נחלת יעקב מו

עם כל אחד ומשה אמר הכל בלשון רבים שדיבר אל הכלל משא"כ הקב"ה ייחד הדיבור אל כל אחד ביחוד כמבואר במדרש ולזה אמר משה כיון שאמרת אני ה' אלהיך שלא השפעת רק אל הראויים וכיון שלא חטאו רק אותן שלא קיבלו ההשפעה ממך מה לך אצל הראויים וזהו שאמר משה אני קבלתי אלקותך והשגחתך (כי אלהים הוא הכוונה שהוא המשגיח כמ"ש הרשב"א חידושי אגדות בברכות) כלומר למי שיחדת הדיבור אליו הוא קבל ובשלמא אם אמרת אני ה' אלהיכם שהיית כול, כולם ואין אתה רוצה לייחד אלקותך והשגחתך רק שיהיו כולם ביחד שלימים וקיימים באמונתך ממילא כשנתקלקל קצת מהן נתבטל אלקותך והשגחתך מהם ובהבטל ההשגחה ממילא נתבטל וכלה ח"ו כללות ישראל אכן כשיחדת הדיבור לכל אחד שיקבל אלקותך עליו שתהיה אלהיו א"כ אני וכיוצא בי שקיבלו אלקותך עלינו מה אית לך גבינו היוצא מזה שבשעת יציאת מצרים הי' קשה והיינו שלא הי' שמחה להקב"ה מחמת הקיטרוג הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז עד אחר קבלת התורה שהי' אז בפיוס המחשבה ולכך בשעת יציאת מצרים נאמר רק אתה בחרתנו שלא היה רק בחירה. עוד נאמר ענין קשה מה שהוא קשה בערכנו עד שאי אפשר לנו להכחיש רק שהדבר מאת הבורא הכל יתברך כי בכל המופתים שהי' במצרים יש מקום לחשוב שבלט וכישוף היא כמ"ש הרמב"ם כי בערוב יש חובר חבר וכן בדבר אמנם בקיעת המים שנתבקעו כל המימות שבעולם שהוא היפך בריאת כל המאמר כי המים הי' בריאה הקודמת ולהפך כל המאמר אי אפשר בלתי הבורא לבדו כי ידיעת ההפכיים אחת כמבואר בבעל עקידה ומי שיכול להפכם ע"כ הוא הבורא ולזה עיקר האמונה הי' אחר בקיעת המים ובענין זה חשבו המופתים קשים. היותן קשים בערכינו ואין הקב"ה רוצה לשנות שים טבע וזהו שאמרו בש"ס קשין מזונותיו של אדם וכן קשה לזווגן כקריעת ים סוף כלומר כל הטו לישראל הכל הוא חוץ לטבע כי לישראל יש מזל רע ולפי מזלם אינו ראוי להם שום טוב והכל הוא חוץ לטבע כמו קריעת ים סוף ולזה אמר דקריעת ים סוף קשה מ"מ יציאת מצרים קשה ממנו כלומר שקריעת ים סוף אינו קשה רק בערכינו ויציאת מצרים קשה כביכול אף בערכו שבחר הרע במיעוטו ולזה הזכיר ביציאת מצרים שם ה' שהי' בתוקף מדת הרחמים משא"כ קריעת ים סוף שכבר הי' אחר שאהב אותנו כמו שנאמר אהבת כלולותיך ולא הי' הדבר בקישוי אצלו רק שהי' קשה בערכינו ואף שאמרו בקי"ס ג"כ מה נשתנו אלו מאלו לא אמרו זה רק על הרשעים שהי' שם ג"כ ופסל מיכה ירדו. אבל בכללן הי' אהבה כדכתיב אהבת כלולותיך וזה מאמר המדרש שהתחלנו בו כי אמרו בש"ס כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא צער והי' הוא שמחה וזהו עיקר בקשת יעקב והי' ה' לי לאלהים כלומר שיהיה בשמחה וזהו שאמרו במדרש שהקב"ה אמר כל הנחמות בלשון והי' שהכוונה שהבטיחו שיהיו כל הישועות בשמחה לפני הקב"ה וחשב ארבע הבטחות כנגד ארבעה גאולות שהזכיר ביציאת מצרים והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי וכבר פרשתי בספר מעשה נסים שלי שהצלה הוא מעבדות לחירות והיציאה הוא היציאה ממצרים אל ארץ הקדושה וגאולה הוא לשון קנין כמו שנאמר על הגאולה ועל התמורה והוא מה שקננו לו יתברך לעבדים ולקחתי הוא מלשון קידושין כענין שאמרו בריש קידושין דיליף קיחה קיחה וכענין שנאמר וארשתיך לי לעולם ובגאולה העתידה יהיו כל אלו הדברים בתוספות טובה כנגד הצלה מעבדות ביציאת מצרים ששה חדשים קודם הפסקת השיעבוד ולא יצאנו רק מהמרירות משא"כ בגאולה העתידה אמרו בעירובין שמיד שאתי משיח הכל עבדים לישראל ונאמר והיו מלכים אומניך וזהו שאמרו והי' ביום ההוא יטפו ההרים עריס והרים נאמר ג"כ על מצרים ושרים כדכתיב שמעו הרים את דבר ה' כלומר שהמלכים ושרים יובילו שי כדכתיב והיו מלכים אומניך וכנגד הוצאה ממצרים לארץ הקדושה לבסוף יהי' בתוספת טובה שבכל מקום אשר ידרך כף רגליכם יקדש, והיינו שיאציל מקדושת ירושלים על כל העולים ולזה אמר והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים כלומר קדושה על כל מקום אשר ידרוך כף רגליהם, ונגד גאולה שהוא קנין כתיב ביום ההוא יוסיף ה' לקנות שאר עמו ונגד לקוחה שהוא קדישין שהיה בשעת נתינת התורה שכתוב בי' קול שופר יכתוב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול והכל כתיב בלשון והי' שיהי' הכל בשמחה אך היסורים מוכרחים הם לקבלת הטובות שאי אפשר להתקיים הטובות שהבטיח הקב"ה רק על ידי יסורים וכמו שאמר השבעתי אתכם בנות ירושלים מה תעירו וכו' מי זאת עולה מן המדבר. כלומר ראה חשיבות עולה מן המדבר אשר היה אז מתרפקת על דודה ועם כל זה תחת התפוח עוררתיך שהוצרך הקב"ה לכפות ההר כגיגית ושמה חבלתך כלומר עשו לך חבלי לידה ומה שאמר פעם אמך ופעם יולדתך כי בשעת לידה נקראת יולדת ואחר כך נקראת אמו ולזה אמר שבשעה שהולידה את ישראל שנקראת יולדתך לה חבלי לידה ואחר שכבר גידל אותה שנקראת עשתה להם חבלי לידה וכיון שאז הי' מוכרח לחבלים מכ"ש עכשיו כי האומר הקב"ה וותרן כו'. וזה כוונת הכתוב בתהלים אל תבטחו בעושק ובגזל אל תהבלו וגו' אחת דיבר וגו' ילך ה' החסד וכבר ידוע מה שדחקו בו המפרשים ולכל הפירושים אין לזה חיבור עם מה שלמעלה וגם אחת דבר אלהים אין לו פי' וגם הש"ס בר"ה שאמר בתחלה כי אתה תשלם ולבסוף ולך ה' החסד שדחקו שם התוס' מאד בפירושם ולפרש נראה כעין מ"ש דהא דאמר בתחלה אמת ולבסוף רב חסד כי המשל שאמרו במדרש משל