נחלת יעקב פב

פטירת הצדיק. והנה רש"י פי' בתהלים ג' רבים קמים עלי דהיינו גדולים בתורה וזה שאמר רבים שתו כלומר לא אתם בלבד שותים כוס הצער והיגון אלא רבים שהן גדולים שתו גם כן הכוס של היגון הזה שכולם מרגישין בצער פטירת הצדיק רבים שתו כלומר אף שלפעמים אין מרגישין תיכף הצער של פטירת הצדיק מ"מ ודאי שפטירת הצדיק עושה רושם בעולם ונתוודע אח"כ וזה שאמר רבים ישתו כלומר שאפי' אינם מרגישין תיכף בוודאי ירגישו אח"כ כמשתה ראשונים כך משתה אחרונים כלומר שלא יחשבו שדורו של משה ושמואל הרגישו העולם בצער פטירת משה ושמואל יותר ממה שמרגישין בדור של עכשיו בפטירת צדיקים שבדורן. ובאמת הצדיק לפי דורו כמאמרם ז"ל יפתח בדורו כשמואל בדורו וכל הדורות מרגישין בשוה בצער פטירת הצדיק וזהו שאמר כמשתה ראשונים וכו' ולזה אמר אחינו בעל הנחמות כנגד כל הישראל השרויים בצער פטירת הצדיק שבעל הנחמות ינחם אתכם וזהו אומרו בקרובי אקדש דע"י מיתתם נתקדש בקרוביו שגם הצדיק ים שבדור הרגישו בצער מיתתם ועל פני כל העם אכבד שהם אינן מרגישין תיכף ירגישו אח"כ. – עוד יתכן לפרש בזה ע"פ מה דאמרינן בשלהי מועד קטן בהספד תלמידי חכמים אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי קיר לויתן הועלה בחכה מה יעשו דגי רקק בנחל שוטף נפלה חכה מה יעשו מי גיבים. ונראה ענין שלשה משלים הללו דהנה בקרא מפני הרעה נאסף הצדיק איכא למ"ד שלא יבא הרעה ואיכא מ"ד שלא יראה ברעה. הנה למ"ד שלא יראה ברעה דהיינו שמתחיל בצדיקים בכדי שלא יראו ברעה ואח"כ באה הגזירה על הכל. וא"כ הגזירה באה על כולם ומש"ה מדמה אותם לשלהבת שמתחיל בגבוהים ומסיים בשפלים. ולמ"ד שלא יבא הרעה מדמי לתכה. כי כמו שהחכה אם תופס דג גדול ממילא ניצולין הקטנים. ה"נ חוטף הצדיק וממילא ניצולין כולם מ"מ אמר מה יעשו דגי רקק שלבסוף כאשר לא ישיבו בתשובה יחזיר השטן ויקטרג ולא יהיה מי שיתפוס בחטאם וישאר הגזירה עליהם והנה לפעמים יש צדיק גדול שדוחה הגזירה לגמרי כענין שאמרו הקב"ה גוזר והצדיק מבטלה. ומזה מדמי לנחל שוטף ששוטף ומדחה החכה מן הדגים וכיון שהחכה גדולה כ"כ עד שיכול לילך לנחל שוטף כגון הכא שתפס לרב אשי מה יעשו מי גבים שאינם יכולין לדחות הגזירה מעליהן. והא דכעס רב אשי ואמר דמכה בצדיקים לכא הוא מטעם שכתבתי בהא דתענית בסורא הוי וכו' דצדיק גמור אינו נשקל עם הרשעים לתפוס בעוונם וכן מה שכעס ר' אבין ואמר בכו לאבילים ולא לאבידה, היינו צדיק גדול אף מותו ממליץ ומגין על הדור. לא שייך לומר לגבי' אבידה דאבידה היינו שנאבד מן העולם ואין בו שום תועלת להאובד אבל צדיק גמור אף לאחר שמת זכותו עומד להדור וזהו אומרו בקרובי אקדש שהם צדיקים גמורים ואף אחר מותם על פני כל העם אכבד שזכותם יעמוד להדור וזה היה תנחומין להדור

פרשת תזריע

אשה כי תזריע וגו' בנדה ט"ז אמרינן דריש רחב"פ אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו ונוטל הטיפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו רבש"ע טיפה זו מה תהא עלי' גבור או חלש חכם אי טפש עשיר או עני ואלו צדיק ורשע לא אמר (ועוד) קשה מה לו למלאך לשאול על זה מה לו בכך מה שיהי'. ג' קשה למה לו להעמיד הטיפה לפני הקב"ה ישאל לו סתם בן פלוני מה תהא עליו. ולתרץ זה נראה דהרב בספר המורה ח"ג פל"ג כתב והביאו הרב בס' עקידה שער ס"ג ע"ש כי לפעמים יש לימוד זכות על פושעים ומורדים כי רבים מהם היותם על השיעור מהריון לא הי' רוע בחירתם אלא מצד חוזק חומרם ורוע תכונתם בטבעית מעת הולדם כי מי שטבעו חם ביותר הוא בעל תאוה גדול וכן יש מי שבטבעו הוא כעסן גדול ויש אשר לפי טבעו א"א להכעיסו בשום אופן עיי"ש והנה זה א"א לומר כלל שיהיה אדם שאין לו בחירה וע"כ צ"ל הכוונה שבחירתו קשה ולפום צערא אגרא וגם הוא החכם העמיד הענין הראוי לו שיהי' יכולים להיות בעל בחירה כגון ד"מ אותו שהוא נצחן בטבעו. ואם יהי' עושר גם כן יהי' בחירתו קשה מאוד מאחר שיהי' ביכולתו לעשות מה שלבו חפץ לא יבצר ממנו מה שיזם לעשות וכן מי שהוא בעל תאוה בטבעו גם כן בחירתו קשה מאוד כמו שפרש"י בפ' תשא על הפסוק דאנא חטא העם הזה ועשו להם אלהי זהב פירש רש"י אתה גרמת להם שהשפעת להם זהב וכל חפצם מה יעשו שלא יחטאו משל למלך שהי' מאכיל ומשקה את בנו ומקשטו ותולה לו כיס בצווארו והושיבו בפתח בית הזונות מה יעשה הבן שלא יחטא וכוונתם ג"כ עד"ז לומר שהי' בחירתם קשה עד מאוד וכיוצא בזה הרבה וע"ז נאמר כי אל דעות ה' ולא נתכנו עלילות ולזה א"ש שהמלאך המעמיד הטפה לפני הקב"ה שיהי' הטיפה ההוא מושגח מאת הבורא ית"ש מהותו וטבעו שמחייב לו הלידה אם הוא איש תם ביותר אז טבעו מחייב להיות כעסן וכיוצא ואז הוא יתברך גוזר עלי' מה שיהי' עשיר או עני בכדי שיהי' יכול לעמוד בבחירתו. והמלאך הוא מוכרח בדבר כי הוא האמצעי הממונה מהבורא יתברך שמו למען דעת באיזה שעה להקליט הזרע ולהולידו כי אמרו בשבת שמזל שעה גורם