נחלת יעקב פה

מחזיר בעיירות והי' מכריז ואמר מאן רוצה לזבון סמי דחיי שמע ר' ינאי א"ל תא סק להכא זבין לו א"ל לית את צריך לך ולא דכוותך אטרח עלי' סליק לגבי' הוציא לו ספר תהלים והראה לו פסוק ומי האיש החפץ חיים וכתיב בתרי' נצור לשונך מרע אמר ר' ינאי כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע פרושו עד שבא רוכל זה והודיע לפיכך משה מזהיר את ישראל זאת תהי' תורת המצורע המוציא שם רע. והוא תמוה דמה חידש לו הרוכל הלא לא הראה לו רק ספר תהלים והנראה בכוונתו כי רישא דקרא הי' קשה לו לר' ינאי שאמר לכו בנים שמעו לי שהי' לו לומר בואו בנים כיון שהוא קורא להם לבוא אצלו ובמעשה דרוכל נתיישב לו זה שדוד המלך ע"ה צוה לכל אדם להיות כרוכל זה לילך ולהכריז ברבים ולכך כתב לכו בנים ותיבת שמעו נכתב בדגש בהמ"ם שהוא מבנין פוקד כמו לימד שפירושו למוד לאחרים כמו כן שמעו כלומר שישמיע לאחרים ולומר לכל יראת ה' אלמדכם ולהכריז ולומר מי האיש החפץ חיים ואף שזה הוא רק יראת העונש מ"מ מתוך שלא לשמה בא לשמה ותחלת היראה מתחיל מיראת העונש כמו שאמר הכתוב האותי לא תיראו אם מפני לא תחילו והה"א הוא ה"א התימה כלומר אם עדיין לא השגתם יראת הרוממת מאותי כלומר מצד רוממותי לא תיראו מ"מ אם מפני לא תחילו כלומר וכי מכעסי לא תחילו וחיל הוא יראת המחולל הגוף מחמת יראת העונש ולזה אמר אשר שמתי חול גבול לים ולא אמר אשר בראתי שמים וארץ כי כוונתו לומר שהוא כינוי לצרות כמו כי גדול כים שברך וכל אדם הצרות עומדין סביביו כי כסלא לאגנא כמו שאמרו בש"ם שמלאכי חבלה הן אלף מימינו ורבבה משמאלו וכל הצרות מכונים בשם מלאכי חבלה כמו מלאך הוא לשון שליח והצרות הן מחבלין את האדם וכמו שהחול הוא מחיצה קטנה נגד גלי הים כן בכל אדם מחיצה קטנה נגדו ובין הצרות הראויין לבוא עליו ובחשבם זה תהי' עכ"פ יראת העונש על פניכם ולזה אמר לא אתה צריך לזה ולא דכוותך אף שלימוד היראה צריך הכרזה אף לגדולי גדולים דאהרן ומרים נכשלו בלשון הרע אך מחמת שזה הוא יראת העונש שפיר אמר שאין זה לדכוותך שאתה צריך יראת הרוממות וזהו שמסיים המדרש משה מזהירן לישראל זאת תהי' תורת המצורע תדע המוציא שם רע כלומר תדע שנפלינו אנחנו בני ישראל מכל אומות העולם שאנחנו כל מה שבא עלינו הוא רק בהשגחה פרטיות כמאמרם ז"ל אין אדם נוקף אצבעי מלמטה עד שמכריזין עליו מלמעלה משא"כ אומות העולם הכל במקרה ובמזל אבל לישראל הכל בהשגחה ולזה אמר זאת תהי' תורת המצורע לומר שחולי הצרעת איני כמו שבשאר אומות שהולך אל הרופא משא"כ בישראל חליו הוא מצד התורה והטומאה והטהרה אינו אלא ע"פ הכהן והוא מצות שמיעת החכמים וזה רומז במה שאמר שהטומאה והטהרה ביד כהן שאין לסמוך על עצמו בשום דבר כי הסומך על עצמו נותן תמיד התנצלות ומבקש היתר על חטאיו ודומה לו תמיד שאינו חוטא

פרשת אחרי

בקרבתם לפני ה'. אמרו במדרש אמר ר' אבא בר אבהו מפני מה נסמכה פ' מיתת מרים לאפר הפרה ללמד כשם שאפר הפרה מכפרת כך מיתת צדיקים מכפרת אמר ר' יודן מפני מה נסמכה מיתת אהרן לשבירת לוחות אלא מלמד שהי' קשה לפני הקב"ה מיתתו של אהרן כשבירת הלוחות אמר ר"ח בר אבא בח' בניסן מתו בני אהרן ולמה מזכיר מיתתן ביום הכפורים אלא מלמד כשם שיום הכפורים מכפר כך מיתתן של צדיקים מכפר ומנין שיום הכפורים מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם ומנין שמיתתן של צדיקים מכפר דכתיב ויקברו עצמות שאול וכתיב ויעתר אלקים לארץ אחרי כן והוא תמוה א' למה נכנס ר' יודן בין הדבקים כי הם מדברים מכפרת מיתת צדיקים והוא מדבר מקשיות מיתתן לפני הקב"ה. ב' במה פליגי ר' אבא ור' חייא בר אבא שכל אחד מביא מקרא אחר. לכן נראה כי הבינה לעתים כתב כי מהיותר נעלמות שבפעולות הקב"ה הוא מיתת צדיקים. אמנם הענין שמיתת צדיקים מכפרין הטעם הוא דרש"י פי' שמשה אמר לאהרן יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום שנאמר ונקדש בכבודי אל תקרי בכבודי אלא במכובדי וסבר הייתי או בי או בך עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך והוא תמוה וכי משום בנין בהמ"ק יתקדש הקב"ה ע"י שימות צדיק גדול שבגדולים עד שהי' סבר על משה ואהרן שלא חטאו לזה נראה דהנה טבע החלק להתדבק בהכל עד שמי שיקדש ידו או רגלו בצינה עומדים אותו במים קרים וזהו רפואתו. והסיבה לזה כי החלקים הקרים המובלעים ברגלו רצים להתדבק בהכל שהוא במים הקרים כמו כן כשמתרבה השראת קדושה ע"י הבית המקדש אותן שהיו צדיקים גדולים ממילא נשמרו שהמה חלקו אלקי ממעל מתאוין להתדבק בהכל ולזה נאמר בבני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו. היוצא מזה כי מחמת גודל השראת קדושה מתדבקין לפעמים הנשמות הקדושות בקדושה יתירה ומחמת זה בקרבתם לפני ה' וימותו. ובזה אתי שפיר מה שאמרו קשה סילוקן של צדיקים. וגם הקב"ה שמח בבוא אליו נפש צדיק ובזה אתי שפיר כי כשהקב"ה מסלק נפש הצדיק שלא בזמנו מחמת עון הדור או עון עצמו הוא קשה לפני הקב"ה משא"כ כשנפש