נחלת יהושע קד

הגט השני, משא"כ הכא דאע"פ שאמר מעכשיו אעפ"כ אינם חלים הקידושין השני' דהא היא כבר א"א מקידושי הראשונה ואינם חלים עד אח"כ וקרא כתיב כי יקח איש אשה ודימה שפיר להקמה דאינו יכול להקם קודם שחל הנדר, והכא נמי אינו חל רק לאח"כ וע"כ אע"פ דהרמב"ם ס"ל דלא כדעת הרשב"א. דבאומר מעכשיו ולאחר שלשים יום דיכול לגרשה דהתם שאני דאי תנאה הוי הרי חל מקודם, משא"כ הכא ודו"ק היטיב

ועוד אפשר לומר דדוקא בגט קודם שחלים הקידושין, אע"פ שהי' על תנאי לא מהני, משום דבגט בעינן שיהא נכתב ובידו לגרש, כמו דאמרינן ביבמות (ד' נב) משא"כ בגירושין אחר גירושין שעל תנאי כמו שאבאר, והוא כעין שנסתפק המ"א בה' שבועות (ס' ז) בהא דאיתא בשבועות (ד' כז) שאם נשאל על הראשונה שני' חלה עליו, ואם התיר תחילה השני' קודם שנשאל על הראשונה אי הוי היתר, דכיון שנשאל אח"כ על הראשונה אגלאי מילתא למפרע דחל השני', וחל ההיתר ג"כ, או דאעפ"כ לא חל ההיתר, והביא מה שכתב הרשב"א דאם הקים הבעל, ואח"כ היפר לה, דאם אח"כ נשאל על הקמתו, חלה ההפרה למפרע, וכתב דמהרשב"א אין ראי' דהפרה שאני, משום דבעל מצי מפיר לה קודם שתחול הנדר, ע"כ אעפ"י שבשעת ההפרה לא חלה ההפרה מחמת ההקמה, אעפ"כ כיון שנשאל אח"כ על הקמתו, אגלאי מילתא למפרע דלא הוי הקמה, ע"כ כיון שנשאל אח"כ על ההקמה חלה ההפרה למפרע, משום דהפרה יכולה להיות על להבא אבל בשאלה דאין נשאלין אלא א"כ חל הנדר, לא אמרינן דאם התיר השבועה השני' קודם שנשאל על הראשונה דאיגלאי מילתא למפרע לאחר שנשאל על הראשונה דשני' חלה והוי היתר, כיון דבעינן ההתרה לאחר הנדר ע"ש, וכן כתב הר"ן בתשובה (ס' נא), דבאומר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר, אין החכם יכול להתיר עד אחר שישן למחר ואעפ"י שלאחר שיישן אגלאי מילתא למפרע דהיום אסור בשינה, מ"מ כיון דעדיין לא הוברר האיסור מקרי לא חל הנדר, וראיתי לא' מן האחרוני' שכ' דתלי הא בברירה והקשה דהא כיון שהתנה יש ברירה, ולי תמוה דאמאי שייך זה לברירה דהא ברירה אינו שייך, אלא באם אין בידו כמו שכתב רש"י בגיטין (ד' כה), והכא הוי בידו אלא דהטעם הוא כיון דאין החכם מתיר אלא א"כ חל הנדר, וע"כ לא אמרינן דאגלאי מילתא למפרע, כמו שכתב הרשב"א, משא"כ בהפר' כמו שבארתי, ולפי"ז אינו שייך זה להפרה למה שהאריך שם ועיין לעיל בתשובה (ס' יב) ודוק]

וא"כ בגט נמי דאמרינן ביבמות (דף נב) ולאשה בעלמא אינו גט ועוד כמו שכתב המהרי"ט דקרא כתיב כי יקח איש אשה והדר וכתב לה ס' כריתות ע"כ אפשר דלא אמרינן בכה"ג אגלאי מילתא למפרע ולפ"ז אין ראי' ממה שכתב הרמב"ם (בפ"ו דשבועות) דאי אתשיל על שני' חייב משום הראשונה אלמא דמצי שאיל על השני' אע"ג דאכתי לא חל. ודחה המ"א שאין מדברי הרמב"ם ראי' דמהשתא חיילי שני השבועות ולא נ"ל טעם זה דודאי כל זמן שלא נשאל על הראשונה הוי כמו דליתא לשני' כלל וכמו שביארתי לעיל בתשובה (סי' א) דאין זה דומה להא דאמרינן ביבמות (דף לב) דאיסור אשת אח מתלי תלי וקאי אי פקע איסור אחות אשה חל עלה איסור אשת אח. אך דלפי מה שביארתי אין ראי' מדעת הרמב"ם דהא גבי גט נמי ס"ל דיכול לגרש קודם חלות הקידושין במעכשיו ולאחר שלשים יום אי אמרינן תנאה הוי ולא כדעת הרשב"א אך לפי טעם זה משום דבעינן הלקיחה קודם הגירושין ע"כ לא מהני גירושין בקדושין ע"ת ולא אמרינן בכה"ג אגלאי מילתא למפרע אעפ"כ איפשר לומר בגירושין אחר גירושין ע"ת מהני כיון דלאחר זה אגלאי מילתא למפרע דהגירושין הראשונים נתבטלו וע"כ חלים הגירושים השני' משא"כ בגירושין אחר הקידושין ע"ת ולפ"ז ניחא דברי מהרי"ט מה דפשיטא לי' בגירושין אחר גירושין ע"ת דמהני ולא כמו שכתב הרא"ש בתשובה ובקידושין ע"ת לא מהני הגירושין וניחא שפיר הקושי' שהקשה השעה"מ אך אי אמרינן דהטעם דלא מהני בגירושין בקידושין על תנאי משום שאין בידו לגרשה עדיין אפשר לדמות לזה גירושין אחר גירושין על תנאי דכיון שגירשה מתחילה א"כ לא אגידא בי' ואין בידו לגרשה עדיין ע"כ לא אמרינן בזה איגלאי מילתא למפרע ודו"ק היטיב

אע"פ שיש עדיין להאריך בזה ולחלק, עכ"פ זה מוכח בודאי מכל הפוסקים דאם קידש על תנאי, ואח"כ קידש עוד קידושין גמורים דבודאי תפשי קידושין הב', דהא מכיון שנתבטל אח"כ הקדושין הראשונים שלא קיים התנאי אתי קידושין השני' וחיילי. וכמו שהבאתי ראיות דלא גרע מאם בא אחר וקידש אם קידש ע"ת דמהני קידושין הב' אם ביטל אח"כ התנאי, ה"נ בקידש הוא עצמו קידושין גמורים אחר שקידש תחילה על תנאי ואח"כ נתבטל קדושין הראשונים ע"י התנאי דבודאי מקודשת ע"י קדושין הב', ובזה אין ספק, וכן אם גירש ע"ת ואח"כ קידש הוא בעצמו ואח"כ קיים התנאי ודאי דמקודשת למפרע. והא שנסתפק המ"ל לדעת הרשב"א היינו דוקא אם קידש ע"ת אם יכול לגרשה קודם שחלו הקדושין משום דבגט בעינן שיהא בידו לגרשה, וכמו שהארכתי בזה. וא"כ מה שהביא הא"מ ראי' לגירושין דמהני באם קידש ע"ת קודם שחלו הקדושין מהא דמהני קידושי עצמו אם קידש אחר שגירש ע"ת ליתא דלגבי קידושין מהני אע"פ שגירש ע"ת וכמו דמהני בקידושין שאחר הקדושין ע"ת, והכלל הוא דלגבי קידושין אמרינן אגלאי מילת' למפרע משא"כ גבי גירושין

ויש להביא ראי' לזה מהירושלמי (פ"ג דקדושין ה"ג) קידש בתוך סימפון הרי אלו קידושין גמורים (פי' סימפון הוא כמו דאמרינן התם בירושלמי סדר סמפון כך הוא אנא פלן בר פלן מקדש לך אנת פלונית ברת פלן ע"מ ליתן לך מיקמת פלן אין אתא יום פלן לא יהי' לי עלך כלום, והי' כותבין בתוך הסמפון שאם לא יבוא באותו זמן לא יהי' קידושין) וקרי לה ירושלמי קידושין ע"ת, ואם בא אח"כ וקידשה קדושים גמורים הרי אלו קדושין גמורים, גירש תלמידי דר' יונה אמרי נגעו בה גירושין ר' יונה אמר לא נגעו בה גירושין כד דמך ר' יונה עבדין תלמידי' דכוותי' ואמרין לאחר שלשים יוצאה בלא גט ואת אמרת נגעו בה גירושין אלא לא נגעו בה גירושין ע"כ. והנה מפרשי הירושלמי פירשו לענין ריח הגט שפוסל בכהונה ואע"ג דלא בא וצריך להבין דא"כ מ"ט דתלמידי' דר' יונה דאמרינן דנגעו בה גירושין, מ"ש מהמגרש ע"ת דאמרינן בגיטין (דף פא) דהמגרש ע"ת ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה וא"כ ה"נ כיון דלבסוף איגלאי מילת' דלא הוי קידושין א"כ לא הוי ריח הגט. אלא ודאי דפליגי אם נתקיים התנאי אח"כ אם הוי גט וכמו שהאריך בזה המ"ל לדעת הרשב"א במקדש במעכשיו ולאחר שלשים יום (והא דלא מיבעי להירושלמי במקדש מעכשיו ולאחר שלשים היינו משום דהירושלמי ס"ל דשיורא הוי ולא תנאה, וכמו שהארכתי בזה בספרי ע"י (סי' ט) ולפי מה שביארתי לקמן בתשובה (סי' יח) דהירושלמי סובר דאם שיורא הוי יכול לחזור א"כ בודאי דלא מהני גט וא"צ לגט כיון שיכול לחזור והא שכתב הרשב"א דאם שיורא הוי יכול לגרש הוא משום דהרשב"א לטעמי' דס"ל דאינו יכול לחזור) ופליגי בירושלמי אם מהני הגט קודם חלות הקדושין דאולי לא יבוא דחד אמר נגעו בה גירושין פי' דמגורשת והא דקאמר נגעו בה גירושין היינו משום דעדיין אינה מגורשת עד שיקיים הקידושין ואם לא יקיים התנאי בודאי בטלין הגירושין ומותרת לכהונה, וע"ז אומר נגעו בה גירושין לענין שאם יבוא ליום פלן תהי' מגורשת, וחד אמר לא נגעו בה גירושין משום דבגירושין בעינן שיהא בידו כו', וע"כ אע"פ שאמר דאם קידש בתוך סימפון מקודשת היינו משום דלגבי קידושין ודאי מהני אם קידש קידושין גמורים אחר קידושין שעל תנאי אבל לגבי גירושין לא מהני, וע"כ אמרינן שם בירושלמי כד דמיך ר' יונה עבדין תלמידי' דכוותי' ואמרין לאחר שלשים יוצאה בלא גט ואת אמרת נגעו בה גירושין (פי' כיון שלאחר שלשים יוכלו הקידושין להתבטל לגמרי, וא"כ איך יוכל לגרש)

ובזה יתבאר הירושלמי שאח"כ, מת בתוך סמפון ר' אבהו אמר מותרת להנשא, ר' בא אמר אסורה להנשא ר' מנא שאל לבית אבוי' דר' יוסי האיך נהיג עביד א"ל כדי