עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › נחלת יעקב

נחלת יעקב צז

Nachalat Yaakov 97 · נחלת יעקב · free full Hebrew text

Open in the reader →

חבלים נפלו לי בנעימים אמר נגד רוע הסידור היינו צדיק ורע לו כיון שרואין הטובות שעושה הקב"ה עם העולם ראוי להודות לו אפי' על הרעה. ולזה אמר חבלים נפלו לי בנעימים כלומר כיון שרואין חבילות קבילית טובות שנפלו לי בנעימים אף נחלת שפרה עלי נחלה הוא לשון יסורין כמו נחלה עבר על נפשינו עיי' רש"י כלומר אפילו היסורין הם טובים לי ומברך על הרעה כשם שעל הטובה אברך את ה' אשר יעצני כלומר אברך ה' אשר יעצני היינו שניתן לי עצה בשכלי אף לילות יסרוני כליותי כלומר אף מחשבות מה שקשה לי על רוע הסידור מייסרין אותי כי כליותי הוא לשון מחשבה כי הכליות יועצות עכ"ז שויתי ה' לנגדי תמיד שלא אסיר מאמונתי כי מימיני דהיינו התורה וכי משמש בלשון אשר בל אמוט. כלומר שאין אני נוטה מדרך התורה משום איזה קושיא המייסר אותי ולכן שמח לבי וכו' כי לא תעזוב כי מי שמחזיק בעיקר אמיתותו ותורתו מובטח הוא שלא יעזוב אותו לשאול ושחת. ולזה מבקש מהקב"ה שיודיענו אורח חיים שישבעו לנצח בנעימים היינו שיתן לי השגה לקיים דברי התורה שיהי' לי נעימות בתורה הנקראת ימין. ונחזור למאמר שהתחלנו בו תא ואחוי לך בלועי דקרח כלומר שהראה כל פלפולי טעותו שעל ידם נבלע קרח בארץ ואין הכוונה כי אם על קרח לחוד רק על כל הפילוסופים מכחישי התורה מכונים בשם קרח כלומר שהראה לי כל הפילוסופים והסברות שאפשר לומר למכחישי התורה וחזאי תרי ביזעי כי קרח כפר בנבואת משה רבינו עליו השלום ובתורה מן השמים. כי התורה נחלקת לשנים כי עשרת הדברות שמענו מפי הגבורה ושאר התורה מפי משה. וזהו שאמר דחזאי תרי ביזעי כלומר תרי בקעים שמבקע אמונת התורה והנבואה ונפיק קיטרא מבינייהו כלומר כמו מסמא העינים כל הפלפול של הפילוסופים הכופרים מסמא את העינים שקלי גבבתא דעמרי הן הקדמות המושכלות הנקיים מסוג ופסולת כמ"ש הפייטן רישי' כעמר נקי ואמשינהו במיא כלומר. וצרפתי לה הקדמות התורה הנקרא מים ודעצתא ברישי' דרומחא פי' כי אותן העוסקין בפלפול קרא אותן הזהר בעלי רומחין כמבואר בתיקונים אמר שרצה להתיר סברתו בניצוח ופלפול של מהירות וכל דבר של מהירות אין השכל שופט על כל דבר ודבר שיוצא מפיו א"א לכלכל דבריו בצדק. וכי אפיק איחרך איחרוכי כלומר כי הראיות שהביא היו נחרכים כמו מן האש מעומק ראיות הפילוסופים שהביאו המכחישים כלומר שהי' מזיק לו שראה בעצם שאין יכול לסתור בטוב סברתם מפני מהירות הניצוח ואמר אצית מה אמרי. כלומר התיישב בנחת ושמע אמריהם בנחת ולא במהירות הניצוח ושמע דהוי אמרי משה אמת ותורתו אמת כלומר כששמעתי דבריהם בנחת ולא בניצוח ראיתי שהראיות עצמם שהביאו אומרים משה אמת ותורתו אמת והן בדאין. וכמו שהמוכיח צריך להוכיח בנחת כמו כן השומעים צריכין לשמוע בנחת. ומטעם זה פירשו המפרשים מה שאמרו חז"ל גדול השלום שאפילו ישראל עובדים ע"ז כדור אנוש מוחל להם. והוא מטעם זה כשכל אחד שומע לחבירו בנחת יתברר האמת משא"כ כשהשומעין שומעין בניצוח ורוצים לנצח דברי המוכיח ואמר כל ל' יום מהדרין לי' גיהנם וכו' פי' כי מבואר במקובלים שהרשעים כאשר כלה מהם כל כחי הקדושות מחזירין אותו למוטב למען יהי' לו השפעת קדושה ואח"כ חוזרין ומטמאין אותן לינק ממנו וזהו שאמר כל שלשים יום מהדרין לי' גיהנם

את מחתות החטאים. בש"ס (ברכות י"א) איתא הנהו בריוני דהוי בשובבותי' דר' מאיר דהוי מצערי לי' ובעי רחמי עלייהו דלימתו א"ל ברורי' דביתהו מאי דעתך דכתיב יתמו חטאים מן הארץ מי כתיב חוטאים חטאים כתוב. ועוד שפיל לסיפא דקרא ורשעים עוד אינם אלא בעי רחמי עלייהו דליהדרו בתשובה. וזה תמוה מאוד כמו שתמהו המהרש"א והרי"ף דמאי קאמר מי כתיב חוטאים חטאים כתיב הא כמעט בכל המקומות כתיב חטאים ופירושו חוטאים ומקרא מלא דיבר הכתוב את מחתות החטאים האלה חטאים תרדף רעה ועוד הלא בכמה מקומות שקילל דוד את שונאיו יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה וכיוצא בזה הרבה. ועוד קשה פרש"י שכתב וז"ל חטאים כתיב קרי בי' חוטאים ולפ"ז קשה א"כ הוא מסייע לר"מ ועוד הקשה המהרש"א דבשלמא אדם המבקש רחמים על עצמו להחזירו בתשובה ניחא. דאע"ג דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים והרי אמרו הבא לטהר מסייעין לו וכיון שמבקש רחמים על עצמו להחזירו בתשובה הרי הוא כבא לטהר אבל לבקש רחמים על חבירו להחזירו בתשובה קשה מה מועיל בקשתו הא הכל בידי שמים חוץ וכו' ולתרץ כ"ז נראה דהנה הרמב"ן בפ' תולדות בפסוק כי ציד בפיו כתב וז"ל כי היא מליצה כי עשו צד בפיו אביו יכנה האיש במעשהו ותדירתו וכמוהו. והכוונה כי המקרה המתדבקת עם העצם עד שלא תפרד ממנו בשום פעם גם המקרה יקרא בשם עצם. ולכן דוד קרא את עצמו בשם תפלה כמו שאמר ואני תפלה. וכן נאמר וכל עולה קפצה פיה ולא נאמר עושי עול ומכנה לאיש בשם עולה. ולפ"ז א"ש דבאמת הא דכתיב בקרא על חוטאים חטאים שהרי ע"פ דקדוק צריך לכתוב חוטאים כגון חטאים תרדף רעה הוא על כוונה זו שהכתוב אינו מקלל כ"א לחטאים פי' אותן שא"א שוב להחטא להפרד ממני. והיינו אותן שמונעין מהם דרכי התשובה ושוב א"א להפרד ממנו בשום אופן. והחטא נתעצם בו מאד עד שנקראין חטאים ולא חוטאין ולכך מקללן ואמר חטאים תרדף רעה יתמו חטאים. ולזה כשביקש ר"מ על הנהו בריוני דלימתו ובדיוני את עת