נחלת יעקב נב

בשביל תכלית טובה הוא חוקר לייסרם שיהי' ראוי אח"כ להיטיב עמו הטובה הגדולה ההוא ובזה בא לתרץ הכתוב ויהי מקץ שנתים ימים אמאי לא חשיב כל השנים בכלל ולא חשב רק השנתים ולזה משיב שהשנים הראשונים שהי' במאסר היו עליו שם חושך ורק אלו השנתים היו הקץ אשר שם לחושך בשביל התוספות טובה ולכך אמר ויהי מקץ שנתים כלומר אותן שתי שנים שנתוספו לו בשביל תוספות טובה המבוארים בפרשה זו וכן בגאולה העתידה אחר שיעמיד מלך כהמן ויחזירם למוטב זה הזמן נקרא חושך והיו עוד קץ שיתייסר בשביל תוספות טובה שיהיה שיעקור את יצה"ר ויהיה לנו שוב אורה ושמחה לעולמים

ופרעה חלם במדרש וכי כל העולם כולו אינם חולמים אלא חלום של מלך של כל העולם כולו והוא תמוה. ונראה שהי' קשה לו שכתב ופרעה חלם שהוא שם דבר והי' לו לכתוב ויחלום פרעה וזה מתרץ שכל חלום שמראין לו לאדם בשביל עצמו כמו בנבוכדנצר כתיב ויחלום אבל מה שמראין להנאת אחרים ונעשה הוא חולם ונביא על אחרים נאמר עליו חולם דהיינו שם דבר כמו על משקל נוקד נוגש והי' נביא לזה אמר חלום של מלך חלום של כל העולם כולו והיינו שחלומו הוא על כל העולם ונעשה פרעה באותו זמן חולם ומתנבא

ויהי כאשר פתר לנו כן הי'. בש"ס דברכות למדו מכאן שכל החלומות הולכין אחר הפה ומביאין מעשה מחלומות דאביי ורבא והרשב"א בתשובה סי' ת"ח הקשה היאך נשתנה גזירת הכל משום פתרון דבר הדיא. ונראה לפענ"ד דענין החלומות הוא בצדיקים כעין נבואה. והנה הרמב"ם במורה חשיב הרבה הדרגות בנבואה ולזה נראה דהפותר חלום שיהי' יכול לידע מה שהראה לזה בנבואה ע"י חלום שהוא ג"כ דרגא דנבואה וכמו שיש בהשכל המשיג שלפעמים יש מי ששכלו גדול כ"כ עד שישיג בעצמו ולפעמים שהשכל אינו גדול כ"כ רק כשמרמזין לו במקצת יודע הכל כן הענין בנבואה שהענין נבואה כתב הרמב"ם שנתחדש לו פתאומית ולפעמים נביאות הוא בלתי שליחות לידע העתידות בעצמו אמנם כאשר מודיעים לו הראשי דברים שהראו לו בחלום שוב מגיע לו השגה שהוא יכול להגיד העתידות ולזה מועטים הם כמ"ש כ"ד פותרי חלומות היו וכו' ואל תתמה שנמצא לפעמים באומות גם כן פותרי חלומות כדמוכח בש"ס שהוא ע"פ מה שמבואר ברמב"ן פ' ראה שנמצא אף ברשעים מי שידע להגיד עתידות וקורין אותו כהן עיי"ש. ומבואר ברמב"ם שכל דבר שבמחשבתו של הקב"ה יכול להשתנות מרע לטוב וכן להיפך כענין שאמרו רגע אדבר ורגע אדבר אבל מה שיצא עפ"י נביא א"א שוב להשתנות וזה שאמר כל החלומות הולכין אחר הפה דהיינו שכבר יצא מפי הפותר יש לו קיום בבירור לזה בר הדיא שהי' פותר חלומות אם ראה ב' דברים בחלומו שיש בו דבר טוב ודבר רע. למי שהי' אוהב הי' פותר החלום הטוב שבו ולמי שהי' שונא היה פותר הרע שהיה בחלומו ואת הטוב לא הודיע ולזה כעס רבא שהוציא מפיו מיתת אשתו שמחמת זה א"א להשתנות והי' לו לומר לרבא שתפלה וצדקה ירבה

ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם. באלשיך הקשה וכי יועץ למלך נתנוהו. ועוד קשה שנות החלום פעמיים הגם שאמר יוסף וממהר האלהים לעשותו למה היו החלומות בשני ענינים בשבלים ובבהמות הי' לו להיות פעמיים בשבלים או פעמיים בבהמות. וגם מה שכתב בתחלה הראה ה' ואח"כ הגיד ועוד הרבה קושיות. לכן נראה דהנה בשבלים נאמר ותבלענה השבלים ובבהמות אמר ותאכלנה הפרות וע"כ נראה שהגז"ד של הרעב כאשר אמר יוסף ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר ובסוף כאשר בא יעקב למצרים נתברך והיה חריש וקציר כמו שפרש"י ולזה הראה הקב"ה הגז"ד שהי' ראוי להיות אם לא היה בא יעקב ואשר עתיד להיות אחר שיקרע הגז"ד וזה הראה לו בשבלים ענין בליעה ובליעה היה נעשה בפעם אחת וברגע אחת ולא נשאר דבר כלל וזה מורה על התחלת גז"ד שלא יהי' דבר כלל מהשובע כשיבואו שני הרעב אמנם בהחלום השני הראה לו מה שיהי' בלעתיד אחר שיקרע הגז"ד בזכות יעקב ובניו ולזה אמר בשבלים הראה ובפרות הגיד כי האלשיך ז"ל כתב כי כל מה שבא בהגדה אי אפשר להשתנות ומה שעלה במחשבה אפשר להשתנות. ולזה בהחלום הפרות שהי' מורה על הדבר שהתקיים באמת על כן נאמר הגיד ובהחלום השבלים שמורה על התחלות המחשבה של הגז"ד נאמר הראה שראה מה שעלה במחשבה לפני השי"ת ולזה אמר יוסף ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם היינו כיון שהגז"ד גדול רק שאפשר להתבטל הגזר דין ולזה אפשר שיתבטל הגז"ד בתשובה כמו שעשו אנשי נינוה ולזה צריך איש נבון וחכם היינו שידע בשל מי הרעה הזאת ובמה יכול להתבטל הגזר דין ולזה א"ש במה שאמר יעשה ויפקד פקידים וקשה כיון שצוה להשיב איש נבון וחכם א"כ מה זה שאמר ויפקד פקידים ולפמ"ש א"ש כי אין עצה וחכמה נגד הגזר של ה' ולזה אמר לו כאשר ישית המלך איש נבון וחכם אז יהיה מועיל מה שיפקד המלך פקידים כי מקודם צריך רחמנות מלמעלה ואח"כ יכול לעשות השתדלות גדול ועוד נראה מה שהראה לו פעם פרות ופעם שבלים להורות לו כי לא לבד שיהיה רעב בתבואת הצריך לאדם רק גם במאכלי בהמה שיחסר גם מאכל בהמות עד שיכחישו גם הבהמות ממיעוט מאכל שיהיה להם ולזה הראה לו בשבלים שהוא מאכל אדם ובפרות כי גם מאכל בהמות יחסרו

וירא יוסף את אחיו ויתנכר אליהם. פרשה