נחלת יהושע טז

תלוי בהפרשה (פי' דדוקא בשני לוגין שאמר שאני עתיד להפריש אבל אם אמר סתם פרוטה בכיס זה הקדש כיון שלא תלה בהפרשה לא תלי בברירה וא"כ מוכח מזה דאם אינו מפרש ותולה במה שיהי' אח"כ לא תלי בברירה כמו דמשני הירושלמי אלא כאן תלוי בהפרשה

ועפ"ז יתבאר הירושלמי (שם) דפריך אח"כ מחלפא שיטתי' דרשב"ל תמן הוא אומר מועלין בפרוטה לפי חשבון שלשה לוגין והכא הוא אומר הכין מן דאצרכת לי' חזר ופשטה (פי' דמקשה דהא במעילה (ד' יג) אמר ר"ל אין מועלין בפרוטה אלא לפי חשבון שלשה לוגין דס"ל דאין המים מקדשים אלא כשיעור שלשה לוגין וכתבו התוס' שם דע"כ אינו מועל אלא בג' לוגין האחרונים ועין בספרי ע"י (סי' טו) שביארתי דהתוס' אזלי לטעמייהו בגיטין (ד' מז) דאי אמרינן אין ברירה היינו שלא הוברר כלל וע"כ אין מועלין אלא בג' לוגין האחרונים שאז וודאי מעל אבל הירושלמי לשיטתי' שהוכחתי שם דס"ל כשיטת רש"י בברירה דהמחצה שלו והמחצה של חבירו ע"כ אמר דמועלין בפרוטה לפי חשבון שלשה לוגין דמשערין לפי ערך הג' לוגין בכלי אם כבר שתה לפי ערך מהג' לוגין כשיעור פרוטה מעל וע"ז פריך מחלפא שיטתי' דר"ל פי' דכיון שהקשה לר"י דאמאי לא נימא בפרוטה בכיס זה הקדש דכיון דלא הוכר האיסור מתחילה דיש ברירה אע"ג דלא פירש מתחילה כמו בב' לוגין ואעפ"כ אמרינן דיש ברירה וא"כ אמאי אמר דמועלין בפרוטה לפי חשבון ג' לוגין ואמאי לא נימא ברירה כיון שלא הוכר מתחילה ואיזה שירצה ליטול אח"כ לשם ג' לוגין יהא קדוש והשאר יהא חולין וע"ז משני מן דאצרכי' לי' חזר ופשטה פי' לאחר שהקשה מכיסין אלוגין דאמאי לא נימא אף בפרוטה בכיס זה הקדש דיש ברירה ושני לי' דדווקא אם תולה בהפרשה כמו בב' לוגין וע"כ אמר מועלין בפרוטה לפי חשבון כו' דכיון שלא פירש מתחילה לא אמרינן ברירה וא"כ מוכח כמו שכתבו התוס' רי"ד דדוקא אם אמר איזה שארצה הוי תלי בברירה אבל הכא ביון שאמר סתם פרוטה בכיס זה הקדש לא תלי בברירה

[ועיין בתוספת סוטה (דף יח) שכתבו שם וז"ל דהא דתנן במעילה (דף כא) פרוטה של הקדש שנפלה לתוך הכיס או שאמר פרוטה בכיס זה הקדש, כיון שהוציא הראשונה מעל דברי ר"ע וחכ"א עד שיוציא כל הכיס אלמא לר"ע אית לי, ברירה כה"ג דאמר בפרוטה ראשונה הוברר הדבר שפרוטה ראשונה שעלתה בידו היא היתה של הקדש שנפלה, ומיהו לא אתבריר לן התם במאי פליגי עכ"ל (ומסקי התוספת שם דבפרוטה שנפלה לתוך הכיס ודאי דאין לומר ברירה כיון שהוכר מתחילה) ודברי התוספת צ"ע דהא טעמא דר"ע מבואר במעילה (דף כא) דאע"ג שהוא ספק אם נהנה בשל הקדש אעפ"כ מעל משום דר"ע אזיל לטעמי' דס"ל בכריתות (דף כב) שחייב על ספק מעילות אשם תלוי, והכי איתא בירושלמי (פ"ז דדמאי) תנא על הראשונה מעל בספק ועל השני' מעל בודאי דברי ר"ע כו', והכי איתא בתוספתא (פ"ב דמעילה) פרוטה של הקדש שנפלה לתוך הכיס או שאמר פרוטה מן כיס זה הקדש כיון שהוציא הראשונה מעל ומביא אשם תלוי ואת השני' מביא אשם ודאי אלמא דהא דמחייב ר"ע אינו רק אשם תלוי שמביא על הספק ולא כמו שכתבו התוספת לר"ע דחייב בודאי משום דהוברר דהפרוטה זו היא של הקדש, ובחידושי למסכת סוטה כתבתי שם דמה שנדחקו התוספת דהטעם משום דהוברר שהוא של הקדש ואח"כ כתבו שם דלא אתברר טעמא היינו משום דהוי קשה להו מה שהקשו במעילה (דף כב) דאמאי לא בטיל האי פרוטה ע"ש ומה שתירצו דמטבע הוי ד"ח ולא בטיל זה אינו רק מדרבנן ועיין במ"ל ברמב"ם הלכות מעילה, וע"כ רבו לפרש שר"ע מחייב בודאי מטעם ברירה לפי שהוברר האיסור עוד כתבתי שם דליכא למימר דהוי קשה להו דאם אמר פרוטה בכיס זה הקדש חייב א"ת, דאיך חייב א"ת אפילו לר"ע דמקיש מעילה לשאר חייבי חטאות שחייבין על ספיקו אשם תלוי, אעפ"כ קשה לר"ז דס"ל בכריתות (דף יז) דבעינן אפשר לברר איסורו, וא"כ אם אומר פרוטה בכיס זה הקדש א"א בשום אופן לברר איסורו א"כ אפילו בחטאת אינו חייב באשם תלוי בכה"ג וע"כ כתבו התוספת דאמרינן יש ברירה וחייב בודאי דזה אינו, דהא התוספת כתבו בסנהדרין (דף ד) דר"ע לא בעי חתיכה מב' חתיכות ע"ש, גם הקשיתי שם על הירושלמי דיבמות דאמרינן התם (פ"ד דיבמות ה"ב) דכל שאפשר לעמוד על ודאי חייבין על ספיקו אשם תלוי (כצ"ל שם) וכל שאי אפשר לעמוד על ודאי אין חייבין על ספיקו אשם תלוי, ופריך לה מהא דתנן חתיכה של חולין וחתיכה של קודש אכל א' מהן ואינו יודע איזה מהן אכל פטור ר"ע מיחייב א"ת, אכל את השני' מביא אשם ודאי אכל את הראשונה ובא אחר ואכל את השני' זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי ניחא ראשון מביא אשם תלוי, שני למה א"ר יוסי תיפתר שהיה חתיכה גדולה ואכל חציה והניח חצי', וקשה דהא ר"ע הוא דאית לי' דמביא על ס' מעילות אשם תלוי וכמו דתני' בהדיא דברי ר"ע ומאי פריך הא ר"ע ודאי דלית לי' דכל שאתה יכול לעמוד על ודאי חייב אשם תלוי ובלא"ה אינו חייב אשם תלוי דהא מחייב באומר פרוטה בכיס זה הקדש אע"ג דאי אפשר לברר איסורו ויש ליישב, ואין כאן מקום להאריך (גם הארכתי שם בענין הא דר"ע לא בעי ידיעה בתחילה באשם ודאי כמו דאיתא בכריתות (דף כב) ויכול להתנות, ואין כאן מקום להאריך)]

[עוד עמדתי בדברי התוספת שם בסוטה (דף יח) וזה לשונם ומהא נמי ליכא למיפשט דמייתי בבכורות פ' הלוקח (דף כא) סאה תרומה טמאה שנפלה לק' של חולין ר"א אומ' תירם ותירקב שאני אומר היא סאה שנפלה היא סאה שעלתה ה"נ נימא שהמחק של לאה יגיע ללאה דהתם מקילינן בדרבנן דבדאוריית' חד בתרי בטיל, עיין תוספת זבחים (דף עד) שר"א לא אמר אלא לחומרא אבל לקולא לא, דהא אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון שמעינן לי' כו', אבל האחרונים לא נתקנו, וצ"ע שהי' להם להתוספת להביא גמ' מפורשת דשבת (דף קמ"ב) ר"י אמר אף מעלין את כו' ואמאי הא קא מתקן, ר"י כר"א ס"ל דאמר תרומה בעינא מחת' דתנן סאה תרומה כו' ר"א אומר מדמעת כתרומה ודאי כו' אימר דשמעית לי' לחומרא, לקולא מי שמעית לי', והכי אית' בירושלמי דתרומות (פ"ה) א"ר סימון ר' אלעזר כדעתי' כמה דאומר תמן כל הפסולים עלו בידו כן הוא אומר כל הטמאים עלו בידו, פי' בזבחים (דף עז) אם קרב הראש א' יקרבו כל הראשים כו' עיין בר"ש שם בפי' השני) ר' זעירא בעי אי נאמר לא אמר ר"א אלא מפני גזירה (פי' מפני גזירה ולחומר', ולא מודה ר"א בסאה שעלה מתוך טבל שהוא צריך שם למעשרות (פי' וא"כ מוכח דלא אמר ר"א אלא לחומר') אמרין חברי' קומי ר' סימון ויאות א"ר סימון די לא כן שורפין את התרומה מפני הגזירה, (פי' אם תאמר דזהו רק לחומרא אבל לקולא לא, א"כ אמאי קאמר תירום ותשרף) אמר לון וכי ששה ספיקות דמתניתין לא מפני גזירה הן ואין שורפין והכא נמי מפני גזירה אין שורפין (פי' בתמיה' או שצ"ל שורפין) ועיין בתוספת בכורות (דף כג) שרצו להשוות הבבלי להירושל' שתירום ותשרוף היינו בלא הנאה כעין רקבון והכא משמע דתישרוף דוקא ודו"ק ועיין בע"י (סי' כא) שהבאתי הירושל' (רפי"ח דשבת) מאן תנא מטלטלין ר"א היא דתנן היא סאה כו']

והכי משמע קצת בירושלמי דאפי' לא הוברר מתחילה כל שלא התנה מתחילה ולא בירר בפירוש לא אמרי' ברירה וכדעת התוס' רי"ד דאמרי' בירו' (פ"ג דתרומו') תרומת שני הכריים בא' מהן ר"י אומר קדשו מדומעים רשב"ל אמר לא קדשו מדומעין א"ר הושעי' בר' שמאי היו לפניו שתי סאין וכרי אחד ואמר א' מן הסאות הללו עשוי' תרומה על הכרי הזה קדשם ואינו יודע איזה היא הי' לפניו ב' כריים וסאה אחת ואמר ה"ז תרומה על אחד מן הכריים הללו ניתקן ואינו יודע איזהו אלמא דאעפ"י שלא הוכר התרומה קודם התערובות אפ"ה לא אמרינן ברירה דאל"ה הוי תלי בפלוגתא דברירה דלמאן דאית לי' ברירה יכול לברר איזהו התרומה ודוחק לומר דהאי ר' אושעי' הוא ר' אושעי' דלית לי' ברירה וכמו שהבאתי לעיל אלא ודאי כיון