נחלת יהושע קה

זמן מרובה הוי אמר תלך ותנשא מיד כדי זמן מועט אמר מה בכך שתמתין. והקשה הק"ע הא לעיל בסוגי' אמרינן דהאומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאתן לך מאתים זוז כרשב"ג אביו ואחיו נותנים א"כ פשיטא דלרשב"ג אסורה להנשא ולרבנן שרי. ותירץ דמיירי בשאומרים הקרובים שאינם רוצים לקיים התנאי, א"נ לרבנן פליגי אי חיישינן למראית העין וכעין זה פירש הפ"מ, והוא דוחק

ע"כ נראה לי לפרש דההיא פלוגת' הוא כעין פלוגת' דגיטין (פ"ז ה"ג) שהבאתי לעיל דר' חגי אמר מותרת להנשא ור' יוסי אמר אסורה להנשא, והוא משום דבעינן קיום התנאי בפועל, וכמו דבגיטין אומר שאסורה להנשא משום דאמר ע"מ אם לא באתי ע"כ אפילו אם מת וידעינן שבודאי לא יבוא אפ"ה בעינן קיום התנאי בפועל, ע"כ פליגי נמי באם קידש ע"י סמפון דהיינו שאם לא יבוא תבטל הקדושין והוא מת ובודאי לא יבוא, דר' אבהו אמר מותרת להנשא, דהא הוי כמו שביטל תנאו דהא ידעינן שבודאי לא יבוא, ור' בא אמר אסורה להנשא ואע"ג דבודאי יתבטל הקדושין אפ"ה בעינן ביטול התנאי בפועל וע"ז שאל ר' מנא לבית אבוי' דר' יוסי דאיך נהיג עביד א"ל כדי זמן מרובה הוי אמר תלך ותנשא מיד, וכדי זמן מועט אמר מה בכך שתמתין, פי' דבזמן מועט חשש לחומר' אבל לזמן מרובה לא אמרינן דבעינן ביטול התנאי בפועל (וכמו שביארתי לעיל דאי אפשר לומר דבעינן שניהם קיום התנאי וביטול התנאי בפועל)

[ודע שבמה שביארתי דהירושלמי ס"ל דגירש בתוך סמפון לא מהני, משום דעדיין לא חלו הקידושים בזה יתיישב הירושלמי (פ"ק דקדושין) בן תשע שנים ויום א' עושה אלמנה לכה"ג ואמר התם דעל דעתי' דר' יוחנן מוקי לה בקידושי יעוד, וא"כ תוכל להיות אלמנה ע"י בן תשע שנים, ופריך התם לר"ל דסובר דאין יעוד רק בגדול, א"כ איך משני הברייתא, ומשני דאתי רשב"ל כר"י בר"י, דחניא בן תשע שנים ויום א' כו' דריב"י אומר סימן וסובר דלמפרע הוא נעשה איש ופריך אח"כ דא"כ מאי מיבעי' לו' לר"י בר"י אי למפרע נעשה גדול, או מכאן ולהבא דא"כ איך יתיישב הברייתא, ומשני דאפילו אתי כר"י בר"י נמי לא ניחא דהתינח אלמנה אבל גרושה מאי איכא למימר. ולכאורה קשה הא גרושה נמי אפשר לומר דמגרש, ואם יתגדל אח"כ יהי' גרושה על ידו אבל לפי מה שביארתי אפשר לומר דבכה"ג לא מהני גירושי וכמו דלא מהני להמ"ל לדעת הרשב"א במעכשיו ולאחר שלשים יום אם תנאה הוא אע"ג דהתנאי הוא אם לא ימות, וכ"ת דילמא לאחר שהגדיל א"כ ממילא מוכח מדקתני דעושה אלמנה אלמא דהנשואין שלו הוא נשואין, אלא ודאי דקמ"ל דהגט שלו גט וע"כ פריך מגרושה, ועיין שם בק"ע ואפשר לומר דהקושיא הוא לר"י ע"ש ודוק, ועיין לקמן (סימן כ) מה שכתבתי בזה הירושלמי]

וא"כ כיון שנתבאר דלא קשה מידי מהא דע"מ שתניקי את בני, א"כ אפשר לומר דבתנאי אפילו נמשך לזמן נמי אינו מחויב לקיים מיד משא"כ בחיוב שמחויב לעשות מיד, וע"כ באומר הריני נזיר שהוא על דרך חיוב ע"כ מוכרח לקיים מיד. אך כבר ביארתי שזה אינו דזהו דוקא בחיוב ממון אבל לא בחיוב שע"י נדר. והכי משמע מהר"ן בנדרי' (ד' סג) דבאומר שנה אחת בסתם אין חודש העבור בכלל משום שאם לא נהג בשנה זו יכול להשלים אח"כ, וכתב שם שאע"פ שאסור לעשות כן בתחילה ועובר על ב"ת אפ"ה כיון דיכול להשלים אח"כ לא נתחייב רק כמו בשנה פשוטה, אלמא דלא דמי להתחייבות שכ' הרא"ש (ר"פ הנושא) תני זנה ה' שנים הראשונות בין ביוקר בין בזול הי' ביוקר והוזלו אם הוא גרם נותן ביוקר פי' אם הי' המזונות ביוקר בחמש שנים הראשונות ולא נתן לה ואח"כ הוזלו נותן לה כשעת היוקר, אלמא דהכוונה הוא רק על שנים הראשונות, אלמא דנדר לא דמי לחיוב ממון דבחיוב ממון צריך ליתן בשנים הראשונות וכמו שכתב הריטב"א ר"פ הנושא והביאו הר"ן ע"ש, אך דמסיק שם וז"ל ואני חוכך עוד לומר דאפי' בנודר שנה אחת סתם אסור בעיבורה דמסתמא שנה זו משמע, ואי פשע קרוב אני לומר דאין לו תשלומין דמהשתא חייל נדרי', ויתבאר ממה שכתבתי בריש מכילתין (דף ד) גבי בל תאחר דנזירות כו' היינו כיון שהוא בשלילת המעשה חל מיד, וכמו שיתבאר לקמן

ע"כ נ"ל דהעיקר הוא ע"פ מה שכתב הר"ן בנדרים בפ"ק (דף ג) דקא פריך בל תאחר דנזירות היכי משכחת לה כיון דאמר הריני נזיר ה"ל נזיר, אכל קם לי' בבל יאכל שתה קם לי' בבל ישתה, וכתב הר"ן נראה בעיני פירוש' דשמעת' דהכי מקשה היכי משכחת לה דליכא למימר דמשכחת לה בההוא ענינא דכולהו קרבנות באומר הרי עלי להיות נזיר דלא דמי דאלו האומר הרי עלי להביא קרבן מחוסר מעשה דהיינו הבאה ואי אפשר לומר שיחול מיד אבל הכא כיון שאינו מחוסר שום מעשה הרי הנזירות חל מיד וה"ל נזיר וליכא ב"ת. וכה"ג הבאתי הר"ן לעיל בנדרים (דף סג) ואני חוכך עוד לומר דאפי' בנדר שנה אחת סתם אסור בעיבורה דמסתמא שנה זו משמע ואי פשע קרוב לומר דמהשתא חייל נדר כו'. אלמא דכל דבר שאין בו מעשה כגון נזירות או קונם יין שאני טועם חל עליו מיד אבל בדבר שיש בו מעשה כיון דע"כ צריך לשהות בכדי שיעור המעשה ע"כ לא חל עליו מיד וה"נ אם אמר כתבו גט לאשתי כיון שהוא דבר שיש בו מעשה ע"כ לא חל עליו מיד, משא"כ באומר הריני נזיר לאחר עשרים יום שאינו מחוסר מעשה חל מיד אבל בכל התנאים שמתנה כגון בנותן גט ע"מ שתתן לאחר שלשים שכתב הטור באה"ע דאינה יכולה להתייבם משום דלא נתבטל התנאי בפועל משום דע"מ שתתן הוי דבר שיש בו מעשה ע"כ אפי' מופלג כמה לא נפיק מכלל אחר

והכי משמע מהתוס' שהקשו בנדרים (דף ד) דקאמר בל תאחר דנזירות היכי משכחת לה כו' אמר רבא שאמר לא אפטר מן העולם עד שאהי' נזיר והקשו התוס' דאמאי לא משני כגון שאמר הרי עלי לקבל נזירות אחר שלשים יום ואי מאחר עובר בב"ת וכתבו ושמא היינו כשינוי' דשנינן לא אפטר מן העולם עד שאהי' נזיר, עי"ל דאי מאחר לשלם נדרו א"כ לאו היינו ב"ת דנזיר כי אם ב"ת דנדר שמאחר לנדור נדרו עכ"ל, פי' כיון שאמר הרי עלי לקבל נזירות אחר שלשים א"כ לא הוי נזיר לאחר שלשים עד שיקבל, וכל זמן שאינו מקבל עובר על איחור הנדר שנדר שיקבל עליו נזירות אבל אינו שייך לנזירות עצמ'. וא"כ לכאורה מ"מ קשה דאמאי לא משני כגון שאמר הריני נזיר לאחר שלשים יום אי אמרינן דאחר שלשים אפי' רחוק הרבה הוי נמי בכלל לאחר שלשים א"כ הוי מצי לשנויי כגון שאמר הריני נזיר לאחר שלשים יום דאז עובר על ב"ת דנזירות עצמה דמאחר נזירותו, אלא ודאי דמזה לא הוי קשי' להו להתוס' דבאומר הריני נזיר לאחר שלשים יום (לא שייך ב"ת דאכל קם לי' בבל יאכל כיון דדבר שאין בו מעשה חל מיד ולא שייך ב"ת, רק קושית התוספת הי' דלוקמי כגון שנדר לקבל עליו נזירות לאחר שלשים דזהו בקום ועשה דהיינו לקבל נזירות ואפי' רחוק הרבה נמי הוא בכלל לאחר שלשים אלא דמ"מ עובר בב"ת שלא לאחר נדרו וע"ז תירצו דא"כ אכתי לא הוי נזיר עד שיקבל אלא שמאחר נדרו במה שאינו מקבל וא"כ לא שייך לנזירות

והכי משמע בירושלמי (רפ"ג דקדושין) והבאתיו לקמן בתשובה (סי' יז) גבי האומר לאשה התקדשי לי לאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום שמקודשת לשני' לפיכך אם מת השני בתוך שלשים יום או גירשה חלו עלי' קדושי ראשון, מת לאחר שלשים ולא גירשה לא חלו עלי' קדושי ראשון, הדא הוא דתני ר' חיי' דתני ר' חייא כל תנאי שנתקיים אע"פ שבטל לאחר מכאן ה"ז מקודשת וכל תנאי שבטל שעת הקידושין, אע"פ שנתקיים לאחר מכאן אינה מקודשת, וח"כ מוכח דאם אומר שתהא מקודשת לאחר שלשי) משמע מיד לאחר שלשים, דאי אפי' מופלג הרבה נמי לא נפיק מכלל אחר, א"כ אע"פ שמת אח"כ תהי' מקודשת אלא ודאי דמשמע מיד לאחר שלשים, וא"כ קשיא להרמב"ם דאפי' מופלג הרבה נמי בכלל לאחר שלשים, אלא ודאי דכיון דהחלות