נחלת יעקב מג

יקרבום כמאמר התנא לבנו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך (עדיות פ"ה) וכיון שבעלי בחירה הן מה זה ענין הבטחה ממ"נ אם יטיבו מעשיהם א"צ להבטחה ואם ח"ו יריעו מעשיהם אין תועלת בההבטחה כמו שמצינו בכמה מקומות שיראו שמא יגרום החטא וגם ה' אוהב משפט ומה"ת יטיב ה' להם כשירעו מעשיהם ח"ו ועיקר לא הי' רק על זרעו דאף אם לא יהי' ח"ו כדאי להיות שוכן בתוך טומאותם יטיב להם בזכות אבות וזה שאמר יעקב שאם יהי' אלהים עמדי והיינו עם זרעו שהם נפשו ממש ונקראים בשם יעקב ושמרני כמ"ש ונתן, לי לחם לאכול פי' שלא ימותו ברעב ובחסר כל כי מחמת שאין מזל לישראל ואם ח"ו סילק שכינתו מהם הרי הם מוטלים ברעב ובחוסר כל וממילא לא יוכלו להטיב מעשיהם. כי אם אין קמח אין תורה ושבתי בשלום היינו שישובו בשלום אל בית אבותם והי' ה' לי לאלהים פי' אחר שישובו לאבותם ואז יהי' השם שלם וה' יהי' לו לאלהים היינו שיהי' הכל במדת הרחמים ולא במדת הדין ואז האבן הזאת אשר שמתי מצבה יהי' בית אלהים היינו שיבנה בהמ"ק על תילה ואז כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך כענין שאמר הנביא הביאו כל המעשר אל בית האוצר שלא יהי' עוד עני בקרב הארץ וכל המעשר יהי' קודש לקרבנות וזהו עשר אעשרנו לך ומה שכתב וידר יעקב נדר אם יהי' אלהים וגו' אם זה אינו תנאי רק חיוב כמו השלשה אם שחשב בב"מ דף קי"ד כלומר שנדר נדר ולומר מחמת שאלהים יהי' עמדי וגו' לכך הנני נודר נדרי והיינו שיקרב קרבנות כמו שפרש"י בכתוב אשר נדרת לי עיי"ש

וירא ה' כי שנואה לאה והוא תמוה כמה שתמה הזהר דכל בנין מעלי היה מלאה והן בני שנואה. ונראה דהכוונה כי יעקב בראותו ברוה"ק כי זיווגו היא רחל וחשב כי כמו שאברהם הוצרך לב' נשים מחמת כי עדיין לא נסתלק הזוהמא ולא היתה מטתו שלימה והוצרך אחת ממנה ישמעאל אף שהגר היתה ג"כ צדקת דלכך נקראת קטורה שמעשי' כקטרת מ"מ מחמת ששרה היתה קדושתה גדולה לא הי' כדאי שיצא ממנה ישמעאל והוצרך לישא את הגר רק יצחק משום שהי' לו קדושת עולה והוצרך לצאת עשו מרבקה וחשב יעקב בראותו שבעל הסיבה סיבב שנשא עוד אתת על רחל חשב שמא עדיין לא נטהר עוד הזוהמא מכל וכל ולא יהי' ח"ו מטתו שלימה ולכך הוצרך לישא את לאה בכדי שלא יצא ח"ו זרע רע מרחל הגם שלאה היתה צדקת כמו כן הגר היתה ג"כ צדקת לזה וירא ה' כי שנואה לאה היינו כי היא שנואה בנשואין כמו שדרשו חז"ל באחת אהובה ואחת שנואה והנה הנשואין שלה הי' שנואה בענין שחשב שלא יהי' ח"ו מטתו שלימה ממנה ויפקון מיני' ח"ו זרע דלא כשר ועם כל זה אהבה אהבה גמורה כמו שנאמר ויאהב גם את רחל מלאה משמע שאהב גם את לאה אהבה רבה וגמורה לצדקתה כי בהדי כבשי דרחמנא למה לך ואם לא נטהר מזוהמתו עדיין ומוכרת הוא שלא תצא הטומאה והקדושה מרחם אחד מה היא חייבת בדבר רק שחשב שרחל מעולה ממנה והקדושה ממנה תצא וכראות השי"ת את זה נתן לה ה' הריון שיראה תיכף בלידת ראובן מה זרעא מעליא דיכיא ממנה כי בוודאי ניכר תיכף בהריונה ובלידתו כי הוא זרע ברך כמו שהכירה רבקה בהריונה בהליכת בהמ"ד שיעקב מפרכס לצאת ועוד נראה הטעם שסיבב הקב"ה זה כדי שיהי' ראובן הבכור במעשה ויוסף בכור במחשבה. כמבואר בזהר כי אם יחטא ראובן ילקח הבכורה ממנו וינתן ליוסף

ותקרא שמו ראובן כי אמרה ראה ה' בעניי וגו' בגמרא (ברכות דף ח) אמרינן מפני מה נקרא שמו ראובן וכן במדרש אמר הטעם על כל השבטים מפני מה נקראים שמם כך. ולכאורה קשה דהא הטעם מפורש בתורה, ונראה דהנה אמרו במדרש צדיקים שמם קודם דכתיב ושמו מרדכי ורשעים הם קודמים לשמם. וקשה הא מצינו ה' שמו ונכתב הוא קודם. וכן מצינו ברשעים ששמם קודם דכתיב ולרבקה אח ושמו לבן. ולכן נראה דיש להבין דבצדיקים שמם קודם וברשעים הן קודמים לשמם. ומה הפרש בין זה לזה ולהבין נראה דהנה בש"ס אמרו ר"מ דייק בשמא באחד שהי' שמו כידור ואמר כי הוא רשע ולשון כי דור תהפוכות המה וכן אמרו למה נקרא שמה רות שיצא ממנה דוד שריוה להב"ה בשירות ותושבחות וכדומה הרבה וכן השמות הנזכרים בתנ"ך הן עפ"י רוה"ק מאיזה טעם ולכך הצדיקים שמם קידם דהא מצינו בירמי' הנביא שאמר לו הקב"ה בטרם תצא מרחם הקדשתיך ואף שבוודאי לא ניטל הבחירה רק הקב"ה עשה האדם ישר כמו שאמר הקב"ה בעצמו אתה עשית והרשעים מקלקלין ועושין עצמן רע ולכן בצדיקים שמם מורה על צדקתם קודם שנברא כמו שמצינו במדרש ובש"ס שהקב"ה הראה למשה נשמת רבי עקיבא ואמר הקב"ה אליעזר בני אומר פרה בת שתים וצדיקים אין מקלקלים את שמם הראוי לצדיקים ונשאר להם משא"כ ברשעים הם קודמים לשמם כי בהוולדם לא היו ראוים לשם זה רק שהוקנו להם שם זה המורה על רשעותם מעצמם ולכן הם קודמים לשמם ובזה א"ש מה שנאמר ה' שמו שהוא קודם לשמו כי ידוע שהשי"ת לא אית לי' שם ידוע רק כל השמות של הקב"ה הן תוארים הפעולות ואפי' שם הויה ב"ה אינו רק שם שמהוה הוויות ולזה הוא קודם לשמו ועל מה דכתיב ושמו לבן אמרו במדרש כי לבן הי' משרש הטומאה טרם יצא מרחם כי משרש נחש יצא צפע ושם המורה על רשעתו הי' קודם לידתו ולזה שמו קודם וא"ש נמי מה שאמרו חז"ל טעם אחר על שמות השבטים מה שם יקרא היות כי שמם של צדיקים מחויב שיהי' מורה על צדקתם כנ"ל