נחלת יעקב עא

רק באינו מוחזקין וכן בכ"מ דפליגי תנאים הלכה כשניהם רק שחסר לו לדברי אחד מהן איזה תנאי. וכשיהי' התנאי ההוא אז יתקיים דברי שני. וכן הוא בגיטין או"א דברי אלהים חיים. זבוב מצא ולא הקפיד נימא מצא והקפיד וכן הוא בכל מקום וכן הוא בדניאל שהשיג דברי אלהים חיים. ולא השיג אותו בשלימות עד שהוצרך לפירוש וכן כל תנא השיג דבריו ברוה"ק רק שלא השיגן בשלימות וחיסר מהן איזה תנאי או שאר איזה דבר ומחמת שכל מצוה יש לה שרש למעלה ואסור מצד דין והיתר מצד חסד ודבר שיש בו איסור מאיזה תנאי והיתר על איזה תנאי בית שמאי שבא להם רוה"ק מצד גבורה ראו האיסור שבתוכה ובאמת שחסר כאן עוד תנאי שתאסר רק שלא השיגו בשלימות רק הכלל בחסרון תנאים המצטרפין ובית הלל להיפוך עיי' בשל"ה דף ק"ו ותבין דרך משל שנים שמעו מרבן זה אסור וזה מותר ושניהם אמת. רק שלכל אחד צריך תנאי מתחלף כמו גבי חתול ותולדה בפרק אלו טרפות עיי"ש

כבד את אביך. בפ"ק דקידושין אמרינן יודוך ה' כל מלכי ארץ בשעה ששמעו אוה"ע אנכי ולא יהי' לך אמרו לכבוד עצמו הוא דורש כיון ששמעו כבד את אביך ואת אמך חזרו והודו לדברות ראשונות נלענ"ד לפרש דהנה כל המצות הם לטוב לנו דאם יצדק מה יתן לו וכן מפורש בתורה דכתיב ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה לטוב לנו לחיותינו וזה מאמרם ז"ל ובשעה שאמר אנכי אמרו לכבוד עצמו הוא דורש. פי' שהמצות אינם אלא לכבוד עצמו שרוצה שיתפרסם אלקותו בעולם ולא הי' כלל בשביל טובותינו וכאשר שמעו מצות כיבוד ראו שרוצה שיהי' טוב הסידור בינינו ומשגיח על טובותינו וסיים גם כן למען יאריכון ימיך ראו. בעצמם שרוצה במאד לטובותינו והודו שכולם היו לטובותינו ואפי' הפרסום אלקותו הי' ג"כ בשביל טובותינו וזה הי' הכוונה באמרם ז"ל שסוף דבריך הי' ראש דברך אמת ירצה אמת נאמר על דבר שאינו מצפה לתשלום גמול וזה אמרו אוה"ע מתחלה סברו כי הוא רוצה גם לטובתו לפרסם גודל מלכותו וזה אינו אמת לאמתו כיון שמכוין בזה טובתו אמנם כאשר שמעו סוף דבריו שכוונתו אינו רק לטובת זולתו לשמור מצותיו ולטוב לנו ומזה הבינו כי גם דברות הראשונות הי' רק לטובותינו וזה אמת כי אינו לגמולו רק לגמול את בריותיו

אנכי ה' אלהיך, במדרש אמרו שבעון העגל אמר משה כלום אמרת אנכי ה' אלקיכם לשון רבים אמרת אלקיך והרי אני שקבלתי והוא תמוה דהא אמר אשר הוצאתיך מארץ מצרים ומשה לא הי' עובד במצרים ועוד דהא עם כל ישראל דבר ולכן נראה בכוונתו דידוע שאין רע יורד מלמעלה רק מה שמסלק השגחתו והעון עצמו נעשה מלאך רע ומייסר כמאמר הכתוב ותמוגנו ביד עונינו (ישעי' ס"ד) ואי אפשר למשחית לחבל כי אם בחסר השפעת והשגחת אלקים ואם יש לפעמים הרבה חטאים בעולם סר לפעמים השגחה מכולם ואין המשחית מבחין בין טוב לרע וידוע כי בעגל לא חטאו כולם דהא משה הי' דן כל החוטאים אותן שהם בעדים ובהתראה במיתה והשקאה כסוטות וכתיב ויפול מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש וע"כ השאר לא חטאו רק בעון החוטאים נסתלק השפעת השי"ת מכולם והיו כולם בסכנה לכלותם ולזה טען משה בשלמא אלו אמרת אנכי ה' אלקיכם שהי' מורה שהשפעת אלקים לא יחול על ישראל רק בצירוף כל ישראל וכיון שלא אמרת רק ה' אלקיך וכמו שאמרו במדרש שהדיבור הי' מדבר לכל אחד ואחד ואמר לו מקבל את אלקות עליך ואמר לו הן ונשקו כו' והיינו שנתדבקו עם כל אחד השפעת אלקות וא"כ אמאי יסור השפעת אלקות מהצדיקים וזהו שאמר משה ואני שקבלתי אני וכיוצא בי ומה"ת יסיר מאתנו השגחתו עד שנבוא ח"ו כולנו לידי כליון כן נראה לפענ"ד

פרשת משפטים

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. בפ"ק דב"ב אמרינן והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמתו וגבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו מלמדי תינוקות וכתבו התוס' שם וז"ל אור"י דצ"ל דרקיע מזהיר טפי מכוכבים דהא בסוף פ' אלו עוברין משמע דגבאי צדקה עדיפי ממלמדי תינוקות. והוא דחוק דהא עינינו הרואות דכוכבים מזהירין והרקיע אינו מזהיר ועוד מאי שייכות לגבאי צדקה לדיין שדן דין אמת לאמתו איזה יחוס יש ביניהם ומה ענין לדמותם לזהר הרקיע. וכן מה ענין מלמדי תינוקות לכוכבים. לכן נראה דלשון זהר נאמר על דבר שאין לו שום גוון כמו הזכוכית שקורין אותו המחקרים היולי לקבל כל הצורות שעומדים לנגדו. אם שחור מראים שחור אם ירוק ירוק משא"כ דבר שיש לו איזה גוון שוב לא יכין לקבל איזה גוון אחר לזה מדמה הדיינים וגבאי צדקה לזהר הרקיע כי הדיין מלבד שצריך לדקדק שלא יהי' נגד הד"ת צריך ג"כ לדקדק שלא יהי' דין מרומה ולכך צריך לחקור אחר כל דיבור הבע"ד להכיר מדבריו אם שקר אמר אי אמת ולזה צריך שלא יהי' בדמיונו שום גוון לנטות על איזה צד שאז יכול להכיר תוכו של כל אחד ואחד וכן הגבאי צריך לדקדק של החלוקה למי צריך ליתן יותר בלי שום וסי' וכיון שאין שום