תשמיש הרי הרע אינו גורם רעה על אותו פעם אלא גורם רעה על להבא ובכיפה הרי הרע עצמו גורם העונש ולא שהוא על להבא ובזה יובן הא דאמרינן בסנהדרין (דף פב) והיכא רמיזא אע"פ שכיפה ודאי הלמ"מ אך היכא רמיזא דנתפוס החומרא