נחלת יעקב נא

ממשלתך ולזה אמר גם כן כי לה' המלוכה ומושל בגוים והיתה לה' המלוכה פי' בעולם הזה ניכר בגוים מלוכה וממשלה משא"כ בעולם התיקון שיהי' לעולם הבא וכולם יהיו כמלאכי מעלה עושים רצונו והיצר הרע יאבד מן העולם ולא יהיה שום שליטה לאחר רק והיתה לה' המלוכה ולזה אמרו השבטים המלוך תמלוך עלינו ג"כ בכפל פי' וכי אתה תהי' המלך אשר בצלך נחי' או המשול תמשול פי' אם אתה תהי' ביכלתך למשול עלינו בעל כרחינו לשנות את רצונינו ובזה יתפרש מאמר חז"ל (ברכות ג' ב') בשעה שעונין יהא שמו הגדול מבורך הקב"ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו אוי להם שגלו מעל שלחן אביהם. והקשה מהרש"א שתפס מקודם לשון מלך ועל הגלות תפס לשון אב ויתפרש עד"ז דבאמת כשהמלך נותן פרס לעבדיו הוא שכר עבודתן משא"כ האב הנותן לבן אינו תשלומי שכר רק ברחמיו נותן ולהיפך כשמענישין כשהמלך מעניש נקרא עונש של נקמה משא"כ אב המעניש לבן הוא רק על דרך הלימוד שמלמדו להטיב. וכדרך שמכין לאיש הנופל בחלשות להחיותו. ולכך בעת שמשפיע הטובה בזמן שבית המקדש קיים קורא עצמו מלך שברחמיו עושה עצמו כאלו היא צריך לעבודתינו ולקיים מצותיו אף שאם יצדק מה תתן לו מ"מ ברחמיו מחשב הטיבה שמשפיע בתשלומי שכר עבודתם כמו שהי' צריך לו ובשעת העונש הוא רק כמו אב ובן

לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן וגו'. במדרש אמרו מכאן שחייב אדם לשאול בשלום מי שיש לו הנאה ממנו והוא תמוה. כי הלא שאל בשלום צאן שלו ולהנאתו שאל. לכן נראה דבלאו הכי קשה כיון שהניח צאנו ביד בנים הראוים לשמרם לענין מה הוצרך לשאל בשלומם. הי' לו להמתין עד בואם מן השדה ולשאול אותם וכי בכל יום ויום ובכל רגע שלח לשאול בשלומם. ולזאת נראה דעיקר שלים נאמר על שלימות תורתם ואמונתם אם המה מוחזקים בתורת ה' וביראתו והנה מצינו ברפב"י, שחמורו לא היתה אוכלת דבר שאינו מעושר וע"כ הטעם מפני גודל השפעת קדושה שהי' בביתם עד שהי' השפעת הקדושה גם על בעלי חיים שבביתם וכן בפיוט קינות בשבר ציון בך כל חי' ועוף חכמו עדי כחמורו של ר' פנחס בן יאיר הי' חמורך וכן בשבטים שבטי ישורון שהי' מעלתם גדולה יותר מרפב"י ודאי גם הצאן לא אכלו שום איסור כחמורו של ר' פנחס בן יאיר ונמצא בהצאן ובעלי חיים ניכר צדקות הבעלים ולזה אמר יעקב לראית את שלום הצאן פי' אם לא נתפרצו באכילת גזל ואיסור ולזה אמרו במדרש שחייב אדם לשאול בשלום מי שיש לו הנאה ממנו כלומר שיראה שמי שיב לו הנאה ממנו שיהי' אליו שפע הקדוש שע"י הצאן הי' יכול לראות את צדקת האחים כי בזה שלא ירצו לאכול את האיסור יוכר מעלת הבעלים ונראה לי ג"כ פירוש מה שאמרו חכמינו ז"ל דגמליו של אברהם היו הולכין זמומין מפני הגזל שלא ירעו בשדות אחרים והוא תמוה וכי בכל בהמה ותי' ועוף היה תולה זמם שלו ולפי הנ"ל אתי שפיר שהיו ניכרין שמעצמם לא היו אוכלין של אחרים מפני קדושתו של אברהם ונחשב כאלו היו זמומין שאפילו הלכו אצל שדות אחרים לא היו נוגעין בהם

פרשת מקץ

ויהי מקץ וגו' במדרש קץ שם לחושך ולכל תכלית הוא חוקר זמן ניתן לכל העולם כמה שנים יעשו באפילה מה טעם קץ שם לחושך כ"ז שיצה"ר בעולם אופל וצלמות בעולם נעקר יצר הרע מן העולם אורה ושמחה בעולם, דבר אתר קץ שם לחושך זמן נתן ליוסף כמה שנים ישב בבית האסורים וכיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום ויהי מקץ שנתים וגו' והוא תמוה מה הי' קשה לו בפרשה שהביא הכתוב הזה ומה תירץ וגם מה שדרש ביוסף תמוה וליישב קושיא זו נראה כי ידוע ארחות משפטי ה' כי היסורים פעמים באים לכפרת עון ולפעמים באים לנסיון בכדי להוסיף טובה וכמו שפרשתי בשיר השירים על פסוק יונתי בחגוי הסלע עיי"ש) והנה טובה שם קץ נאמר לטובה ונאמר לרעה קץ הימין ועל הרע נקרא קץ הימים קץ כל בשר והנה מה שניתוסף ליוסף שני שנים הטעם כי השנים הראשונים שהי' במאסר היו לכפרת עון כמו שפי' האלשיך שהי' עשרה שנים בשביל עשרה טיפין שהוציא ואלו שנים היו לסיבת תוספות הטובה שנקצב לו להיות מלך וכל טובה צריך להיות ע"י יסורין כמאמרם ג' מתנות נתן הקב"ה לישראל וכולן ע"י יסורין על כן הוצרך להתייסר עוד שני שנים בשביל תוספות הטובה העתידה לבוא לו וכל טובה העתידה לבוא אחר הרעה נקרא קץ הימין. וכן זמן הגאולה העתידה נקרא קץ. וכיון שהיה יוסף מוכן לקץ הימין של טובה נפלאה כזו הוצרך להתייסר עוד שני שנים וזהו שאמר זמן נתן ליוסף היינו השני שנים וממילא לא חלם פרעה עד עת הקץ וכן לפעמים קץ הגאולה מתאחר אף אתר שנתכפרו העוונות שעדיין לא זכו להטובה שיהי' בגאולה העתידה וזהו שאמר קץ שם לחושך ולכל תכלית הוא חוקר שחוקר שיהי' תכלית טיב ולזה נותן קץ ארוך להגאולה בכדי שיהי' תכלית טוב שיהי' אורה ושמחה וזהו שאמרו רז"ל זכו אחישנה לא זכו בעתה. דאף שאמרו חז"ל מעמיד עליהם מלך כהמן עד שיחזירם למוטב מ"מ אפשר שלא יזכו לגאולה העתידה וצריך עוד זמן וזה שאמר קץ שם לחושך וחושך נקרא יסורין שעל העוונות ולפעמים שמלבד זמן שנקבע ליסורין נותן לפעמים קץ נוסף להתייסר