נחלת יעקב טו

כי אין אנו חשובים כ"כ לשלוח יד להתפלל בעדם כי נהיה ח"ו כמיקל בכבודו של מלך מלכי המלכים הקדוש ב"ה ועד הוא מלשון טרם. דהיינו טרם שנבקש רחמים על עצמך נבקש, רחמים על עצמינו איך מלאה ידינו לבקש בעד נתעב ונאלח כמוך היום. וגם אנחנו אינם בטוחים לעומת כבודו יתברך שנאמר כי ההרים ימושו כו' ואולם כ"ז לא יתכן רק בשואל מחילה ביראת העונש להקטין החטא בעיני המקום אבל השב מאהבת ה' והוא מקבל על עצמו העונש מאהבה אלא שלבו דוה עליו על כי המרה רצון הבורא יתברך שמו. הלא כל כוונתו למחות חטאו וזדונו לכבוד הבורא יתב"ש וכבר מצינו לחסיד אחד שמילא בפיו לאמר אילו ידעתי שבעבירה זו אני יורש ג"ע ובמצות גיהנם. אני בוחר במצות ה' כי נעמה לו עונש ה' הנצחי מלעבור על רצונו ית"ש לזה אמר ראב"ד אין הדבר תלוי אלא בי אתמהה העל זה באתי להתפלל להציל נפשי הנה נפשי ולבבי נתון באהבה בזה ובבא למלאות רצונו ית"ש בקבלת העונש והניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכי' עד שיצאה נשמתו ועיקר בקשתו היה למחות זדונו על אשר פגם בכבוד ממ"ה הקב"ה וע"ז יצאה ב"ק ראב"ד מזומן לעולם הבא וכן יאות לו האושר האמיתי לאשר השליך נפשו מנגד לכבודו ית"ש באהבה עצומה אשר אין ערוך אליו ובהתעוררת התשובה הלזו נתעורר מעשה התשובה בעולם עד כי רבים השיב מעון כענין שאמרו ז"ל בזכות שגדרה שרה א"ע מהערוה זכי כל הנשים לגדור מהערוה כי ע"י צדקתה נתעורר מדות הפרישות בעולם ונתעורר לב כל הנשים בזה וכן כשנפקדה שרה נפקדו הרבה עקרות כי נתעורר בעולם מדת הרחמים וכמ"ש בזה מו"ז מאוה"ג ז"ל בפ' ויצא. ולזה יצאה ב"ק ר"א ב"ד וכינו אותו בשם רבי שע"י בא התעוררת התשובה לכל באי עולם עד שבכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ואמר רבי לא דיין לבע"ת שמקבלין אותם דהיינו שהם עצמם סר עוונם. אלא שקורין אותו רבי כי ילמדו דעת את העם ע"י תשובתם לטוב. ובדרושי מוסר אשר לנו בעזה"י הארכנו לפרש בזה ענין אמרם ז"ל לא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא להורות חשובה ליחיד ולא היה ישראל ראוים לאותו מעשה אלא להורות תשובה לרבים כונתם בזה כי ע"י שהם עוררו מדת התשובה בעולם בלב ונפש הוא לנו לעוז ותעצומות לשוב מחטא ולולא כי הם קדמונו בזה לא היה לאל שום יד פושע וחוטא להתנחם על רעתו כי אם גבר יד היצר להחטיאו בעודו נקי וזך מכל חטא מה גם אחר אשר הוטמאה נפשו ויד היצר משלה בו

ואני חוזר ושב על דברי המדרש אשר אנו עוסקים בו בפסוק למה ה' יחרה אפך בעמך. בפירושי תורה כתבנו בזה לכוין בדבריהם ז"ל כי באמת אין ליחס לישראל אחר המעמד הנבחר שיהיה מחשבתם לע"ז במעשה העגל ועיי' בכוזרי שהאריך לקרב הדבר אל השכל ולנו לעינים דברי הזוה"ק בפ' תשא כי הערב רב עשו את העגל אשר היה צריך לפי מעלתם לא לשום מחשבת ע"ז ח"ו אלא שהרבה מישראל נשתתפו עמהם בלבם, אלא כי עיקר חרון אף ה' היה בהם לפי מעלתם ומעלת משה רבינו ע"ה ואמרו ז"ל לא היה משה ראוי אלא לאותו הדור ואם ישראל ירדו אחורנית לא יאות להם משה לרב. כי דור ודורשיו צריך להיות מתאימים זה לזה. ולזה אמר הקב"ה הרף ממני ואשמידם ואעשה אותך לגוי גדול ומשה ברוב אהבתו לישראל נתן נפשו עליהם ואמר אם תשא חטאתם וישובו למעלתם הראשונה הרי אהיה נכון לפניהם לרב ואם אין שא"א להשיב מעלתם כאשר בתחלה מחני נא מספרך אשר כתבת וממילא הם יהיו קיימים ותפקוד איש על העדה לפי מעלתם והקב"ה השיב לו מי אשר חטא לי אמחנו מספרי ואיך יתכן בשביל חטאם לסלק אותך מהעולם. וע"ז השליך משה את נפשו מנגד ועשה עבירה לשמה ואמר למה ה' יחרה אפך בעמך עשו לך סיוע ואתה כועס עליהם כדוגמת שחשבו הערב רב כי העגל נחוץ להם וכוונתו היה למען יפול ממעלתו ויהיה ראוי לאותו הדור לבל יפקד מהם איש בגללו – א"ל הקב"ה משה אף אתה טועה בעגל א"ל א"כ למה יחרה אפך בעמך הואיל ועיקר כוונתם לא היה לע"ז רק שהיית מוכרח לכלותם כי לא יוכלו לקבל השפע האלהי ע"י משה רבם ואחרי אשר כי אף אני כמוהם, הרי הם ג"כ ישארו חיים וקיימים וכשראה הקב"ה שמסר גרמי' למיתה עבורם פעל בתפלתו שהשיבוהו סלחתי כדבריך והם ישובו למעלתם כבתחלה ואל ירחק ממך הדבר שעשה משה עבירה לשמה לאהבת ישראל ועיי' בזוה"ק פ' קרח כשאמר הקב"ה ואכלה אותם כרגע ויפלו על פניהם וכתב בזוהר כי משה ואהרן מסרו גרמי' למיתה (ויש בזה אתנו סוד נפלא עפמ"ש האר"י ז"ל בכוונת נפילת אפים כי ב' עניני מסירת נפש ישנם בתפלה הא' מסירה על ק"ה בק"ש והשנית הוא מסירתו למיתה שהוא מוסר נפשו תוך הקליפות מקום המות האמיתי לברר הבירורים משם והוא סוד מה שאמרו ז"ל שהצדיקים במותם יורדין לגיהנם להעלות הרשעים ויש בזה סכנה עצומה כי מי שמכניס נפשו לקליפה ואינו עולה ח"ו נחלפה נשמתו ונכנס בו ניצוץ של קליפה כמו שאירע ליוחנן כה"ג שבא לו עי"ז שמסר א"ע לקליפה בעולם העשי' ולא עלה נעשה צדוקי. ולזה כשאמר הקב"ה ואכלה אותם כרגע, וידוע מ"ש האר"י ז"ל בפסוק כי רגע באפו רגע בגי' ג' אלהים עם ט"ו אותיות שהם מוחין דקטנות כי במזמור הזה יש יו"ד שמות נגד יו"ד ניצוצין שנבלעו ובקליפה ואומרים שירה ביציאתם ולזה הבין משה כשאמר הקב"ה לכלותם כרגע שנתנו רק בקליפה