נחלת יעקב פ

שכינה ומהרס עצמו לעלות בקודש היינו שחושב בעצמו שהשפיע הקב"ה מטובו שיהי' יכול להשיג וזה בוודאי עון גדול שהרי אפי' משה ע"ה כתיב ויסתר משה פניו מהביט אל האלהים עד שהשפיע עליו השי"ת מטובו כמ"ש במ"נ שם וזה שרוצה להרס ולעלות כמו שעשה אחר עד שמחמת זה יצא לחרבות רעה וזה בוודאי נבילה טובה הימנו ולומד זה ממשה שהרי משה הי' אב בחכמה אבי הנביאים ולא נכנס לפני ולפנים עד שקרא לו וקריאה הוא לשון השפעה כדכתיב וקרא זה אל זה ויקרא שמי ושם אבותי והיינו לשון השפעה כלומר שלא הי' יכול ליכנס עד שהשפיע עליו הקב"ה שהי' יכול ליכנס ולזה כל ת"ח שאין בו דעת ומהרס לעלות קודם שיבקש מהקב"ה שיהי' יכול ליכנס בוודאי נבילה טובה כי עלול הוא להיות כאחר

נפש כי תחטא וגו' אשר לא תעשינה. והוא תמוה דלאיזה צורך סיים הכתוב אשר לא תעשינה כיון דכבר הקדים נפש כי תחטא. ולהבין זה נראה עפ"י מאמר חז"ל פ"ק דחגיגה דבי רבה בר רב שילא שמע לינוקא דקרי כי הנה יוצר הרים ובורא רות מגיד לאדם מה שיחו אמר עבד שרבו מראה לו מה שיחו כלום תקנה יש לו מאי מה שיחו אפי' שיחה קטנה שבין איש לאשתו מגידין לו בשעת הדין דלכאורה קשה במה שאמר על מקרא זה דוקא כלום תקנה יש לו. וכי בלא קרא זה דשמע מהינוקא לא הי' יודע דהקב"ה עין רואה ואוזן שומעת ומה ענין תקנה יש לאדם ונראה כי לשון המקרא ג"כ קשה. למה תפס על הקב"ה שהוא יוצר הרים ולא אמר בורא שמים וארץ רק הכוונה כי לפעמים, יש לאדם התנצלות כמאמר דוד הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי כמ"ש הרמב"ם כי לפעמים מחמת התגברות היסודות האדם עלול לחטוא ולפום צערא אגרא. כי אל דעות ה' וכמו שפירש בעל עקידה בטעם הגורל ביוה"כ כי הוא בענין התנצלות על החטא ומראין שכך עלה בגורלו והנה הב"ע כתב בפרשת ברכה כי הרים הם כינוי ליסוד עפר ורוח ליסוד אויר. אשר האדם הורכב מהם. וזה אמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח פי' שהוא ברא היסודות ויודע עד היכן כח הכריחותו מהיסודות מגיע ועד היכן כח יכולת הבריאה מגעת והוא מגיד לאדם אפי' שיחה הקלה. פי' שזה וזה הוא בפשיעתך ויכולת הי' בידך לעצור תאוותך ולזה אמר עבד שרבו מגיד לו מה שיחו כלום תקנה יש לו פי' מה התנצלות יש לו ליתן שמחולל בעון ומוכרח הוא הלא הוא היודע ועד שבחירתו עשתה זאת. ועפ"ז יתפרש מאמר חז"ל במס' ע"ז פ"ק אמרו על ר"א בן דורדיא שלא הניח זונה בעולם שלא בא עלי' שמע שיש זונה בכרכי הים וכו' אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך רחמים נבקש על עצמינו שנא' כי הנה הרים וכו' אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים וכו' אמרו לו וכו' חמה ולבנה וכו' אמר כוכבים וכו' ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי עוה"ב והענין היא תמוה מאוד. ולהנ"ל א"ש ונראה שהוא דרך פלפול כי הנה ידוע שהאבות מכונים בשם הרים וכתיב שמעו הרים את ריב ה' וידוע שאם יש לאב ולאם מדות טובות מולידן לבנים. כי האב מוריש לבנים בחכמה ובכח והן הן סיבות להוליד טבע טוב ורע בבן והוא הי' סיבת התנצלות נגד העונש מה הוא חייב כיון שהאב מכריחו לחטוא ואמר בקשו עלי רחמים שהן יתנו התנצלות עלי שלא להעניש אותי. שהן הי' הסיבה לחטאים והרי הן כמבקשי רחמים כיון שהן נותנים התנצלות על חטאינו. והשיבו עד נבקש רחמים עליך וכו' כלומר שבעצמו השיב בעבורם שע"כ נשאר הבחירה ואין האבות סיבה לבטל הבחירה דאם הי' האב סיבה לחטא החוטאים. הי' ג"כ סיבה לצדקת הצדיקים וא"כ קשה מה שאמר הנביא כי ההרים ימושו והגבעות וגי' וחסדי מאתך לא ימוש והיינו שלעתיד לא יהי' בזכות אבות ואמהות רק מאתך כלומר מחמתך וידוע שהכל נקרא בשם הסיבה ולא ע"ש המסובב ואם הם הגורמים צדקת הצדיקים ודאי לא ימושו זכותן והן הן המביאין הגאולה וע"כ שאין האבות סיבת צדקת הצדיקים ואח"כ אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים כלו' אולי השמים וארץ הן הן הסיבה כי המחקרים כתבו כי תום השמים והאידים העולין מן הארץ הן פועלין ביסודות והן המולידין חום טבעי והליחות שבאדם. וכשהחום גובר מוליד תכונה אחרת. וכדומה מהליחות. וכן בחמה ולבנה ובככבים ומזלות כי יש ז' כוכבי לכת שצ"ם חנכ"ל. וסוף שבת אמרו האי מאן דבחמה וכו' האי מאן דבלבנה וכו' עיי"ש ואולי הן יתנו התנצלות והביא ראי' ג"כ מקרא שלעתיד הכל יתרבו רק הישראל ישארו ואם הן הי' סיבות צדקת הצדיקים הי' ראוי שהדבר הזה יבקשו רחמים על שישארו כיון שהם סיבת צדקתם. וע"כ נשאר הבחירה ואין אלו הגורמים ולזה אמר אין הדבר תלוי אלא בי מיד הניח ראשו בין ברכיו וכו' וזהו ענין מאמר הכתוב נפש כי תחטא אין לו שום התנצלות בסיבה חיצונית אשר תכריחהו לבחור ברע כי אלהים ברא את האדם ישר לבל ישלטו בו ידי זרים להניא את לבבו מדרכי ה' והוא בשאט נפשו עושה מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ע"פ סיבות חיצונות. ובזה יתפרש מאמר הכתוב (משלי יט) טוב רש הולך בתומו מעקש שפתיו והוא כסיל גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא שאין לו פירוש כלל ואין לו חיבור דברים. ונראה דהנה העניות היא הגדולה שביסורין כמו שאמר איוב כ"ז בחרתי מעוני. וכן אמרו חז"ל ג' דברים מעבירין את האדם על דעת קונו וחשיב עניות ולא קחשיב