נחלת יעקב פד

עד שאם הי' גלוי לכם הענין והי' שואל אתכם היו צווחים בעצמם בפה מלא אין רצונינו בזה והיו מבקשים רחמים שלא ינתן לכם העושר כמו שביקש רחב"ד עד שהוצרך להעשות לו נס ולשקול ממנו טובתו. ומה שאמר הקב"ה בחנוני נא בזה אם לא אפתח לכם ארובות השמים. והריקותי לכם ברכה וכו' לא דבר רק הוא נגד המשיגים שהם יראו שכל מה שיהי' באפשרות שלא יהי' מזיק להם בוודאי יתן לו ונראה בזה כוונת המחלוקת של ר' חנינא ור' יוחנן שר"ת אמר מזל מחכים מזל מעשיר ור"י אומר אין מזל לישראל מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. כי באמת נקבע לו במקרה משא"כ בישראל המזל נקבע לו עפ"י השגחה אלהות שהמלאך מעמידו במזל הראוי לו בכדי שיתקיים הבחירה וגם אפשר שישתנה המזל עפ"י מעשיו, כשגלוי לפני הקב"ה שאין שינוי המזל מזיק להבחירה שכבר נתבטל ממנו כח היצר הרע מכל וכל כמו שאמר דוד ולבי חלל בקרבי ואפשר שזה כוונת התוס' במה שכתבו שע"י זכות גדול משתנה המזל והיינו כשגלוי לפניו ששוב לא יזיק לו שינוי המזל

עוד בגמ' דנדה שם מלאך הממונה על ההריון לילה שמו. הכוונה ע"ד שאמרו במדרש ויקרא ה' לאור יום ולחשך קרא לילה ויקרא ה' לאור יום אלו מעשיהם של צדיקים ולחשך קרא לילה זהו מעשיהם של רשעים הכוונה הוא ע"ד שאיתא במדרש כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד בשעת בריאות עולם נמלך הקב"ה במלאכים אם לברוא את האדם ושאלו מה יהי' מן האדם צדיקים או רשעים. ואמר הקב"ה שיהיו צדיקים והעלים מהם שיהיו גם רשעים כי אלולי שאמר שיהיו רשעים לא הסכימו על בריאת האדם ולכך העלים מאתם רשעים וזהו כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד העלים מאתם עכ"ל המדרש. כבר תמה בזה היערות דבש דרוש ג' שיהי' הקב"ה משקר במלאכי מעלה ואין מעכב על ידו אם רצונו לברא יברא ומה זה דגילה במקצת והעלים במקצת ואין זה בגדר עצה והמלכה ובפרט כי כבר אמרו הא דנמלך הקב"ה במלאכי השרת לא לעצה הוא צריך רק ללמד ולהורות. פשיטא שעצה כזו לא יצליח עיי"ש שמתרץ בתירוץ דחוק. ולפענ"ד נראה דהכוונה הוא כך דהנה אמרו בש"ם משה מן. התורה מנין שנאמר בשגם הוא בשר והכוונה לזה כי ידוע שהתורה היא שלימה בתכלית השלימות א"א שתנתן רק על ידי מי שהוא שלם בתכלית השלימות ע"ד שבעל עקידה הביא קצת שהכריחו בזה שמשה לא חטא עיי"ש בפ' חקת. ולזה התורה לא היתה יכולה להנתן ע"י האבות כמבואר בפייט שבועות לפ"ז הי' אפשר שיעלה על הדעת שכיון שהי' הדבר תלוי בבחירת אדם אחד ואם הי' הבחירה ח"ו קצת משתנה במשה הי' תחת אפשרותו שיתבטל נתינת התורה מכל וכל וזה א"א לומר כלל דהא בריאת העולם תלוי בנתינת התורה ותי' לזה הוא מ"ש בעל עקידה שער כ"ח שאף שהכלל מוכרח עפ"י גזירה מ"מ הכלל אינו מכריח דברים החלקים שהדברים הכוללים אינם מכריחים דברים החלקים ולזה אף שנגזר גזירה על ישראל להיותם גרים בארץ לא להם מ"מ לא הי' פרעה מוכרח לזה ע"ש שכתב כן בהרבה מקומות ולזה ע"כ כיון שהתורה מוכרחת להנתן בארץ גם האיש משה הי' מוכרח להיות בארץ אך בחלקים דהיינו במשה גופי' לא הי' הדבר מוכרח והי' עושה רק בבחירתו ולזה הכריחו בש"ס שע"כ צ"ל מרומז שמוכרח הוא שיהי' משה בעולם קודם הווייתו שהידיעה היתה מחייבת אותו ולזה אמר הרמז בשגם הוא בשר ועד"ז נאמר מרדכי והמן מן התורה מנין כי מאחר שע"י היתה קבלת התורה ברצון והוא ע"כ הי' מוכרח ולכך בקשו רמז על זה ועד"ז נאמר כי לא לבד שהי' משה מוכרת כמו כן כל הצדיקים שנמצאו ושימצאו בעילם הן מוכרחים הכלל שלהם שיהי' בעולם וראי' לזה שהרי אמרו בש"ם שהראה הקב"ה לאדם הראשון דור ודור ודורשיו דור ודור ושופטיו נמצא שהוקצבו כל הצדיקים והחכמים כי כל מה שמראה לנביאים הוא מחוייבת נמצא יש הפרש גדול בין הצדוקים להרשעים כי הצדיקים עכ"פ מחוייבים בכלל רק החלקים אין הדבר מחוייב ושוב הבחירה להיות צדיק אינו קשה כל כך הואיל ויש בו קצת חיוב משא"כ רשעים לא פירש אותן כלל וכלל ואין בו שום חיוב וזה כוונת המדרש ויקרא ה' לאור יום זהו מעשיהם של צדיקים לומר שגילה וחייב אותן בדברים למען יהי' הכלל של צדיקים עכ"פ מחויב ולחשך קרא לילה זהו מעשיהן של רשעים לומר שדבר רשעים כיסה כלילה למען לא יהי' שום צד חיוב בבחירתן לרע וזהו ג"כ כוונת המדרש בשעת המלכה עם המלאכים בבריאת האדם שאמר בפירוש שיהיו צדיקים למען היות צדיקים בחוב משא"כ דבר הרשעים העלים כלומר שלא גזר עליהן שום חיוב למען לא יהי' שום צד חיוב בבחירתן לרע כ"א הי' גוזר על חיוב הרשעים לא הי' הסכם בבריאה ולכך דרך רשעים תאבד כלומר העלים ולא רצה לישא אותן על שפתיו ולזה אמרו ג"כ מלאך הממונה על הריון לילה שמו כלומר שמכוסה ממנו כל הדברים לכך צריך לימלך בהקב"ה שיושפע על המלאך שפע באיזה ענין אדם יולד שיהי' ראוי לקיום הבחירה כנ"ל

פרשת מצורע

זאת תהיה תורת המצורע. במדרש הה"ד מי האיש החפץ חיים מעשה ברוכל שהי'