נחלת יעקב נ

א' שאמר אלהי אבי אברהם ויצחק וחזר ואמר ה' האומר אלי וחזר ואמר ואטיבה עמך ומ"מ אמר שירא אותו וא"כ מה אולמי' ההבטחה שני' מן הראשונה. וגם כפל לשון מיד אחי ומיד עשו וגם מה שפירש"י שאמר על ההבטחה קטנתי שנתמעטו זכיותי במה שהי' לב' מחנות קשה דהא ההבטחה הי' לו אחר שהי' לו כל הבנים. לכן נראה שאמר על ההבטחה א' שהבטיחו ואמר ואטיבה עמך שזה הי' בודאי בזכות אבותי וזה שאמר אלהי אבי אברהם כלומר בזכות אבותי הי' זה מה שה' האומר אלי שזה היה בשביל אבי אברהם ונמשיל לזה משל לשני שונאים שבא א' על חבירו על עסקי נפשות וכאשר ראו קרוביו ומיודעיו שיש להם כח להציל יש לו לבטוח עליהם שיצילו אמנם אם קרובו זה הוא ג"כ קרוב לשכנגדו כמו שהוא קרוב לו אין לו במה לבטוח עליו וזהו שאמר כיון שכל ההבטחה לא הי' רק בזכות אבותי ירא אנכי אותו להיותו אחי ויש לו ג"כ זכות אבות כמוני ואף שהבטחתני בהבטחה א' ואטיבה עמך אין זה ראי' שיהיה זה מועיל לזרעי כי כמו שהיה חושד עצמו בחטא כן חשד ג"כ את בניו שהרי אמר שמא יש פסול בזרעו ולזה אמר פן יבא והכני אם על בנים בלשון יחיד כי אף שיועיל הבטחה עכ"פ למקצת מי יודע אם יועיל לכל, ולזה חזר ואמר בהבטחה הב' מה שאמר היטב אטיב עמך עפ"י פרש"י אטיב בזכותך הרי הבטחתני שיש לי גם כן איזה זכות שראוי להטיב עמי גם בזכותי ולזה אמר כי עיקר בטחוני בהבטחה שאמרת ושמתי את זרעך כחול הים ולא פרטת לי כמו גבי אברהם שפרטת לו כי ביצחק יקרא לך [זרע] ונגד יעקב אמר ביצחק ולא כל יצחק משא"כ בהבטחה שלי אמר ושמתי את זרעך משמע כל זרעי ומכאן אני תושב שפסול לא יהיה בזרעי עד עולם

פרשת וישב

י"ל ענין מכירת יוסף שקדושי השם שבטי ישורן יעשו כדברים האלה ונראה לומר כי מידן דיינוהו בקטלא וכל מה שעשו עפ"י דין עשו לפי דעתם. והוא כי בוודאי החלום שסיפר יוסף לא היה חלום חזון אנשים המונים ובודאי חלום נבואה הי' כדרך שחלם את יעקב והנה ה' נצב עליו ויאמר וגו'. וסיפור החלום היה הגדת הנביאות וכמתנבא שהמלוכה יצא ממנו וכן היה באמת שלבסוף כשנתחלק מלכות בית דוד היה המלכות משבט יוסף והשבטים היו מקובלים שהמלוכה לא יצא מיוסף וחשבוהו כנביא שקר בכדי להטעות את אביו לימסר לו הברכות וכמ"ש הרב בעל עקידה כי עיקר הברכות שבירך יצחק את יעקב היה יעבדוך עמים הוה גביר לאחיך והמתנבא מה שלא נאמר לו חייב מיתה ובדין הי' רצונם להמיתו אמנם יהודה וראובן חשבוהו לאחד מן השבטים ולזה אמרו אחינו הוא והיינו שהוא נמנה בין השבטים משא"כ שאר השבטים שחשבוהו לנביא שקר וחייב מיתה לא נמנה אצלם במנין השבטים כלל ולא קראוהו בשם אחיו כלל רק בעל החלומות ויהודה אף שחשבו שהוא מכלל השבטים היה דעתו עכ"פ למכרו שלא יטעה את אביו לקבל הברכות בהיות שראה שקיבל אביו את דבתם רעה שהביא אצל אביהם ואותו אהב לזאת גם דעתו היתה מסכמת למכרו למקום שלא נודע מקומו. וידע כי לא יוזק ליוסף מאומה כי גמירי דלא כלי שבטא וראובן שלא הי' ירא מזה כלל שהוא בכור ולא הי' ראוי להורישו לאחר כי לא יוכל לבכר כתיב ובתוך הברכות העיקרית היא ויתן לך את ברכת אברהם לרשתך את ארץ מגורך ולא הי' יכול להוריש את חלק בכורה לאחר. וכמו שפרשתי בפ' תולדות גבי יצחק ועשו לזאת יעץ שישליכוהו לבור של נחשים כי זאת ידוע שלא יזיקוהו משום דגמירי דלא כלי שיבטא ונבואת יוסף בחלומו הי' אמת שהחלום של האלומות הי' מורה על המלוכה שהי' לו במצרים מחמת התבואה ולזה היה לו במחזה הנבואה האלומות וחלום השני הי' מורה על משיח בן יוסף שיהי' באחרית הימים ולזה הי' מראין לו שהשמש והככבים משתחוים לו דהיינו שיהי' מלך על ישראל: ועוד נראה כיון שהשבטים לא יצאו מכלל בן נח להקל ובני נח אזהרתן זו היא מיתתן ונהרג ע"פ קרובים וכיון שהעיד יוסף עליהם לפני אביו שאוכלין אבר מן החי ושאר דברים שחייבין עליהם מיתה חשבוהו להרגו וכמאמרם ז"ל הבא להרגך השכם וכו'

המלך תמלוך עלינו אם משל תמשול בנו וגו' להבין הענין כפל הדברים מלוכה וממשלה נאמר כי מלוך הוא על ענין חסיון שחוסים תחתיו כל בני מלכותו להושיעם מאויביהם ומצרותיהם והמשפיע כל צרכיהם ולזה ה' מלכנו הוא יושיענו ומשול נאמר על מי שיכול להכריח חבירו נגד רצונו וכן מי שבכחו לכוף האחר לעשית כרצונו נקרא מושל ושליט כמאמרם כל הקודם בבריאה שליט בחבירו ולזה נאמר בהקב"ה מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור כי כל העולמות אפי' מלאכים הנאצלים חוסים בצל כנפיו והקב"ה משפיע עליהם מטובו ולולא השפעת טובו עליהם כלים מאליהם ולזה נקרא מלך כל העולמים אמנם לא יקרא מושל על כל העולמות העליונים להיותם מוכרחים בעשייתם ואינם בעלי בחירה ונקראים משרתיו עושי רצונו ולא נמצא זמן לומר שמוכרחים נגד רצונם כי הם לא ישנו את תפקודם משא"כ עולם ההויה וההפסד והן בעלי בחירה והן מתאוים שיהי' כפי רצונם והקב"ה לוכד חכמים בערמ' ועצותיהם יסכל ומוליך יועצים שולל ולזה מכנין עליו שם מושל שפועל שליטתו ולזה אמר וממשלתך בכל דור ודור והכוונה שבדורות שבעולם עשיי' ניכר