נחלת יעקב יג

סנחרב אזנים דלה להם ושמעו שירה מפי חיות ומתו כי זהו מלחמת הקב"ה שגלה לפניהם אור גדול מעולם העליון ונתבטלו ממציאותם וכשבא לגלות אלקותו בסיני הוצרך להתלבש בכמה לבושים העלולים ממנו למען יוכלו לקבל פני השכינה. וזהו אומרו הקדוש ב"ה אינו כן כשהוא יוצא למלחמה זה מלחמתו שיוצא יחידי שפושט הלבושים ממנו כביכול ועל ידי גילוי אלקותו בים כאמרם ז"ל ראתה שפחה בים מה שלא ראה נביא וחוזה ועי"ז המצרים שלא היו ראוים לזה נתבטלו ממציאותם, שנאמר ה' איש מלחמה שבהיותו יחידי בלי ריבוי הלבושים הוא איש מלחמה וכשהוא יוצא ליתן תורה בסיני יוצא ברבי רבבות הנאצלים ועלולים ממנו ית"ש למען יקל להם לקבל פני השכינה וזהו שאנו מתפללין כשם שאני כו' ולא אוכל ליגע בך כי לא נוכל שאת אורו הגדול כך לא יוכלו אויבי ליגע בי לא שאנחנו נתגבר עלימו כ"א שיקוים בנו וראו כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ובקורבתם אלינו מגודל קדושתינו יכלו כמ"ש האר"י ז"ל בפרק ע"ח שער הזמירות רק בעיניך תביט ושלומת רשעים תראה כי בכח השמות הקדושים והוא שם כה"ת היו מסתכלין ברשעים וממיתין אותן וכאמרם ז"ל נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות. שהוריד עליו קדושה עצומה בראות עיניו נתבטל ממציאותו, ואולם לפי הצעה הנ"ל יתפרש עד"ז כי הנה אז נתפלל שאויבים לא יצליחו ברדיפתם אחרינו עכ"פ נראה אם יעלה על לב אויב לרדוף יהיה שום קרבות שישיג אותנו והקב"ה יצילנו מידם ואותה אנו מבקשים שיהיה רדיפתם על בחינה זו כשם שאני רוקד כנגדך כי תשוקתינו להשיגו והוא באמת תכלית ההעלם ובלתי אפשרי להשיגו כן לא יוכלו ליגע שלא יהיה מקום חשש שימצאו מבוקשם

הצגתי לפניך ג' פרטים הצריכים לבעל העיון להשים על לבו טרם יטייל בפרדס. א' שלא יטריח להשיג מה שהוא מהנמנע בכח שכלו. ב', אף בדבר שיד שכלו משגת יקבע מסמורת שלא יסוג אחור ויפול מאיגרא רמא כו'. ג', ישים אל לבו לקיים עבדו ה' ביראה שהאימה והפחד משני ענינים הנזכרים לא יניעו את לבו להיות נחבא לברוח מהטוב הזה ויבטח בה' כי לא ימנע הטוב והשפע האלהי ממבקשיו סלה. ויש לרמז יותר בזה כי לא יפול לשון יראה כי אם במי שעושה דבר אחד ומתיירא בכל עת מההפסד שאפשר שישיגהו בזה או לא ישיגהו מה שאין כן מי שדומה בנפשו שבוודאי יביאהו הדבר הזה להפסד ומחליט בדעתו לבלתי עשותו נופל בו לשון פבצב אל הדבר כי אצלו הדבר מחויב שיביאהו לידי הפסד ומרחיק את עצמו מעשייתו. ולזה אמר עבדו ה' ביראה שלא יאמר נואש להשגת השלימות רק שתשתדל בכל עוז להשיג ובכל עת יהיה יראת ה' נגד פניו לבל יכשל. ועיניך לנוכח יביטו כי אל הענינים המעולים האלה כיוונו חז"ל בברכות ז' אמר ר"ש בר נחמני אמר ר' יונתן בזכות שלש זכה לשלש, בשכר ויסתר משה פניו זכה לקלסתר פנים. בשכר כי ירא מהביט זכה ויראו מגשת אליו. בשכר מהביט אל האלהים זכה לתמונת ה' יביט. והדברים מוקשים מאד כי המקרא הזה לא יקבל חלוקה כלל וכולו ענין אחד ויסתר משה את פניו כי ירא מהביט אל האלהים ואיך כללו בזה שלשה ענינים נפרדים אלא. כי הן הן הדברים אשר דברנו. ויש בזה שלשה ענינים הנזכרים ויסתר משה פניו בהיותו סובר כי לא תמצא ידו להשגה זו. והשנית מהביט אל אלהים כי מורא עלה על ראשו אף תשיג ידו להשגה זו פן לא יעמוד במקום דשי ויסוג אחור. ויהי' הנפילה בלי תכלית מהשגה גדולה כזו בהביט אל אלהים. וענין השלישי. היראה לבל יתחכם הרבה והסתור פניו היה בוער בקרבו התלהבות התשוקה כמו שהוכיח שביקש הודיעני נא את דרכיך רימז לזה בתיבת כי ירא שלא אמר נואש להחכמה רק שהשתדל להשיג ביראת ה'. ועל ג' הענינים האלה בא לו השכר מדה כנגד מדה בזכות ויסתר משה את פניו לא יוכל להשיג ויפסיד בזה הדברים אשר היה בכח השגתו זכה לקלסתר פנים שהסיר ה' מעל פניו להשיג השגה שלימה ובשכר מהביט אל האלהים שהיה חושש בנפשו פן תרפנה יקום במקום קדשו ויפול ממעלה גבוה כזו זכה לתמונת ה' יביט שהוא לשון היה שהיה בהשגתו בלי הרף. ובשכר כי ירא שלא נתייאש מהשגת החכמה והשתדל בעיון ביראת ה' זכה ויראו מגשת אליו כי בקירון אור פניו לא אמרו ישראל נואש רק באו אל האוהל כל מבקש ה' לשמוע תורה מפיו רק שהיה ביראת ה', וזהו היה כל חפצו לבל יתרחקו ממנו ישראל והוא יופיע עליהם מזיו נהרו ועפ"ז ירצה לנו כוונת חכמינו ז"ל בחגיגה ט"ו. מהו דכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא. אם הרב דומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו ולפום ריהטא נראה כי ביארו את המופלא במופלא ממנו כי הרב הוא העומד לפניו והמלאך לא נודע לנו דמותו ותמונתו, אבל הכוונה מבוארת בזה. שיהיה הרב בחינת מלאך ה' כי תשוקת מלאכי מעלה להשיג עילתם וזהו כל תנועת הגלגלים בלי הרף לפי דעת החוקרים עכ"ז יחרדו מאימתו כמו כן הרב בגודל החמודה להשיג הדברים השכלים יהיה הכל ביראה וכמו כן התלמיד יהיה הרב אצלו בבחינת מלאך ה' כי כל איש חשקו ורצינו לראות הנבדלים כמאמר מנוח בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא עוד אלינו (שופטים י"ג) ואח"כ בבוא אליו מלאך ה' היה ירא מאד. ואמר מות נמות כי אלהים ראינו. ועיין בפי' המשניות להרמב"ם ז"ל באבות פ"ב על