נחלת יעקב עג

ומקום שכינה הוא שלום ואחדות משא"כ במקום שאין שם השראת קדושה ע"ז נאמר ונתן ה' לך שם לב רגז: והנה היכן הוא השראת קדושה ומקום השכינה אין זה כי אם בבית אלהים הוא המשכן והר ה' הוא המקום הקרבת הקרבנות ולזה אמר בן פזי מצינו פסוק כולל יותר והוא את הכבש האחד תעשה בבוקר כי בעבור היות ציוונו השי"ת על הקרבת הקרבנות ושם השרה שכינתו בתוכנו ועי"ז בא השלום והאחדות כדברים הנזכרים ולכן פסוק זה כולל יותר ובדרך זה יתפרש היטב מאמר ר"פ שאמר הלכה כבן פזי שנאמר ככל אשר אני מראה אותך בהר וגו' וכן תעשו כי הנה קשה להבין הלשון דוכן תעשו והוא שפת יתר ואין לו הבנה והי' לו לכתוב רק כן תעשו מאי וכן. לכן נ"ל דהנה איתא במדרש (במדבר פ' ך') בשעה שנגלה הקב"ה לישראל בסיני ונתן להם תורה ומצות ירדו עמו שנים ועשרים אלפים מרבבות של מלאכי השרת וכו' והיו כולם דגלים דגלים כיון שראו אותם ישראל מיד נתאוו לדגלים להיות כמותן כדכתיב הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה אמר הקב"ה חייכם אני אעשה דגלים כמו שהתאויתם עיי"ש וכמו שאנו אומרים נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום לפי שכל עיקר עשיותינו הוא רק להיות מכוון נגדם וכמו שעושים המלאכים בשמים ממעל וזה פי' הכתוב ככל אשר אני מראה אותך בהר אז וכן תעשו כמו המלאכים והייתם דומים למלאכי השרת כמו שהתאויתם והנה כל זה ע"י הבית המקדש שם העבודה ועי"ז דומים למלאכים נמצא העיקר הוא העבודה ולז"א הלכה כבן פזי כי הוא פסוק כולל יותר את הכבש האחד תעשה בבוקר והעד על זה הפסוק דוכן תעשו ולזה עולה יפה המדרש באר היטב

פרשת תצוה

ואתה תצוה ויקחו אליך שמן זית זך. הלשון ואתה תצוה קשה שהו"ל לומר צו את בני ישראל וגם ויקחו אליך קשה דהו"ל ויקחו שמן זית זך. לכן נראה דהנה כבר כתבתי כמה פעמים בשם הרמב"ן דכל המצות שאנו עושים הם פועל דמיון מכוחות עליונים והנה מצות לקיחת השמן להעלות נר הוא מורה על השפעת קדושה היורדת למעלה המכונה בשם שמן משחת קודש וכל גדולת משה לא הי' אלא בשביל ישראל כמו"ש רש"י על פסוק כי שחת עמך וכתב וז"ל שא"ל הקב"ה כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל וכו' וכיון שכל לקיחת, השמן להעלות נר הי' להוריד לישראל מלמעלה השפעת שמן משחת קודש דהיינו השפעת קדושה ולהאיר להם ללכת בדרכי השם ולדבק באהבתו וביראתו וכאשר יהיו עושין כן יהי' יורד השפעת שמן משחת קודש על משה ביתר שאת ואם חס ושלום הישראל לא יעשו רצונו אזי יסתלקו גם ממשה ולזה נאמר ואתה תצוה ויקחו אליך כלומר בשבילך ג"כ ולזה תצוה כלומר תצוה אתה לעשות מלאכתך

פרשת כי תשא

כי תשא את ראש. בש"ס (יומא פ"ב) רמי כתיב והי' מספר בני ישראל כחול הים. וכתיב אשר לא ימוד ולא יספר ומשני כאן בעושין רצונו של מקום כאן באין עושין רצונו של מקום והקשה המהרש"א וכי אפשר שברגע אחד ישתנו ממספר לאין מספר. וגם בלא"ה האיך אפשר כלל שימצאו אנשים אין תכלית למספרם כמ"ש במ"נ חלק ב'. וגם החוש מכחיש דהא יש מספר בישראל ואדרבא באומות שלא נתברכו הם יותר מישראל. ובישוב זה נאמר כיון שהקב"ה הבטיח לישראל שכאשר יעמוד השמים החדשים והארץ החדשה כן יעמוד זרעכם ושמכם. וכיון שהי' הבטחתו שהישראל יהיו קיימים לעולם ולנצח נצחים ואפילו שבטא גמירי דלא כלה א"כ בוודאי אין מספר לישראל בכללות מחמת הריבוי שיהי' להם עד בלתי תכלית. משא"כ באותן שיהי' כלים לבסוף ודאי שיש מספר לכללם. כיון שיש להם תחלה ותכלה. וזהו שאמרו דלאותן שעושין רצונו של מקום אין מספר והוא מטעם שיזכו לראות זרעם קיים לעולם. משא"כ באותן שאין עושין רצונו של מקום ערירים ימותו ויכלה זרעם ויש להם מספר וא"כ אפי' לאיש צדיק שייך לומר עליו שאין לו מספר כיון שהוא כחני על דבר שאין לו מספר ואין לו תכלית כיון שיזכה להיות זרעו קיים לעולם כמו זארהם

עם קשי עורף רגע אחד אעלה בקרבך וכיליתיך ועתה הורד עדייך מעליך. ויתנצלו בני ישראל את עדים וגו' והתרגום מפרש אעלה הוא מלשון סילוק ואין המקרא מתיישב היטב לפ"ז כי היאך שייך הטעם שאמר ע"ז כי עם קשה עורף אתה פן אכלך בדרך. ועוד קשה שה שהכתוב אומר ולא שתו איש את עדיו עליו ואח"כ אמר הורד עדייך ולזה נראה לפרש כי ידוע כי כאשר יזון החולה בלחם החטה או בבשר שמן יתקרב מיתתו כמו כן האדם אשר אין לו השגה והשפעת אלקות אשר יעלה במעלה העולה בית אל מסתכן שאפילו בן זומא הציץ ונפגע ובן עזאי הציץ ומת וכמו אם יזרח השמש עלי חלושי הראות יסתמו (עיני') כמו כן אם יזרח השפעת אלקות על שאינם ראוים ימותו וזהו שאמר כאן לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף פן אכלך כי לא יכלו לסבול השפעת.