נחלת יהושע קיד

שלה תלוי בשום אדם. אלא בתורה שאסרתה עליו. אבל באשת איש האיסור תלוי במגרש שאם ירצה יתירנה ליבם קודם שימות אחיו המת שנשאה והכא נמי הרי יכול לחזור וע"כ לא אלים לדחות הזיקה

ולקמן בתשובה (סי' כו) תירצתי בזה קושי' הא"מ בהלכות קדושין (סי' נ) דבא' שקידש אשה לאחר שלשים ובא השני וקידשה בתוך שלשים ומת השני בתוך שלשים דכתב הרמ"א דחזרו קידושי ראשון. והוא מהירושלמי. ואיתא בירושלמי שאם מת השני והניח אח. מאחר שזקוקה ליבם לא חלו עלי' קידושי ראשון. וכתב הרמב"ן דהירושלמי לטעמי' אזיל דס"ל דאין קידושין תופסין ביבמה אבל לדידן דקיי"ל דיבמה שנתקדשה צריכה גט. א"כ חלו עלי' קדושי ראשון. וא"כ אמאי לא חשיב בהא דתנן ט"ו נשים פוטרות כו' דהא הכא נמי אינה יכולה להתייבם. מחמת קידושי ראשון עי"ש שביארתי דכיון שזה קיד לאחר שלשים ובתוך שלשים יכול לחזור ע"כ אינו דומה לאחות אשה לדחות הזיקה וכמו שכתבו התוס' בגיטין (דף פב) והכא נמי הרי הי' יכול לבטל הקידושין קודם שמת. ואפי' אי נימא דלא יכול לגרש בתוך הזמן כמו שהאריך בזה המ"ל ברמב"ם פ"ו מה' גירושין. אפ"ה הרי יכול לחזור ושם מבואר בארוכה. ועי"ש במה שהוכחתי שם מהא דיבמות (דף פז) דאם נעשה מתים כחיים כו' עי"ש

וע"ז קאמר בירושלמי אח"כ וההיא דאמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן אפי' קידושי מאה תופסין בה. דלא כב". פי' דזה ודאי דלא כב"ש דהא הכא בודאי שניהם שוים. דהא הכל הוא ע"י קדושי שיור ואפ"ה אמר דכולם תופסין בה. וזה ודאי דלא כב"ש דהא ב"ש סברי דבמקום ששני הקנינים שוים אלים הקנין הראשון לדחות קנין השני. א"כ איך תפשי כולם. אלא ודאי דזהו דלא כב"ש. דאע"פ שכולם שוים אפ"ה תפשי כולם. משום דשוי' נפשייהו כשרגא דלבני. דכל חד וחד רווחא לחבירתה שביק. כמו דאמרינן בקידושין (דף ס)

וכה"ג אמרינן בירושלמי (פ"ה דיבמות ה' א) ר' יודן בעי קידש אשה מעכשיו ולאחר שלשים. ונפלה אחותה בתוך שלשים. אפי' כן מאמר אחר מאמר. ופי' כיון דר"ג סובר דאין גט אחר גט ומאמר אחר מאמר. אלמא דכל ששניהם שוים אלים הראשון לדחות השני. וא"כ ה"נ ששניהם משיירים לב"ש אליבא דר"ש שסובר דזיקה נמי קונה ומשייר. וא"כ אם קידש אשה מעכשיו ולאחר שלשים. ונפלה לה אחותה בתוך שלשים יום הכא נמי דאלימי הקידושין שע"י שיור לדחות הזיקה שהוא נמי קונה ומשייר וע"ז אמ' לא אמ' ר"ג אלא ע"י גט ולא ע"י מאמר (והוא ט"ס וצ"ל וע"י מאמר) פי' דלא אמר ר"ג אלא דוקא בגט אחר גט ומאמר אחר מאמר. דשניהם הוי גט או מאמר אבל אם קידש אשה מעכשיו ולאחר שלשים. אע"פ שהם קידושי שיור. אעפ"כ לא אלימי למדחי זיקת אחותה אע"פ שהזיקה קונה ומשיירת לרבנן אליבא דר"ש. וההיא דמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן אפי' קידושי מאה תופסין בה דלא כר"ג (פי' דזה ודאי דלא כר"ג דלדידי' כיון דס"ל דאין גט אחר גט ומאמר אחר מאמר משום דכיון דהמאמר ראשון תופש. ע"כ אין מאמר השני חל אח"כ. וא"כ הא דקאמר ר' יוחנן דאפי' קידושי מאה תופשין בה. דלא כר"ג דר"י סבירא לי' כיון דהקידושין הוא ע"י שיור שוי' נפשי' כשרגא דלבני דכל חד וחד רווחא לחבירתה שביק. והק"ע והפ"מ פירשו בדחוקים גדולים. גם מה שהקשה דמאי בעי דווקא אליבא דב"ש כבר ביארתי דזהו דוקא אליבא דב"ש. אבל אליבא דידן ודאי לא אלים. שיהא דוחה הקידושין שע"י שיור הזיקה גמורה. רק אליבא דב"ש ואליבא דר"ש דזיקה קונה ומשייר. ע"כ מיבעי לי' אם דחי

[וכה"ג אמרינן בש"ס דילן ביבמות (ד' נא) אמר רבא מ"ט דר"ג דמספקא לי' גט אי דחי או לא דחי מאמר אי קני אי לא קני כו' מאמר אי קני אי לא קני אי קמא קני בתרא מאי קא עביד, ואי קמא לא קני בתרא נמי לא קני, איתבי' אביי ומודה ר"ג שיש גט אחר מאמר ומאמר אחר גט וגט אחר ביאה ומאמר כו' ואי מספקא לי' לר"ג תיהוי כביאה דלכתחילה ותקני דהא תנן מן הדא מודה ר"ג לחכמים שיש גט אחר מאמר ומאמר אחר גט, גט בבואה בזמן שהיא בתחילה אין אחרי' כלום. פי' דא"כ כיון דמספקא לי' אי מאמר קני א"כ לא יהני גט אחר ביאה ומאמר ממ"נ דאי מאמר קמא קונה לגמרי לא להני הביאה וגט שלאחריו ואי מאמר לא קני, א"כ הוי הביאה כמו ביאה שבתחילה ואין אחרי' כלום אלא אמר אביי לעולם פשיטא לי' לר"ג בגט דדחי ומאמר דקני מיהו אמור רבנן בחד צד מהני בה גט, ובחד צד מהני בה מאמר, גט אחר גט לא דחי דהא דחא לי' קמא, ומאמר אחר מאמר לא קני' דהא קני לי' קמא, פי' דס"ל דמאמר קונה ומשייר, ולא מספקא לי' אי קני אי לא קני, אלא דס"ל לר"ג כיון דשני הכחות שוין, א"כ אין מאמר אחר מאמר, כיון דשני הכחות שוין אעפ"י שהמאמר קונה ומשייר אעפ"כ מדחה המאמר הראשון את השני, ורבנן סברי כיון דהוא קונה ומשייר, ע"כ שניהם תופסים, ולא מדחה מאמר הראשון שקונה ומשייר את המאמר השני שקונה ומשייר, וכה"ג מפלפל בירושלמי (רפ"ה דיבמות) כמה דר"ש אומר המאמר קונה אי לא קונה כן הוא אומר הגט פוטר או לא פוטר נשמעינה מן הדא ר"ש אומר הבעילה בזמן שהיא בתחילה אין אחרי' כלום הא בסוף יש אחרי' כלום, דבעילה שהיא לאחר הגט הדא אמרה גט פוטר ומשייר, ר"ג כרבי שמעון (כצ"ל) המאמר קונה או לא קונה (פי' הא דר"ג סובר דאין מאמר אחר מאמר אם הטעם משום דמספקא לי' אם קונה אי לא קונה וע"כ אי קמא קני, לא מהני השני כמו לר"ש דמספקא לי' במאמר אחר מאמר, ע"ז אומר נשמעינה אחר ביאת מאמר האיך עבידא הי' שלש יבמו' עשה מאמר לזו ובעל לזו ונתן גט לשלישית הדא שהמאמר קונה ומשייר אין תימר שהמאמר קונה אי לא קונה, ממ"נ קנה מאמר אין אחרי' כלום, לא קנה מאמר תקנה הביאה, ולא יהא אחרי' כלום הדא אמרה שהמאמר קונה ומשייר, וזהו ממש כמו שדוחה בש"ס דילן ביבמות (ד' נא) אביי לרבא, דאין הטעם לר"ג משום דמספקא לי' אי מאמר קני או לא, וע"כ אין מאמר אחר מאמר אלא ס"ל דמאמר קונה ומשייר, אלא דאי קנה קמא בתרא לא קא עביד מהברייתא דגט אחר ביאת מאמר ודוק

ובזה יש להביא ראי' למה שהאריך בא"מ באה"ע ה' קידושין (ס' מה) בחצי שפחה וחצי ב"ח מה שהקשה הפ"י דא"כ משכחת לה שני מתים אם קדשו שניהם קודם שנשתחררה דתפסי קידושי שני' משום דכיון שאין חייבים עלי' רק אשם הוי כמו שאר חייבי לאוין דתפשי קידושין ותירץ הפ"י הא דקיי"ל בעלמא קידושין תופסין בח"ל הוא בח"ל דעלמא, אבל ע"י קדושין בלא"ה לא משכחת קידושין אחר קידושין דמכיון דתפסי קידושי ראובן הרי היא ברשותו. ואין לה יד לקבל קדושין מאחר ע"ש מה שהשיג ע"ז בס' א"מ. ולפי מה שבארתי פליגי בזה ב"ש ור"ג ורבנן דלר"ג וב"ש במקום שהענינים שוים לא חל זע"ז, משא"כ לר"י דאמר דאפי' קידושי מאה תופסין בה' וכמו שביארתי]

ובזה יתבאר הירושלמי (פ"י דיבמות ה' ה) והי' ב"ש דנים ומה במקום שבא איסור הקל על איסור הקל אסר את אוסריו. כיון שבא איסור החמור על איסור החמור אינו דין שנאסור את אוסריו והידין איסור קל כו' ר' אליעזר אומר ביבמה שנפלה לשני יבמין היא מתניתא עשה בה אי מאמר ואח"כ בא עלי' השני למה לי עשה בה מאמר אפי' לא עשה בה מאמר למה לי בא עלי' בגין ב"ש בגין ר' שמעון עכ"ל והנה הק"ע והפ"מ שגו שניהם בכוונת הירושלמי והפ"מ הקשה דלזה לו לומר בגין ב"ש. ובגין ר"ש. ה"ל לומר דסבר כר"ג דאמו אין גט כו'

ול"נ שכך הוא פי' הירושלמי ר' אליעזר אומר ביבמה שנפלה לשני יבמין היא מתניתא עשה בה א' מאמר ואח"כ בא עלי' השני ופריך למה לי עשה בה מאמר. אפי' לא עשה בה מאמר. למה לי בא עלי' אפי לא בא עלי' (פי' דהא עיקר הק"ו הוא מענין ביאת איסור שאוסרה על הראשון והכא לא מטעם ביאת איסור הוא. אלא מטעם דיש מאמר אחר מאמר וכמו דמקשה בש"ס דילן (דף צה) מאי ארי' שבא עלי' השני אפי' עבד בה מאמר נמי. ופי' התוס' דלא דמי לאחות אשה