עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › נחלת יעקב

נחלת יעקב עב

Nachalat Yaakov 72 · נחלת יעקב · free full Hebrew text

Open in the reader →

גוון בשכלו מדמה אותו לזהר הרקיע וקורא אותן משכילים שצריכין להשכיל מה שבלב חבירו ומצדיקי הרבים קורין למלמדי תינוקות וממשיל אותן לכוכבים שהן מאירים לאחרים ובזה מיושב הכל ומיושב קושיות התוס' ע"כ

הנה אנכי שולח מלאך לפניך, והוא תמוה דמה ענין נשיאת פשעים למלאך ועל השי"ת נאמר המדה נושא עון ופשע. ועוד תמהו בזה המפרשים דבפ' כי תשא כשאמר לו הקב"ה הנה מלאכי ילך לפניך ביקש משה ואמר אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה וכאן לא ביקש משה רחמים לכן נראה לפרש דכאן הבטיחו בטוב שהי' ירא פן יגרום החטא שלא יהיו יכולין לבא אל הארץ ח"ו בראותו התלונות של ישראל ולזה אמר הנה אנכי שולח. מלאך לפניך לשמרך פי' שישמור אותך מחטוא לי ולהביאך אל המקום פי' למען יוכל להביאך אל המקום אשר הכינותי: אמנם מלאך זה לא הי' מונע אותם שלא לחטוא כלל דא"כ הי' ביטל הבחירה מהם ולא היו מקבלים שכר רק שהי' כדרך איש השולח עם בנו הקטן איש להזהירו בכל פעם לא תעשה כך ולא תעשה כך להזכירו ולהתרות בכל פעם ולזה הזהיר יתברך ואמר להם השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו פירוש שהזהיר השי"ת שישמעו בכל אשר יזהירם המלאך ולזה סיים כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו כי לא יסבול שיהי' עמכם בפשעכם היות כי שמי בקרבו וקדוש הוא ואינו יכול לסבול להיות עמכה כאשר אתם עושין פשעים ומוכרח הוא ח"ו לילך מכם וכאשר לא יהי' עמכם שומר המזהיר אתכם תמיד מגודל עונותיכם יגרום ח"ו שלא תזכו לעלות אל המקום וכיון שזהו הבטחה טובה שבטובות לא ביקש רחמים משא"כ בפ' כי תשא שאמר לו ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני שהמשמעות שהמלאך ילחום מלחמתם ולא השי"ת ולזה ביקש משה רחמים כי אם אין השי"ת ילחום מלחמתם לשוא עמלם ולזה אמר משה אם אין פניך הולכים וגו'

פרשת תרומה

ככל אשר אני מראה אותך בהר וגו' וכן תעשו. עיי' רש"י שדחק עצמו בפירושו דוכן תעשו. ולענ"ד נראה לפרש ואגב אפרש דברי המדרש שהובא בעין יעקב בהקדמת הכותב וז"ל בן זומא אומר מצינו פסוק כולל והוא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד בן ננס אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא ואהבת לרעך כמוך ר' שמעון בן פזי אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא את הכבש האחד תעשה בבוקר עמד ר"פ על רגליו ואמר הלכה כבן פזי משום שנאמר ככל אשר אני מראה אותך בהר כן תעשו עכ"ל המדרש והוא תמוה למעיין. וכל הרואה משתומם ובעזה"י אפרשו באר היטב כי הנה ידוע מאמר רז"ל כי העולם הועמד על שלשה דברים על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים ועל ג' העמודים אלו יסד המדרש דבריו ובזה יתפרש כמו שאבאר בעבור שהיות העיקר שבכל המצות הוא האמונה והשרש שבכל התרי"ג מצות הוא קבלת עול מלכות שמים כי בלתי זאת אין התחלת בעשיית המצות כי מהתחלה מחויב לידע את מי יעבוד וההבדל בין מצוה זו לשאר מצות מבואר ומובן מעצמו כי אף אם יפלו איזה מצות מהתרי"ג עכ"ז ישארו האתרים ואם נניח מצוה זו של שמע ישראל יפלו ח"ו כל התרי"ג מצות כי האיך שייך לעשות אם לא נאמין בהמצוה שיש אדון המצוה והוא אחד שיש בידו להעניש ולהשכיר נמצא כי עיקר והיסוד המוסד לנו הוא קבלת עול מלכות שמים וע"ז שפיר אמר בן זומא מצינו פסוק כולל והוא שמע ישראל ואמרינן בגמרא גדול שלום בעולם שאפי' עובדים ע"ז מוחלים לו שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו ולכאורה פלא לומר כי השלום יהי' מגין ויכפר חטא עבודה זרה החמורה מכל העבירות כי כופר בהשי"ת ובמצותיו. אמנם נראה לי כי הענין הוא כך כי אין לך דמיונות כוזבות ושכלית גדולה ומעשה שטות גדול מע"ז אמנם אם יש בין אנשים שלום ואחדות יצייתו זה לזה אין ספק כי אחד ידבר על לב חבירו ויתבוננו כולם האמת והשקר ירחקו כי אז ידברו אחד לאחד ויבואו אל האמת האמיתי ויבינו כולם כי השי"ת הוא האחד האמיתי ואין בלתו אמנם אם אין השלום ביניהם ונהפוך הוא כי כל אחד סותר דברים של האחר והמה תמיד בנצחון ויכול להיות כי משנאתו של שכנגדו יהפוך דברי אלקים חיים וישארו בהדמיונות הכוזבות שלהם ולא יבואו על האמת לעולם ויעמדו בטעותם לזה אמרו גדול השלום שמכפר חטא ע"ז וכוונתם להדברים הנדברים אשר בארנו כי ע"י השלום יעמדו עצמם על קוטב האמת ועולה יפה דברי חז"ל וזה שאמר בן ננס מצינו פסוק כולל יותר והוא ואהבת לרעך כמוך כי בזה נכלל שורש האמונה וע"י זה יבא לקיים התרי"ג מצות ולזה כולל הכל: וכל זה ע"י השראת קדושה ובהשכון שכינתו בתוכינו ומשפיע שפע נבואתו קדושתו עלינו עי"ז בא השלום והאחדות כידוע כי הקדושה שורש האחדות והשלום. והטומאה שורש הפירוד והתחלקות הלבבות. והנה כל עיקר שורש השראת קדושה הוא בארץ ישראל ובמקדשו שם משרה שכינתו בתוכנו משא"כ בשאר מקומות כמאמרם ז"ל בנדרים (כ"ב א') שם גבי קא תמה רבי יוחנן מכדי כתיב ונתן ה' לך שם לב רגז בבבל כתיב ואמר לי' ההוא שעתא לא עברינן ירדנא עיי"ש והכוונה מבואר כי במקום השראת קדושה