נחלת יעקב מד

וטעם שמותם הנאמר בקרא אינו מורה על צדקתם כמו ראובן כי ראה ה' בעניי וכן שמעון כי שמע ה' כי שנואה אנכי וכן כולם אמרו האמהות מה שהוא צרכם ולכך אמרו חז"ל טעם מה ששמם מורה על צדקתם כמו שאמרו חכמינו ז"ל ראובן ראו מה בין בני לבן חמי וכו'

ראו מה בין בני (ברכות דף ח) אמרה לאה ראו מה בין בני לבן חמי דאילו בן חמי אע"ג דמדעתי' זבניה בכירותי' מה כתיב בי' וישטום עשו את יעקב ואלו בני אע"ג דע"כ שקל בכורתו מיני' כתיב וישמע ראובן ויצילהו מידם המאמר הזה תמוה מאוד דהא נטילת הבכירה שנטל יעקב מראובן היה קודם מיתת יעקב ואחר זמן רב של מכירת יוסף וא"כ למה הי' לו לראובן לקנא. לכן נראה דרש"י בפ' ויחי בפסוק ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז במלכות וכו' נמצא שמצד בכורה ראוי הוא שהמלכות יצא ממנו ובזהר מבואר שמחמת שראובן היה בכור במעשה ויוסף בכור במחשבה להכי כאשר ראובן חטא יכול להעתיק הבכורה מראובן ליוסף וכיון שיוסף הוציא דבה על אחיו שחוטאים. ועפ"י דברי יוסף שראובן הוא חוטא ע"כ גם הבכורה ינתן לו, וינטל ממנו מחמת החטא ובפרט החטא של בלבול יצועי אביו אשר כבר היה וראוי הי' שיקנא ראובן יתר מכל אחיו ואפ"ה לא מיקני' בי'

ותקרא שמו ראובן בברכות שם אמרינן אמר ר' אליעזר אמרה לאה ראו מה בין בני לבן חמי. דבן חמי אע"ג דמדעתי' זבני' לבכורותי' כדכתיב וימכור את בכורתו ליעקב חזו מה כתיב בי' וישטם עשו את יעקב וכתיב ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים. דבע"כ שקלי' יוסף לבכורתו מיני' כדכתיב בחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף אפ"ה לא אקני בי' דכתיב וישמע ראובן ויצילהו מידם. והמאמר הזה תמוה מאוד דמה שייך לבקש בין זהב ובין צואה וטנופת שמבקש הבדל בין ראובן לעשו וכי לא מצא הבדל ביניהם אלא דבר זה. דראובן לא קינא ליוסף הלא ראובן צדיק גמור הי' ועשו רשע גמור הי' שעבר על ג"ע וש"ד וע"ז. וכל תועבת ה' עשה ולמה עשתה הבדל זה דוקא בינו לבין עשו ולא בין כל גויי הארץ דכולם רשעים גמורים הי' וזה צדיק ועוד שאמרה בני אע"ג דבע"כ שקלי' יוסף לבכורתו מיני' אפ"ה לא איקני בי' הא כשראובן הצילו עדיין לא ניטל הבכורה ממנו. ועוד הא בשם ראובן לא נזכר כ"א אלו השני תיבות ראו בין ויתר הדרוש לא נזכר כלל. לכן נראה דעיקר קריאת השם לא היה רק זה ראו בן לומר כי לאה היתה יראה שלא יהי' כמו באברהם ויצחק אשר נולדו להם ישמעאל ועשו מזוהמא שלהם ולכך הי' ישמעאל ראשון והיתה לאה ג"כ יראה מזה. אולי רחל היא עקרת הבית והיא תלד צדיקים וממנה תצא הזוהמא והנה הרע תיכף ניכר בהולדו כמו עשו שניכר תיכף בלידתו ברשעו. כדכתיב ויקראו את שמו עשו שכל העולם קראוהו שמו כך תיכף. ואפי' בעודה מעוברת הכירה רבקה שיש רשע במעי' והצדיק ניכר בהולדו כמו שנאמר במשה שנתמלא הבית כולו אורה ולזה כשנולד ממנה ראובן שמחה ואמרה ראו בן כלומר אין זה כבן חמי דהיינו שניצלת מהפחד שהיה לה שלא יהי' ח"ו כבן חמי שעדין יש זוהמא ח"ו ביעקב. וממילא לא יחשב כזרע ליעקב ח"ו כמו שעשו לא נחשב זרע יצחק ועכשיו שהי' ניכר שנולד צדיק שמחה ואמרה ראו בן שהי' צדיק והוא בן ליעקב והוא שאמרו רז"ל שיראה שלא תפול בגורלו של עשו היינו שממנה לא תצא ח"ו זרע רע כמו שיצא מיצחק והא דמה בין בני לבן חמי סתמא דש"ס אמרה כן ודרך מליצה אמרה. ובא ליישב שלא תקשה על צדקת ה' מהא דעשו דמשמע דאי לא מכר עשו בכורתו. לא היה יצחק יכיל ליטול בכורתו ממנו מפני חטאו. וא"כ כשהוא מכר בכורתו ניטל ממנו אפי' חלק פשיטותי' ולא נשאר עליו שם בן וזרע ליצחק כלל. וראובן נטלה ממנו בע"כ וע"כ שהי' חטאו גדול כ"כ עד שהי' ראוי ליטול הבכורה ממנו ואפ"ה נתקיים אצלו חלק פשוטותו ונשאר בן ליעקב. ולזה אמר כי צדיק ה' וגומל לצדיק כצדקתו ולרשע כרשעתו. כי עשו מחמת שנתן עיניו בשאינו ראוי לו לכך אף שלו נטלה ממנו כמו שאמרו בסוטה דף ט' ע"ב והיינו שהבכורה לא הי' ראוי לו וכבר ביזה אותה בעצמו ומכרה ליעקב ומ"מ קינא ע"ז ליעקב ואמר את בכורתי לקח וישטום עליו להרגו ונתן עיניו בדבר שאינו שלו. ולכך אף אותו ברכה שרצה יצחק לברכו בברכה שהי' שייך לו מחמת שקינא על הבכורה דבר שאינו ראוי לו אף שלו דהיינו ברכה הראויי' לו ניטלה הימנו עד שאמר לו אביו בא אחיך במרמה ולקח ברכתך ולראובן גמל כצדקתו מפני שלא הפר אחוה בשעת קנאת אחיו אלא שעיקר קנאת השבטים כתב בעל עקידה שהיו יראים שלא ימסור הברכות רק ליוסף וא"כ הי' לראובן לקנאות יותר מאחיו מחשש נטילת הבכורה בהיות שמבואר בזהר שהחטא גורם שניטל הבכורה מבכור במעשה לבכור במחשבה ואפ"ה לא אקני בי' ואדרבא הצילו ולכך אפי' כשחטא נשאר בן ליעקב ולא יצא מגדר האחוה

ויצג את המקלות ברהטים אשר פיצל. בזהר ד"ה ויסר ביום ההוא את התיישים כתב וז"ל ודובר אמת זה יעקב ודאי יעקב באמת אתדביק מאי טעם עביד עם לבן. ונראה דהנה הרמב"ן בפ' לך כתב דכשהנביאים היו רוצין שיתקיימו דבריהם היו עושין פועל דמיון כמו קח אבן והשלך פרתה ליאור ככה וכו' ועל פועל דמיון יתקיימו דבריהם וכן בחץ תשועה לארם שאמר להכות חמש או שש פעמים הכיתה את ארם עד כלה ועתה שלש